ההכנות לקראת שנת השמיטה הבעל"ט נכנסות לישורת האחרונה. פעילות נרחבת רבת היקף, מקצועית ומיומנת, נעשתה במשך חודשים ארוכים כדי לספק פירות וירקות לעם מקדשי שביעי בלי שום חששות, אך בעוד לחלק מגופי הכשרות הדאגה נתונה אך ורק לקהל הצרכנים, הרי שבגוף הכשרות המרכזי ביותר שעוסק בשמירת המצוות התלויות בארץ כדת וכדין ובשיווק פרי וירק – "כשרות למהדרין - חקלאות עפ"י התורה" בראשות הגר"י אפרתי שליט"א - ההכנות והעבודה מקיפה תחומים רבים ונוספים.
כדי לעמוד מקרוב אחר כל ההכנות המרובות, נסענו לפני מספר ימים למשרדי מערכת הכשרות ב"יד בנימין", והיינו עדים לפעילות העניפה שנעשית תחת שרביט מנהלי המערכת ה"ה הרב בנימין חזן שליט"א בניהול כל מערך הכשרות והרב שבתי מרקוביץ על הצד המינהלי והאדמיניסטרטיבי, עם עשרות רבות של רבנים מפקחים ומשגיחים כשמעל כולם ניצב על משמרת הקודש וההלכה, נאמן ביתו של רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א, שכל עניני ההלכה על כל צעד ושעל של מערכת הכשרות וכן של הזרוע הביצועית השניה והחשובה הלא היא "המכון לחקר החקלאות עפ"י התורה", נעשו על-פי הוראותיו של רבינו מרן זצוק"ל.
במשרדי מערכת הכשרות פגשנו את הרב מרקוביץ ואת הרב חזן, עמם נועדנו לשיחה ממושכת, כאשר בחניון בחוץ ניתן היה כבר לראות את ההתארגנות המעשית בצי המכוניות הארוך המונה שנשכרו כבר עתה במיוחד לצורך ההכנות לקראת השמיטה והפיקוח בכל תקופת השמיטה. בתוך המשרדים, המערכת שוקקת חיים ופעילת ענפה, ואת השיחה הארוכה והמרתקת, ביקשנו לפתוח דווקא בתחום שעל פניו נראה צדדי ונטול קשר לשנת השמיטה, אך מתברר, שגם תחום זה קשור בקשר ישיר והדוק למצוות השביעית.
המכון לחקר החקלאות על פי התורה מקיים מערך פיקוח והדרכה במשתלות עצי פרי בענין ערלה, כתוצאה מהפיקוח בכל שש השנים הדבר גורר כך שמשתלות עצי הפרי שובתים ממלאכתם בשנת השביעית, מדובר על סדר גודל של למעלה ממיליון שתילים, שבניגוד לשנה רגילה, בשנת השמיטה לא משווקים לנטיעות כך שמדובר בהשבתת נטיעות על פני עשרות אלפי דונמים, והדבר משפיע גם באופן דרמטי על מצב הערלה במטעים "שהרי אם כמעט ולא מתקיימים נטיעות בשנת השמיטה הדבר גורם להפחתה משמעותית של מטעי ערלה בשנים הסמוכות. כאן מציינים אנשי המכון, כי בסיוע החכ"ים החרדיים ובראשם הרב גפני הצליחו בשמיטה שעברה וכן בשמיטה הנוכחית לייחד סעיף כספי לפיצוי המשתלות בגין השבתתם בשנת השמיטה.
ובמעבר ישיר לענין מעשי השמיטה, פתח הרב מרקוביץ עם ההסכם היחודי והמשולש שנחתם לפני מספר חודשים על-ידי מערכת "כשרות למהדרין - חקלאות עפ"י התורה" בראשות הגר"י אפרתי שליט"א עם מפ"י (המרכז למיפוי ישראל במשרד הבינוי והשיכון) ויחידת הג'י.אי. אס. במשרד החקלאות. "יש חברה שמצלמת את כל השטחים החקלאיים בארץ. הצילומים האלו נעשים לצורך תכנון חקלאי, הקצאות מים ועובדים זרים ועוד כיו"ב. היות ואנחנו עוסקים בכל מערך הנטיעות בארץ, יש למשרד החקלאות ענין לעבוד בשיתוף פעולה איתנו, שכן לגופי הכשרות יש גם את המידע האמין ביותר הן מהחשש של מסירת מידע לא נכון אבל בעיקר מהעובדה שהמפקחים והמשגיחים שלנו נמצאים בשטח".
