מי התיר לרב שלמה קרליבך לגייר?

* * *

בספר שהוציא ועד הרבנים העולמי לענייני גיור, הובאה כתבה מהעיתון ערב שבת (ז"ל) על שלמה קרליבך (ז"ל).

בכתבה נאמר, כי קרליבך הקים בישוב מבוא מודיעין בית דין, שעסק במתן גיטין, ובגיורים. קרליבך, שהיה ידוע יותר כ"רב המרקד", ולא כ"רב המגייר", התיר לעצמו לגייר על פי שיקולי דעתו.

לפחות שני מקרים ידועים, שבהם באחת הפעמים "גייר" גויה, ובפעם השניה סידר גט בין שני בני זוג שרצו להתגרש. מסתבר, שמבחינה הלכתית הגויה עדיין גויה, והזוג המגורש עדיין נשוי.

בית הדין הרבני בירושלים סירב בתוקף לאשר את הגרות והגט שנעשו בבית הדין מבוא מודיעין, ואפילו פנו למשרד הדתות בתלונה כי "האדם הזה מרשה לעצמו להציג את קבוצתו כבית דין, ועושים מעשים חמורים שיכולים להביא ח"ו לידי מצבים חמורים ביותר". למרות תביעו חוזרות ונשנות להעמיד לדין את קרליבך, לא נעשה דבר.

בזמנינו, שקבוצות תמהוניות עושות מעשים חמורים ביותר, וקבוצות תמהוניות אחרות מרשות לעצמם להקל בענייני גיור בלי חשבון, כדאי לזכור לאן זה יכול להוביל.

* * *

ומענין לענין באותו ענין, על גיור שירים.

כיון שיש מחלוקת גדולה אם מותר לגייר שירים, נביא כמה פרטים, והנזקק לכך ישאל רב.

דעתו של הספר חסידים היא שאור לחלוטין לגייר שירים, וכתב שכל ניגון שמנגנים לפמני עבודה זרה אסור לעשותה ניגון לקב"ה. אמנם, לא פירט שם אם מותר לגייר שירים של גוי שלא נוהגים לשיר אותם לפני עבודה זרה.

הב"ח התייחס לשאלה הנ"ל, וכתב שהאיסור לגייר שירים אינו אלא שירים שמיוחדים לעבודה זרה, אבל שירים סתם מותר אפילו לשיר אותם בבתי הכנסת בתפילות.

מהר"ם די -לונזאנו, היה נוהג לחבר שירים רבים בניגוני הישמעאלים, ושתי סיבות נתן לדבר, האחת, ש"הם מגביהים בקולם יותר מזולתם". והשניה, ששיריהם גורמים ללב נשבר ונדכה. וכתב, שאין איסור לגייר שירים אלא שירי אהבה, שכאשר ישירו אותם במילותיהם החדשות, אנשים יזכרו בשירים המקוריים, אבל שאר השירים מותרים בגיור.

ובכף החיים פסק להלכה (על פי דברי מעשה רוקח): "מי יתן והיה שיזהרו הפייטנים והמשוררים שלא ינגנו הקדיש והקדושה במלבושי הנכרים במקמי"ם, כיון שמי שמכיר אותם יבואו לו הרהורים רעים, והוא חוטא ומחטיא... ולא יבוא דבר טמא אל היכל ה'..."

* * *

ור' לוי יצחק זצ"ל היה אומר: כשאמר אותו הח"כ שצריך להקל בגיורים, הוא התכוון בעצם לגיור שירים.