בשבוע שעבר, ח"כ אמסלם כתב מאמר נגדי, בו תקף אותי על כתבה שפרסמתי בעבר, שבה נטען, מנימוקים הלכתיים גרידא, שאין צורך ללכת לכפרים ערביים ולסכן את חיינו כדי להוציא משם את בנות ישראל שנכנסו לשם.
באותו יום שפרסמתי את המאמר ההוא, התקשר אלי עיתונאי חילוני, ושאל אותי האמנם אני חושב שעדיף להשאיר את הבנות בכפר?
מכיון שכחילוני הוא לא היה בקי בשלחן ערוך, נאלצתי לענות לו תשובה אמיתית ונכונה, אבל בלי נימוקים הלכתיים. והרי לפניכם תקציר השיחה שניהלתי איתו, לתועלת כל אלו שאינם יודעים ספר, וזה מכעיס אותם:
* * *
שאלה: אם נניח הבחורה רוצה להמשיך לחיות עם בעלה, האם ראוי להוציא אותה בכח?
תשובה: ודאי שלא.
שאלה: והאם אתה מסכים שכל אשה שרוצה לחיות עם בעלה, אין לנו שום זכות להפריע לה?
תשובה: ודאי.
שאלה: אם נניח הבחורה רוצה לצאת, ובעלה לא נותן לה, האם ראוי להוציא אותה משם?
תשובה: ודאי.
שאלה: ואם נניח, אשה ערביה רוצה לברוח מבעלה, והוא לא נותן לה, האם ראוי לעזור לה?
תשובה: ודאי.
שאלה: ואם אשה יהודיה, רוצה לברוח מבעלה שהוא יהודי טוב, אלא שהוא לא נותן לה ללכת, האם ראוי לעזור לה?
תשובה: ודאי.
שאלה: אם כך אתה מסכים איתי, שאין שום ענין דתי בלשחרר אותה מהכפר, אם היא רוצה צריך תמיד לעזור לה, ואם לא, אף פעם לא?
תשובה: בהחלט.
שאלה: אם זה לא ענין דתי, למה יד לאחים שהוא ארגון דתי, עושה את זה, מדוע זה לא ענין של המשטרה (אם היא רוצה לברוח מבעלה), וענין אישי שלה (אם היא רוצה להשאר איתו)?
לא היתה תשובה. הוא בהחלט השתכנע עם מה שכתבתי, ובלי להכנס לנימוקים הלכתיים.
* * *
אבל דבר אחד שכתב ח"כ אמסלם, פגע בי מאד, ואני דורש התנצלות.
וכך כתב, ואני מצטט: "הרי לא מדובר בבחורה כשרה מבני ברק, אלא רק בחורה חילונית, נטולת "ייחוס", שלא למדה בסמינרים הנחשבים וצבע העור שלה, איך לומר, כהה מדי."
ואני שואל, האם הזכרתי אי פעם את העובדה שהיא כהת עור? האם אי פעם כתבתי משהו נגד ספרדים? האם מרוב שח"כ אמסלם מרגיש שרודפים את הספרדים, הדמיון מתחיל לעבוד בלי חשבון?
ובכן, דע לך אמסלם, שדבריך אלו אינם ראויים. אין לי שום דבר נגד ספרדים ומעולם לא היה לי, ואני אפילו מוסר שיעור שבועי בספר "ילקוט יוסף". ואם תעיין קצת בכתבות שלי, תראה שהספר הזה מוזכר הרבה פעמים.
ואני דורש התנצלות.