פרסום ראשון: הגאון רבי ציון בוארון, מבכירי הדיינים הספרדים, בפסק הלכה דרמטי, לפיו יש להעדיף ולאכול עלי ירק ללא פיקוח מתולעים ולהימנע מהירק המפוקח וזאת בשל החשש למחלות קשות הנגרמות מהריסוס.
פסק ההלכה שכתב הגאון רבי ציון בוארון בימים האחרונים ואמור להתפרסם בסוף השבוע הגיע לידי "כיכר השבת" ומתפרסם כעת לראשונה.
בפתח דבריו כותב הגר"צ בוארון: "בענין בדיקת הירק מן התולעים והחרקים אשר העלנו בכוחא דהיתרא שלא להזדקק לירקות המטופלים בחממות מיוחדות למניעת היווצרות התולעים והחרקים, אלא להשתמש בירקות הנמכרים בשוק ללא הטיפול המיוחד.
"וכל זאת לאחר שנודע מפי מומחים הבקיאים בעניני החיטוי וההדברה שהירקות הנ"ל מטופלים בכמות ריסוס גדולה בהרבה מן הכמות שהותרה ע"י משרדי הבריאות והחקלאות ואשר הדבר מהווה סכנה גדולה ומוחשית לציבור".
קראו עוד:
הרב מבהיר כי "והלכה פסוקה היא דחמירא סכנתא מאיסורא ובפרט שסכנה היא מפני מחלות קשות חשוכות מרפא רח"ל".
"ומשום כן", פוסק אחד מבכירי הדיינים בציבור הספרדי: "יש להעדיף להשתמש בירקות בלא הטיפול המיוחד אלא שיש לנקותם ולבדקם כראוי מחשש תולעים, והדבר הוא אפשרי בהחלט עם קצת מאמץ. וכפי שעשו בדורות שעברו אבותינו ואבות אבותינו.
"ומה גם שגם אותם ירקות של החממות שהם בחזקת נקיים גם בהם מוצאים תולעים וחרקים במידה מסוימת לעיתים קרובות וגם הם צריכים שטיפה ובדיקה".
הרב בוארון מתייחס לטענות כי יש פיקוח על הריסוס וכותב: "והנה ראיתי עתה אשר כתבו המתנגדים לפסק דין זה הטוענים שלמעשה יש פיקוח קפדני על כמות הריסוס ברשתות הגדולות ובחנויות הנתונים לפיקוחם.
"ועוד זאת טוענים לאידך גיסא שהירקות הרגילים שאינם תחת הטיפול המיוחד עשויים להכיל חומרי ריסוס במידה יותר גדולה וזאת משום שהירקות שאינם בטיפול המיוחד אין עליהם פיקוח ויכול החקלאי לעשות ולהוסיף בחומרי הריסוס כרצונו ומשא"כ באלה הנתונים לפיקוח המיוחד שיש עליהם פיקוח גם לענין כמות חומרי ההדברה באופן שלא תעלה על הכמות המותרת".
הראשל"צ הגר"י יוסף: להקפיד לאכול ירק שגדל ללא תולעים
הרב קובע: "ולאחר שקראתי דבריהם נוכחתי שדבריהם חסרי בסיס והיפך האמת אחר המחילה".
לדבריו: "לפי שבוודאי הגמור שאותו חקלאי שאינו נתון לפיקוח נסתפק הוא בכמות המותרת ואינו מוסיף עליה ואולי אף פחות ממנה לפי שאין מי שיבדוק אצלו את ענין התולעים ולמה שיוסיף בטורח ובהוצאה, ומשא"כ אלה החקלאים הנתונים להשגחה קפדנית שבאם המצא ימצא אפילו בחלק מזערי של הירקות אפילו תולעים או חרקים מעטים הרי שכל סחורתו של אותו יום ואותו שבוע תיפסל ויהיה לו נזק והפסד רב מזה.
"ובוודאי שאצל אותו חקלאי קיים החשש הגדול שהוא ירסס מעיקרא בכמות גדולה יותר ובלבד שסחורתו תהיה נקי מתולעים ומבלי לשים לב לנזק הבריאותי הנגרם עי"כ לציבור, ואשר לדעת מומחים רבים וטובים הדבר הוא בגדר סכנה מוחשית וכנ"ל".
הרב תוקף את אלו המרמים את גדולי ישראל וכותב: "ומה שמנסים בעלי ענין להטעות את הרבנים ולהציגם תמונה אחרת אין בדברים ממש, לכל מי שיתבונן במהות ההשגחה והשיווק הכללי של התוצרת לרשתות השיווק או לשווקים הפתוחים שאין אפשרות כלל לפקח בצורה נאמנה על כל הנעשה בענין חומרי ההדברה המסוכנים (ואשר גם מיעוטן אינו יפה)".
הרב ציון בוארון מסיים את פסק ההלכה: "ועל כן בוודאי שהיתר גמור (וגם עדיף מן הדין) להשתמש בירקות הנמכרים בשווקים בלא ההשגחה המיוחדת ובלבד שישטפו ויבדקו היטב את הירקות בדיקה מעליא, ויאכלו ענווים וישבעו, וכפי שנהגו אבות ראשונים, ושומר ישראל ישמור את עמו ישראל מכל דבר רע, אכי"ר".