הרב מרקוביץ מפרט בפנינו את החשיבות העצומה והמיוחדת במינה של הצילומים הללו, שיתרמו באופן מכריע לכשרות המהודרת של התוצרת החקלאית שתשווק לציבור המהדרין. "יש את השכבה העליונה של מפת כל מדינת ישראל, אבל בעיקר מה שחשוב לנו, זה צילומי השטחים החקלאיים שמצולמים מידי שנה בשנה. לחומר הגולמי הזה, אנחנו מכניסים את החומרים שלנו (כאן מציג בפנינו הרב מרקוביץ באופן מפורט כיצד המערכת המתוחכמת פועלת באופן מרשים ומעורר השתאות), מספר החלקות והגושים שאנחנו מקבלים מהחקלאים שרוצים לשווק תוצרת חקלאית במהלך שנת השמיטה".
"כך אנחנו מקבלים צילום אוויר מדוייק על החלקה המדוברת, האם אכן הנתונים שקיבלנו מהחקלאים תואמים את המציאות בשטח, את הגבולות המדוייקים של החלקה, מה בדיוק יש בשטחים הסמוכים, האם השטחים החקלאים כבר היו בשימוש בשנים האחרונות או שרק עכשיו מבקש החקלאי הגוי להשתמש בשטחים במיוחד עבור שומרי השמיטה, ובענין זה יש לנו הוראה ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, להקפיד על לקיחת תוצרת חקלאית רק מנכרי אשר הוא חקלאי בכל השנים וכן משטחי חקלאות הפעילים גם בשנים הסמוכות לשמיטה, ושלא יהיה מצב בו סיבת פעילותו החקלאית של הנכרי היה רק 'לשם שמיטה', אנחנו עוסקים בשנה האחרונה במיפוי השטחים ולימוד ה"היסטוריה" שלהם, לשומרי שביעית, צריך לספק תוצרת חקלאית למהדרין בלי קולות והיתרים".
עוד נפרט בהמשך על כל מערך הפיקוח הקפדני על התוצרת החקלאית שמשווקת משטחים שבבעלות נכרית, אך נעבור עתה לתוצרת שתסופק מאיזור הערבה. בענין זה, במערכת הכשרות בראשות הגר"י אפרתי שליט"א מקפידים כי השטחים המאושרים לשיווק תוצרת שאין בה חשש שביעית, הוא אך ורק מקו הרוחב 30 ודרומה, כפי מה שקבע מרן החזון איש זצוק"ל שרק השטחים הסמוכים לאילת חשובים כחו"ל, וקיבלנו מרבינו מרן הגריש"א זצ"ל הוראתו למעשה בשמיטה שנת תשס"ח ליטול תוצרת חו"ל רק מקו הרוחב 30 ודרומה - שהוא דרומית לקיבוץ יהל.
לגבי הגבול המזרחי של ארץ ישראל "בידוע שהגבול המזרחי של ארץ ישראל הוא 'נחל הערבה'", אך גם כאן יש שאלות לגבי תוואי הנחל ההיסטורי, מאחר ותוואי הנחל השתנה ברבות השנים. נסענו בראשות הגר"י אפרתי שליט"א לשטח, ובדקנו את השטחים מקרוב כולל מפות אוויריות ולוויניות, ולמעשה ההוראה היא שרק מהקו הנמצא בריחוק עשר קילומטר מזרחה מהתוואי הנוכחי של נחל הערבה [מקום הנקרא 'עין צופר'], בו השטח 'מטפס' כבר להיות הררי וגבוה ומסתבר ששם בוודאי כבר הסתיים תוואי נחל, רק משם ייחשב מחוץ לגבולות הארץ.
