רב באמריקה הנפיק היתר מחודש לאישה נשואה שבעלה סרבן גט, להשתחרר מכבלי העגינות בלא גט, הנימוק להיתר הוא מדין 'מקח טעות', וזאת על אף שהאישה קיימה חיים רגילים עם הבעל תקופה ארוכה אשר במהלך חייהם המשותפים גם נולדה להם בת.
ה'היתר' המחודש ניתן לאישה באורח נדיר מתוך התחשבות במצב האישה העגונה הכבולה בכבלי עגינות זה חמש שנים ובעלה מסרב לתת לה גט.
פרטי המקרה הגיעו לאוזני הגאון רבי משה שטרנבוך שמיהר לפרסם את מחאתו החריפה כנגד ההיתר המחודש להפקיע קידושין לאחר חיים משותפים כמה שנים בלא גט ואף התבטא במכתב החריף כי "אין לי מנוחה שאין שומעים מחאה על כבוד ה' ותורתו".
את האיגרת פותח הגר"מ שטרנבוך בפרטי המקרה: "בדבר מה שנתפרסם כאן פסק של אחד מגדולי ראשי הישיבות באמריקה עם אחד מהפוסקים שם שהתיר רח"ל בלא גט אישה שכבר חיה יחד עם בעלה תקופה, וכבר יש לה ילד ממנו, ועכשיו לדעת הרופא הוא סובל ממחלת נפש שהייתה בו כבר קודם, והם פסקו שנתברר שזהו מקח טעות ויכולה להינשא מיד, וסידרו לה חופה וקידושין בלא גט".
במהלך המכתב נמנע מהרב שטרנבוך להתייחס לנימוקי ההלכה בעניין וכותב: "שמעתי מפי מרן הגאון דבריסק זצ"ל שכשיש תקלה אוסרים בלי נימוק, שאם מפרש טעם דוחין אותה, וגם כאן לא באתי אלא לחזק מי שמוחה ומקדש שם שמים ששכרו רב מאוד".
בדבר הפרצה העלולה לצאת מכך כותב הגר"מ שטרנבוך כי "בדרך זו יכולים לקלקל כל דיני אישות בישראל, ולדוגמא חולה סרטן רח"ל שתמיד המחלה מקוננת בגופו הרבה לפני שמתברר, נאמר שהוא מקח טעות, וכן כמוהו באלפי מקרים, ובהרבה גיטין האישה מביאה חוות דעת מרופאים שסובל וסבל ממחלת נפש, ולדעת רבנים אלו נאמר שלא צריכה גט ח"ו, וזהו הירוס הדת וקלקול דיני אישות בישראל".
בסיום דבריו הוסיף הגר"מ כי מעיקר הדין היה ראוי לקרוע קריעה על סילוף דין תורה: "ובשעתו כשרב אחד מהלאומיים התיר ממזר דרש בעל ה"מנחת יצחק" הגרי"י וייס זצ"ל שהתאספו יחד החרדים לדבר ה' וישבו על הארץ וכולם קרעו קריעה כדין, ומבואר בגמ' בקידושין י"ג ע"א שכשמתירים אשת איש שלא כדין הקב"ה בכעס ומעניש יותר מדור המבול עד כדי שאפילו דגים שבים נכרתים".
את דבריו חתם הגר"מ שטרנבוך בקריאה כי "חייבים בית ישראל לפרסם שאין לפסקם שום יסוד, והיא אשת איש לכל דבר והוולד ממזר".