למה צמים בעשרה בטבת? וזמני צאת הצום

ביום זה אנו מציינים את תחילת המצור על ירושלים בימי בית ראשון, אז הגיע אל העיר נבוכדנאצר מלך בבל והקים מצור סביב ירושלים, עד לחורבנה.

כפי המתואר גם בספר מלכים ב' (כה, א) וגם בספר ירמיהו (נב, ד): "וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב".

אולם בנוסף לכך נקבע הצום בשל עוד שני אירועים קשים בתולדות עם ישראל, בח' בטבת תורגמה התורה ליוונית, כשתלמי המלך מכנס 70 זקנים ודורש מכל אחד מהם לכתוב לו תרגום ביוונית לתורה. הזקנים משנים כמה דברים מפני הסכנה.

בשולחן ערוך (אורח חיים, תקפא סעיף א) נפסק כי ראוי לצום בח' בטבת: "בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים".

אירוע נוסף הוא פטירתם של עזרא הסופר ונחמיה בט' בטבת. לאור זאת קבעו חז"ל את יום עשרה בטבת ליום צום.

יש לציין, כי בשנת תשי"א קבעה הרבנות הראשית לישראל את צום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי", על קדושי השואה.

נקווה שנזכה השנה להבטחה בספר זכריה (ח, ט): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים".

זמני צאת הצום:

ירושלים - 17:14

חיפה - 17:11

תל אביב - 17:11

באר שבע - 17:15