למעשה, בכל מה שקשור לשיווק "פירות" בכשרות למהדרין בשנת השמיטה, הרי שהפירות שישווקו בעתיד הקרוב הם מיבול שישית, והפירות הראשונים שבהם יחולו הלכות השביעית הם לקראת סוף החורף (שסק) ובפרי ההדר ופירות הקיץ, הרי שלגביהם מדובר בשלב מאוחר יותר. "מה שאנחנו עוסקים בו כרגע בהכנות קדחתניות לקראת שנת השמיטה זה ירקות קשים (תפוחי אדמה, גזר, בצל, דלעת דלורית וכיו"ב) אותם יקטפו לפני שנת השמיטה ויאוחסנו לשיווק אחרי ראש השנה, כאשר את הירקות היבשים אפשר לאחסן באיסום יבש לתקופה ארוכה מאוד, כמעט לכל שנת השמיטה, ואילו גזר ותפו"א ניתן לאחסן ולשווק במשך כמה חודשים בתוך החורף", אומר הרב חזן.
לדבריו, השמיטה מורגשת במלוא עוזה כבר בתחילתה, בכל הנוגע לירקות הרכים (עגבניות, מלפפון, חציל, קישוא, פלפל וכיו"ב). "את התוצרת הזאת נשווק מיבוא חו"ל, שזה כולל את שטחי הערבה, ירדן, וגם בענין הזה מן הראוי להדגיש, שגם הבאת תוצרת חקלאית ממעבר הגבול עם ירדן אינה הופכת את התוצרת ל'יבול חו"ל', שהרי כל מה שנקטף משטחים הסמוכים לארץ ישראל, אם כנגד בקעת הירדן או במקביל לאיזור בית שאן שהם אזורים עתירי חקלאות במדינת ירדן, הם אמנם גידולי נכרים, אך הם עדיין בגבולות הארץ ולפי פסיקת מרן החזון איש זצוק"ל חלים עליהם דיני קדושת שביעית. כשאנחנו מדברים על יבוא חו"ל, אין הכוונה רק מעבר לגבול המדינות ישראל וירדן, הכוונה לשטחים שהם בלי שום ספק שטחים שאינם ארץ ישראל. בגבול הערבה בחלק הדרומי, ובשטחים הירדנים שהם מחוץ לגבולות הארץ על פי ההלכה והם יבוא חו"ל לכל דבר וענין".
משמעות הדבר, שגם כאן, יהיו ועדי כשרויות שנוהגים שאין קדושת שביעית ביבול נכרים, ויגדירו תוצרת זו כ"יבוא מחוץ לארץ", אך לשיטת מרן החזון איש זצוק"ל, יש בהם דין קדושת שביעית לכל דבר. "גם תוצרת ירדנית, תהיה בפיקוח ובהשגחה צמודה, כדי שנדע באופן ברור, האם יש להם דיני קדושת שביעית או לא. יכול לבוא סוחר ולקנות תוצרת חקלאית ברבת עמון, אבל גם לתוצרת הזו יש קדושת שביעית, לכן אנחנו חייבים להשגיח באופן מדוקדק גם על התוצרת הירדנית", אומר הרב חזן.
כאן המקום לציין, כי השיווק מירדן, אינו פשוט כלל ועיקר, וזאת חרף ההסכמים שנחתמו עם ירדן המאפשר שיווק תוצרת חקלאית באופן חופשי לישראל, אך בפועל השלטונות אינם נותנים יד חופשית לשיווק זה, ומאפשרים זאת רק כאשר יש ענין להוריד את מחירי הירקות בישראל, בעוד שיווק מסיבי עלול להשפיע על מחירי הירקות בארץ. "אנחנו פועלים בענין הזה מול משרד החקלאות כדי שיסייע ככל האפשר בענין הזה עבור ציבור שומרי השביעית. פועלים בענין הזה גם גורמי חקלאות שונים שיש להם לובי חזק, כדי למנוע הכנסת תוצרת מחוץ לישראל, לכן צריך לפעול בתבונה ובשתדלנות נכונה כדי שיגלו גמישות וכך נוכל לייבא תוצרת מירדן או מאירופה לפי הצורך".
