במדבר יהודה, באזורי הנגב והערבה התגלו אלפי אריגים מהתקופה הרומית. עד כה התגלו מתוכם רק שניים שנצבעו ע"י חילזון הארגמן.
וכעת, במסגרת מחקר של ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות, נחשפו שלושה אריגים נדירים נוספים - בגילוי שעלול לעורר סערה בעולם ההלכה. ד"ר סוקניק גילתה לא פחות מפיסת אריג הצבועה בצבע התכלת של תקופת המשנה.
אותו צבע התכלת המובא במסכת ברכות, כאשר המשנה שכולנו מכירים מדברת על זמן קריאת שמע: "מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן רבי אליעזר אומר בן תכלת לכרתי".
נהרות דיו נשפכו על ידי גדולי הדורות כדי לזהות את צבע התכלת שאותו מביאה המשנה, בשביל ההשלכות ההלכתיות. כעת הגילוי האחרון עלול לשפוך אור ולסיים מחלוקת ואי וודאות הלכתית בת מאות שנים.
בשיחה עם 'כיכר השבת' אומרת ד"ר סוקניק: "אנחנו לא יודעים בוודאות שמדובר באותה התכלת שמדובר בה במשנה. יש מחלוקת גם בין החוקרים איך הפיקו את התכלת.
"אך מקובל אצל מרבית החוקרים, שאת התכלת הפיקו מחילזון הארגמון, אם כן - ואת זה אני יכולה לומר בוודאות - מצאנו פיסת בד, בת אלפי שנים הצבועה בגוון כחול ירקרק, שנצבעה על ידי חילזון הארגמון (כהה קוצים)".
ד"ר סוקניק מוסיפה ואומרת, כי יש כבר שצובעים את הציצית בדיוק כפי שנצבעה אותה פיסת בד מהתקופת המשנה: "עמותת פתיל תכלת צובעת כך בדיוק את הציציות, על ידי חילזון כהה קוצים. הטכנולוגיה היא כזו, שחושפים את הצבע לשמש ואז מתקבל צבע יותר כחלחל ופחות ירקרק.
מה שמרתק בדבריה של סוקניק הוא, שמכון פתיל תכלת, על פי מסקנות הלכתיות בשילוב עם מחקר, הגיעו בדיוק לאותה תוצאה של אותה פיסת בד שנמצאה כעת השייכת לתקופת המשנה.
האיתור של הצבע בו נעשה שימוש בצביעת האריג בן אלפי השנים, היא על ידי בדיקת הרכב החומרים. ואכן בבד נמצאו חומרים הנמצאים רק בחילזון הארגמון כהה הקוצים, כך שהממצאים הם בוודאות גבוהה.
אריגים יוקרתיים אלה, ממערות ואדי מורבעאת השוכנות דרומית לקומראן, נחשפו במסגרת מחקר שבדק את חומרי הצבע של 180 דגימות אריגים ממערות מדבר יהודה, בין אריגים רבים שמרביתם נצבעו בחומרים מן הצומח, נמצאו שני אריגים בגוון ארגמני-בורדו, שנצבעו בצביעה כפולה בעזרת שניים מהחומרים היקרים ביותר בעת העתיקה - ארגמון כהה קוצים וכנימה ארמנית.
אריג שלישי, עשוי צמר המעיד על כך שסיבי החוטים נצבעו בחשיפה לאור או בושלו לאחר צביעתם ומייצגים שימוש נוסף בחלזון הארגמן להשגת הגוון הכחול ויתכן כי לפנינו אריג תכלת שנעשה בטכניקה הדומה לעשיית התכלת שבציצית
חשיבותו של אריג זה גדולה, שכן כמעט שאין לו מקבילות בממצא הארכיאולוגי.
הצבעים נבדקו באמצעות מיכשור אנליטי מתקדם לזיהוי חומרי צבע (HPLC) על ידי ד"ר סוקניק ובסיוע ד"ר אלכסנדר ורוואק.
בחינת האריגים אשר נעשתה ע"י ד"ר אורית שמיר מרשות העתיקות, הצביעה על כך ששני אריגי הארגמן, נטוו באופן יחודי בטוויה שאופיינית לאריגי יבוא, ומאידך האריג הכחול נעשה בטוויה האופיינית לאריגים המקומיים.
מבין כל הצבענים שהיו בשימוש, הארגמן נחשב לצבען היוקרתי למן התקופות הקדומות, אך דומה שבתקופה ההלניסטית-רומית האהדה הציבורית אליו הגיעה לשיאה. אריגים הצבועים בארגמן העידו על יוקרתו של הבגד ועל מעמדו החברתי של בעליו.
היו תקופות בהן לֵבוש הארגמן נאסר על ההמון והותר לקיסר ולמשפחתו בלבד. מהלכים אלו רק הגבירו את הפופולאריות של צבע הארגמן שמחירו נסק והיה זהה למחירו של הזהב.
קשה לדעת בוודאות כיצד התגלגלו אריגים יוקרתיים למערות מורבעאת. יתכן כי אריגים אלה היו חלק מרכושם של אותם פליטים יהודים מתקופת מרד בר-כוכבא ומייצגות את מצבם הכלכלי הטוב עוד לפני פרוץ המרד.
אפשרות אחרת היא כי הן היו חלק מרכושם של יחידה צבאית רומית קטנה שעל-פי הממצאים התמקמה במערות מורבעאת לאחר מרד בר-כוכבא. יתכן כי אותם חיילים הביאו חלק מרכושם מחוץ לגבולות הארץ, וחלקו האחר רכשו במהלך שירותם בארץ מהאוכלוסיה המקומית היהודית.
שלושת האריגים שופכים אור על מערות מורבעת ומייצגים את הצבעים היוקרתיים ביותר בעת העתיקה: התכלת, הארגמן ותולעת שני.
כעת עולות שאלות הלכתיות מהותיות מהגילוי המרעיש.
האם הבדיקה הכימית שנעשתה לאריגים תפתור את המחלוקת ההלכתית האדירה בנושא התכלת? ובנוסף, במידה ואכן הגילויים מבהירים את טיבעו של צבע התכלת האמור במשנה, האם חלה חזרה החובה ההלכתית להטיל תכלת בציציותינו?
עבודת הדוקטורט של ד"ר נעמה סוקניק נעשתה בהנחייתם של פרופ' זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה וד"ר דוד אילוז מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן. בחינת האריגים נעשתה ע"י ד"ר אורית שמיר, אוצרת הממצאים האורגניים ברשות העתיקות.
