בימים אלו שמענו על תחרות של שיר העשור.
אני שונא תחרויות, ובפרט תחרויות זמר. איני רואה בזמרים מודל חיובי, וודאי שלא משהו שצריך לדרג, אבל לא באתי לשתף אתכם בתחושותי, אלא בהלכה.
* * *
שירה בלי פיקוח היא דבר הרסני. כתוב במשנה "משבטלה סנהדרין בטל שיר מבית המשתאות". כמה טעמים נאמרו לזה, וכמה שיטות האם הדברים אמורים על כל שיר, או רק על שירים פסולים, רח"ל, אבל לא נוכל להתעלם מדברי תוספות הרא"ש, שכתב שהטעם הוא על פי הדברים האמורים בתלמוד ירושלמי: "אמר רב חסדא, בראשונה היתה אימת סנהדרין עליהן [-על הזמרים], ולא היו אומרים דברי נבלה בשיר, ועכשיו שאין אימת סנהדרין עליהן הם אומרים דברי נבלה בשיר".
עצם מהות השירה בזמן הזה, היא סוג של פריצות. אבל כיון שאתם לא תאמינו לי, אביא את דברי הרב המאירי:
"כל מיני זמר העשויין לשמחת הוללות, ושלא לכוין בהם לשבח הבורא יתברך או לצד מצוה, אלא דרך קלות ראש ותענוג במיני מאכל ומשתה אסור לשמעו ולהשתעשע בו, בין שנעשה הזמר בכלי בין שירה על פה".
וחיזוק גדול למי שמונע את הפריצות, נוכל למצוא בהמשך דברי המאירי: "וכל שכן במקום שהנשים מצויות שם, והדבר בא לידי הרגל עבירה". אלא שמסיים "ומכל מקום כל שיש בו שבח ותהלה לשם, כגון מיני פיוטים ומזמורים מותר אף בבית חתנים ומשתאות, וכן הדין לשמח חתן וכלה, שכל שאין בו צד פריצות מותר".
* * *
לא רק שזו פריצות, אלא שתפקידם של מנהיגי הציבור למנוע את זה. אין מקום לטענה מטופשת, כמו שנוהים לומר אנשים ריקים ופוחזים: "מה זה עניינכם"?
תפקידם של מנהיגי הציבור למנוע חטאים. ומי שבידו למחות ואינו מוחה, כך אמרו חז"ל, נתפס על אותו העוון.
וכך גם בהמשך דברי המאירי המוזכרים לעיל: "ואין לו לדיין באלו אלא מה שעיניו רואות, לפי מקומם ושעתם, ואף המקראות מלמדים שלא נאמר אלא דרך פריצות, והוא שאמר כעמים כלומר כמנהג העמים וכן בשיר לא ישתו יין שכל אלו דרך פריצות וקלות ראש".
* * *
מעבר לאיסור הפריצות, כלל וכלל לא ברור שמותר לשמוע שירים בזמן הזה, כיון שגזרו זכר לחורבן שלא ישירו. כך כתוב בגמרא בגיטין, והמקור הוא מהפסוק "אל תשמח ישראל אל גיל בעמים".
התוספות כתבו שדברי הגמרא הם רק על שיר בבתי המשתאות, שיר ששרים על היין, אבל למרות זאת כתב שראוי שלא לשיר שום שיר "שמתענג ביותר", למעט שירים של מצוה, כגון בחתונות וכדומה.
הרמב"ם (ובעקבותיו בשלוחן ערוך) גם הוא פסק שאסור לשמוע שירים: "וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר, וכל מיני זמר, וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן, ואסור לשמען, מפני החורבן".
והוסיף: "ואפילו שירה בפה על היין אסורה, שנאמר "בשיר לא ישתו יין", וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תושבחות או שיר של הודאות לאל וכיוצא בהן על היין".
כלומר, מלבד שירי הודאות ותשבחות שנהגו ישראל להתיר, אין לשמוע שום שיר מלווה בכלי זמר, וכן אין לשמוע שום שיר על היין אפילו בלי כלי נגינה, והרמב"ם עצמו פסק בתשובה אחרת שאסור לשיר אפילו בלי כלים ואפילו בלי יין. פשוט אסור.
* * *
יש כל מיני שיטות שהתירו שמיעת מוסיקה בזמן הזה, ויש כל מיני צדדי היתר באופנים מסויימים לשמע שירה. אבל אין, לא היה ולא יהיה, אף אחד שיתיר את השירים במתכונת שלהם היום.
מכאן נבוא ונקרא אנשי מערכת הרדיו בקול חי שדירגו את זמר העשור ושיר העשור: כמו שלא תדרגו את המחלל השבת של העשור, ולא תדרגו את אוכל הטרפות של העשור, כך אל נא תדרגו את זמר העשור.