מקור נוסף לשיווק תוצרת חקלאית הוא מאיזור יהודה ושומרון, ולשיווק זה נדרש להצמיד השגחה מיוחדת, כדי למנוע כל חשש של 'דלת מסתובבת' שמכניסים לשטחי יו"ש תוצרת ישראלית ומוציאים אותה בחזרה לארץ כ'יבול נכרי', בתוצרת מיו"ש אנו משגיחים עליה באמצעים טכנולוגים באופן צמוד, מהתחלת הקטיף ועד הגעתה למחסום לידי המשגיח ה'עין הטכנולוגית' לא משה ממנה אפילו לרגע.
הרב מרקוביץ: "ישבנו עם ראש המינהל האזרחי תא"ל דוד מנחם וכן משלחת שנועדה עם מתאם הפעולות בשטחים האלוף יואב (פולי) מרדכי, ועם קציני הקישור בכל המקומות, לפגישות משותפות עם נציגים בכירים של משרד החקלאות הפלשתיני במפקדות התיאום והקישור, כדי לתאם את כל נושא אספקת הירקות מתחומי הרשות הפלשתינית. בפגישות אלו סוכם על שיתוף פעולה למניעת תופעות של 'דלת מסתובבת', השלטון ביו"ש יודע – אומר הרב מרקוביץ - מניסיון שמיטה קודמת כי היו מקרים שהגיע מידע על חשד לכניסת תוצרת [כגון: עגבניה] מהארץ ליו"ש על מנת להחזירה לארץ, ובו ברגע ניתנה הנחיה גורפת שלא לאשר בימים אלו עגבניה מיו"ש לשומרי השמיטה.
"אלו שאינם בקיאים דיים בנושא, יכולים לחשוב בטעות, כי התוצרת שתגיע משם אין בה חשש, אבל מי שמכיר את המציאות בשטח, יודע היטב, שהדברים אינם כך. כבר היום, למעלה משלושים אחוז מהתוצרת החקלאית הישראלית שמשווקת לאיזור יו"ש, אינה עוברת במחסומים, ומכאן החשש הגדול, שסחורה זו תמצא את דרכה בחזרה לישראל. כדי להמחיש זאת בדוגמא בולטת, הרי כל מי שיגיע למחסום 'חמרה' ביו"ש, יוכל לראות בנקל, כיצד מעבירים תוצרת חקלאית בתוך הפרדסים בלי שום בעיה, והמצב דומה גם במקומות אחרים".
כאן ביקשנו לקבל פרטים מלאים ומפורטים, כיצד נערכים להשגיח ולפקח על התוצרת החקלאית שמקורה ביו"ש. הרב חזן מדגיש בתחילת הדברים, כי בראש ובראשונה מתקבלים במערכת הכשרות מידעים מפורטים ומלאים און ליין על כל התוצרת החקלאית הישראלית שעוברת במחסומים, יש לנו שיתוף פעולה מצויין מצד מינהלת המעברים והפיצו"ח הישראלי. "אנחנו מתעדכנים כל הזמן איזה תוצרת חקלאית חסרה ביו"ש ויש לה ביקוש בתוצרת ישראלית. אם למשל יש שפע של עגבניות ביו"ש, פוחת הסיכון שיביאו עגבניות מישראל, כי שם זה הרבה יותר זול".
אבל יכול להיות מקרה, שיתחייבו לספק לכם כמות מסויימת של עגבניות, וכדי לעמוד בכמות, יביאו את מה שחסר מישראל?
