אמנם באיחור מה, אבל עדיין רלוונטי: אגוט יום טוב, חג שמח, חג שמח.
מה קרה לו לבלומנטל? אתם שואלים. איזה חג באמצע מר-חשון? ובכן, רבים רבים מאחינו בני ישראל חגגו השבוע את אחד החגים החשובים שלהם: חג הסיגד, הנהוג אצל בני קהילות 'ביתא ישראל', המוכרים יותר בשמם הפשוט: אתיופים.
מדהים כמה מעט אנו יודעים על קהילה ענקית זו, שאלפי בניה הם חלק אינטגרלי מעם ישראל ההיסטורי, וצאצאיה שמרו תורה ומצוות בדביקות במשך אלפיים שנה של ניתוק מאחיהם היהודים. אני בטוח שרבים מכם מעקמים את האף: הרי כולנו יודעים כמה טרטורים העבירו כאן את בני הפלאשמורה, עד שאישררו את יהדותם, אם בכלל. ובכן, הנה דוגמא לבורות: לא כל האתיופים הם פלאשמורה. רוב עולי אתיופיה הם בני קהילת ביתא ישראל, שהם יהודים לכל דבר וענין. 'ביתא ישראל' הוא שמה של הממלכה החבשית העצמאית, שהתקיימה במשך מאות שנים בחבש – אתיופיה של היום. בשלב מסוים, חלק מאותם יהודים התנצרו, וצאצאיהם הם אלו שמכונים כיום 'פלאשמורה'. השאלה שהתעוררה היתה רק על צאצאי הפלאשמורה, ולא על כל בני אתיופיה.
האתיופים הם יהודים, כבר לפי פסיקתו של רבינו צמח גאון, לפני כאלף ומאתיים שנה. אדם בשם אלדד הדני משבט דן, בא לפני חכמי ישראל, ובפיו סיפור מוזר ומעניין. לדבריו ישנה קהילה יהודית ענקית, שאנשיה מורכבים מארבעה שבטים – דן ונפתלי גד ואשר, והם חיים במקום הנקרא 'חוילה הקדומה אשר בארץ הזהב'. יש להם ממלכה עצמאית, והם נתונים במחלמה עם המלכים הסובבים אותם. הם נוהגים בכל המצוות, ומקיימים עדיין אפילו את ארבע מיתות בית דין. יש להם תלמוד משלהם, שכמעט כל הלכותיו זהות לתלמוד שבידינו. לא מוזכר בתלמוד שלהם שום חכם: כל ההלכות שבו כתובות בשם יהושע, ששמע מפי משה, ששמע מפי הגבורה. התלמוד שלהם כתוב בלשון הקודש, וגם שפתם היא לשון הקודש, ואינם יודעים שום שפה אחרת. שאלת אותם היהודים הובאה לפני רבינו צמח גאון, והוא הכריע שהם יהודים.
אז אם חשבנו שהרצל הוא חוזה מדינת היהודים הראשונה, הנה מתברר שהאתיופים קיימו מדינת יהודים עצמאית מאות שנים קודם לכן. ואם חשבנו שאליעזר בן יהודה הגה לראשונה את הרעיון להחזיר את לשון-הקודש לשפת דיבור יומיומית, הנה אצל האתיופים בחבש דיברו בלשון הקודש כבר לפני מאות שנים.
אצל היהודים החבשים, בני אתיופיה, נהגו בכ"ט בחשוון לחוג את 'חג הסיגד'. החג נוסד כדי לציין את סיומה של מלחמה עקובה מדם, שנמשכה על פני מאות שנים, בין ממלכת 'ביתא ישראל' היהודית לבין האימפריה החבשית. לפי המסורת החבשית, ביום זה התגלה בורא העולם למשה רבינו לראשונה, בסנה הבוער באש. יום זה הוא גם חמישים יום אחרי יום הכיפורים, בדומה לחג השבועות שנחוג חמישים יום לאחר הפסח. ביום הכיפורים כל יחיד ויחיד עושה תשובה ומחשב את חשבון נפשו; חמישים יום לאחר מכן, בחג הסיגד, התקיים בחבש מעמד ציבורי של קבלת עול מלכות שמים.
ההכנות לחג התחילו ימים רבים לפניו, והחגיגות נמשכו עוד כמה ימים לאחריו. ולכן, גם היום, עדיין אפשר לאחל לאחינו החבשים – האתיופים, חג שמח.