הרב מרקוביץ: "כידוע המצב הביטחוני הקשה, מחייב אותנו להשגיח רק באמצעים טכנולוגים מרחוק. כדי להתמודד עם מצבים כאלו, רתמנו את מיטב הפיתוחים הטכנולוגיים למעקב מהאויר ומהקרקע על הפעילות החקלאית המתרחשת בזמן אמת. נפעל עם מיטב הציוד האלקטרוני, שיוכל לתת לנו מענה ישיר ומיידי לכל מה שמתרחש בשטח. מצלמות צמודות לגופם של פועלים בשטחים החקלאיים בזמן הקטיף, נוכל לשבת כאן ולראות מה קורה בכל רגע נתון באיזור הקטיף, האריזה וההעמסה על המשאיות, וגם לאורך כל הנסיעה, יהיה לנו מעקב צמוד וחי על כל מה שמתרחש, ממש כמו משגיח שנמצא בשטח. נעשה גם שימוש ברחפות המצלמות מלמעלה ומשדרות בזמן אמת לניידת הניצבת במחסום, בחפ"ק שלנו כאן, ובמחסומי הצבא יושב צוות של משגיחים שיעקוב כל הזמן אחרי מה שנעשה, כאשר המעקב מתחיל מהרגע הראשון של הכניסה לקטיף הירקות ועד להגעת המשאית למחסום והעברת הסחורה לישראל, והכל מבוסס מיקום ג'י פי אס, כך גם נוכל גם לדעת בכל רגע נתון את מסלול הסחורה מהשדה למחסום, אם "התעכבה" בדרך וכדומה.
"יש נושא נוסף ורגיש מאוד הנוגע לבעלויות על השטחים ביו"ש. המידע בענין הזה לא פתוח לכל דיכפין, אבל הגענו לסיכום עם המינהל האזרחי ביו"ש שנקבל מענה על כל חלקה שממנה אנחנו מבקשים לשווק תוצרת חקלאית. יש לנו הוראות ברורות מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בבדיקת הבעלויות בשטחי הנכרי, ואנו מתאמצים כדי להימנע מכל חשש של בעלות יהודית. בענין הזה המינהל האזרחי משתף אותנו במידע ובמפות, כדי שנהיה בטוחים שגם בשטחי גידול בתוככי יו"ש, אין בעלות יהודית על מי מהשטחים".
מה קורה לגבי ירקות עלים ללא חשש תולעים?
הרב מרקוביץ: "יש לנו כמה אפשרויות, ישנה אפשרות גידולי חו"ל המיובאים לארץ, גידולי ירקות עלים בדרום ירדן, יבוא תוצרת של כרוב וחסה מצוננים מהולנד וכאן המקום להדגיש, שמעבר לענין שמירת הלכות השביעית, הרי ישנה חשיבות רבה גם ל'תקנת הציבור', כך שיהיו מחירים הוגנים וסבירים, וכך גם שמענו מרבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בכל הנוגע לפירות שביעית. זו גם הסיבה, שאנחנו עמלים מאוד על-מנת לאתר כמה שיותר מקורות אספקה, מחסנים וחנויות, כדי למנוע מצב של מונופולים מה שיגרור אחריו מחירים יקרים של התוצרת. אני יכול לומר, שהצלחנו בענין הזה בסייעתא דשמיא גדולה בצורה הרבה יותר משמעותית משמיטות קודמות. ואנו תקווה כי הדבר יביא במישרין לתחרות ולמחירים סבירים והוגנים.
"בשיטת פעולה עקרונית זו, אנחנו גם פועלים בירקות עלים. נמנענו מלהעניק בלעדיות למקור אספקה אחד. יש גם גידולי ירקות עלים ממצע מנותק שלגביו ישנן הוראות ברורות ומפורשות של רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, או גידול נכרים - מנכרים שמגדלים בכל ששת השנים ירקות עלים, אם זה בישובים הבדואים, בברדלה וביריחו ועוד. בסופו של דבר על המדף יהיה מגוון תוצרת 'שמיטה למהדרין', בסימון ברור למקור התוצרת, הצרכן יראה ויבחר את אשר לפניו, ומקווים מאד שפתיחת מקורות אספקה רבים יגרום למחירים סבירים והוגנים.
"מערכת 'כשרות למהדרין' מעניקים כשרות גם לרשתות גדולות בערים שגם ציבור מסורתי מגיע לעשות שם את קניותיו, ולכן אנחנו מחוייבים לסייע בברכת השמיטה ולפעול בכדי שכל הרוצה לשמור שמיטה כהלכתה תעמוד בפניו אפשרות טובה להתמיד בכך, ושלא ייכשלו ח"ו בקנייה בחנויות של ירקות באיסור ספיחין. הרגילנו ולימדנו רבינו מרן זצוק"ל, שיש לנו אחריות גדולה ומחובתינו לדאוג לא רק עבור ציבור בני התורה והמהדרין במצוות השביעית, אלא גם להגדיל ולהפיץ שמירת השמיטה בכל ישראל".
באיזה היקף של מחסני שמיטה מדובר?
הרב מרקוביץ: "אי"ה בסיום התהליך, יהיו לנו למעלה מ-15 מחסני שמיטה גדולים בכל רחבי הארץ מהצפון עבור דרך המרכז וירושלים ועד הדרום, חלקם גדולים ובהיקפים עצומים, ואחרים קטנים יותר, אבל ההיקף הזה תקוותנו שיביא לכך, שלא יהיה מונופולים, ותהיה תחרות בין המחסנים השונים. השיטה הזו כבר הוכיחה את עצמה בזעיר אנפין כבר בשמיטה הקודמת, ולקראת שנת השמיטה הבעל"ט אנו תקווה כי תהיה בהיקף נרחב. התוצאה תהיה, שציבור גדול, ולא רק מהריכוזים החרדיים, יקבלו תוצרת איכותית ובמחיר השווה לכל נפש, וכך אנחנו מקווים להביא תוצרת חקלאית בשיא ההידור - כפי הוראות מרן החזון איש זצוק"ל – מרא דשביעית בארץ ישראל, גם להמון העם".
כיצד בעצם תפעל כל המערכת הזו כפי הכרעת מרן החזו"א בוועד שמיטה - שליחות כדי להימנע מאיסור מסחר בפירות שיש בהם קדושת שביעית?
הרב מרקוביץ: "בכל הענין הזה אנחנו פועלים באופן ברור ומפורט כפי שהורה לנו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשמיטת תשס"ח, וקיבלנו עוד ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בשמיטה זו, והכל על בסיס "תקנות החנות" המפורסת של של מרן החזון איש זצוק"ל. אי"ה בימים הקרובים, עם סיום בין הזמנים יופצו טפסי שליחות בכל תחנות החלוקה שיהיו תחת השגחת מערכת הכשרות שלנו, וכל הקונים יצטרפו וימנו את ועד השמיטה לכך".
לסיכום הדברים, כיצד אמורה לפעול מערכת ההשגחה והפיקוח בשטח, שהיא ללא ספק עניפה וגדולה ביותר בעשרות רבות של מוקדים בכל רחבי הארץ?
הרב מרקוביץ: "זו אכן מערכת מסועפת מאוד, כפי שאתה יכול להתרשם בעצמך מהיקף ההתארגנות שכבר פועלת בשטח, ואליו עוד יתווספו בימים הקרובים לקראת כניסת שנת השמיטה כמות נכבדה של משגיחים. מידי ערב מתכנסים במיוחד להתארגנות ופריסה לקראת משימות יום המחר, - פיזור עשרות משגיחים כבר מלפנות בוקר להשגחה צמודה בשדות,כל משגיח צריך להתייצב במקומו בשעה שנקבעה לתחילת הקטיף בכל שטחי גידול הנכרים בגליל ובמשולש, בישובי הבדואים, וכמובן בישובי הערבה, זאת בנוסף לפיקוח במחסומים, סדר גודל של עשרות אנשים לחלקם במקומות רגישים וחשש בטחון אף אבטחה צמודה, לא מתחילים בקטיף לפני שהמשגיח הגיע לשטח ומאשר את תחילת העבודה".
הרב חזן: "אם התחילו לקטוף קרטון אחד לפני שהמשגיח הגיע ואישר את הקטיף, אין יותר קטיף באותו יום באותו מקום".
הרב מרקוביץ: "המפקח הממונה עובר עם כל משגיח ומשגיח על השטחים שנמצאים תחת השגחתו, ונותן הדרכה מדוייקת על השטחים המדוייקים וגם גבולותיהם המדויקות. גם כאן רתמנו את הטכנולוגיה, בידי המשגיח צילומי אויר מדוייקים של השטחים שתחת השגחתו, מכאן, המפקח יכול לדעת באופן מדוייק היכן נמצא כל משגיח! כל המערכת, שכוללת גם את צילומי האוויר של מפ"י והחלקות שאושרו לגידול, מסונכרנים באמצעות מערכות מיחשוב, ואם למפקח מתעוררת שאלה כלשהי לגבי השטח וגבולותיו, הוא מקבל היישר לצג שלו מפה מדוייקת של השטח המאושר לקטיף, וכך ניתן גם לפתור באופן מיידי ומהיר כל שאלה שמתעוררת בשטח. מערכת זו גם 'משגיחה על המשגיח' ומפקחת על הימצאותם של המשגיחים בכל רגע נתון (הרב מרקוביץ מציג לנו על גבי צג המחשב את מקום הימצאותם של כל משגיח באותו רגע, ובסיכומו של כל יום, גם פולט המחשב דו"ח מפורט על כל משגיח נוכחות ושעות מדוייקות).
"התהליך של הפיקוח בשטח הוא כך: המשגיח מפקח על כל תהליך הקטיף, חותם על כל קרטון, ולאחר מכן מקיף את המשטח בסרט מיוחד שלנו, מוציא תעודת משלוח עם פירוט מלא של הסחורה שיוצאת לדרך, והחידוש שעשינו, שכל ההליך נעשה באמצעות 'ברקוד' שמלווה את כל התהליך, החל מהחקלאי עצמו שמקבל 'ברקוד' מיוחד לו, ולאחר מכן של הקטיף, האריזה והמשלוח, וכך אפשר למנוע כל אפשרות של זיוף!
"המשאית מגיעה למחסני השמיטה הפזורים בכל רחבי הארץ, וכל המפתחות של המחסנים האלו נמצאים אך ורק בידי המשגיח, הוא זה שפותח וסוגר את המחסן, ואין שום אפשרות להכניס אפילו ראש בצל אחד בלי שהמשגיח נמצא".
הרב חזן: "אי אפשר לתאר מה קורה כאן כאשר משגיח מאחר בחמש דקות...."
הרב מרקוביץ: "משם התוצרת יוצאת לרשתות ולחנויות, ושוב, באמצעות ברקודים, וגם ברשתות מי שמקבל את הסחורה הוא המשגיח הצמוד, שבודק כל משלוח. יש מערך השגחה נוסף על מערך היבוא הימי של תוצרת חקלאית שמגיעה באוניות. המכולה נבדקת ונסגרת בפלומבה מיוחדת של מערכת הכשרות, והפירוק נעשה רק לאחר שהמשגיח פותח את הפלומבה ומאשר לפרוק את המכולה, ואת המשלוח של התוצרת, שוב, בליווי ברקוד. מכולה שתפתח על-ידי המשווק, תפסל לחלוטין! לא יעזור לו שום דבר.
"מערך ההשגחה מחייב נוכחות סביב השעון, אם זה בערב הקודם, ואם בשעות המוקדמות לפנות בוקר כאשר המשגיחים מתייצבים במקומותיהם בשטח, והמפקח מנווט מכאן אחר החלקות כדי למנוע תקלות, וגם עוקב באמצעות המסכים מרובי הצגים אחר כל הקטיפים ביו"ש, וכל המערך הזה פועל עד שעות אחר הצהרים שהסחורה יוצאת למחסנים. לפעמים משגיחים גם יכולים להשאר עד שעה מאוחרת".
לסיכום אומרים הרבנים: אנחנו עושים מאמצים אדירים לכל ההכנות הנדרשות, ובתפילה שנזכה לסייעתא דשמיא לספק לקהל שומרי השביעית למהדרין ולציבור נרחב נוסף, פירות וירקות ללא כל חשש שביעית.
