כיצד נוהגים גדולי ישראל ביום הדין?

מרן הרב שטיינמן:
מניין מצומצם בביתו

בשנים עברו היה מתפלל מרן ראש-הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א את תפילת ערבית בליל א' של ר"ה בישיבת 'גאון יעקב', אולם השנה בשל חולשתו וטורח הדרך, יתקיים מניין מצומצם בביתו, שם יתפלל ערבית כשאת שאר תפילות החג יעשה כדרכו בבית-הכנסת איצקוביץ'.

(צילום: יוני יוסף)

ואמר מרן, תירצתי לו, שפושעי ישראל במשך כל שנות חייהם מסגלים לעצמם רק רימון אחד. אנחנו מתפללים שבכל שנה נהיה מלאים מצוות כרימון...

"ועכשיו אני אומר", הוסיף מרן, "אכן ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון, אבל איזה רימון? יש רימון שהוא מתוק וטרי וטעים, ויש רימון שהוא רקוב ומעופש. הם מלאים מצוות כרימון שהוא מעופש. אנחנו מתפללים על רימון שהוא מתוק ומשובח".

מרן הגר"ח קנייבסקי:
פרקי תהילים במהלך הסעודה

מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א מסיים בערב החג מספר פעמים את מסכת קידושין. מרן הגר"ח אינו נוהג ללבוש קיטל בחג ואת תפילת ערבית מתפלל בבית המדרש לדרמן הסמוך לביתו כשלאחר התפילה נוהרים אלפים מכל רחבי העיר לאחל למרן שנה טובה ולהתברך ממנו.

את הסימנים נוהג הגר"ח לאכול בשני לילות ראש השנה ובמהלך הסעודה אומר מרן פרקי תהילים.

(צילום: יהודה פרקוביץ)

את מנהג התשליך הוא מקיים בבית בנו הגראי"ש קנייבסקי שליט"א, לשם מובא אקווריום עם דגים חיים.

יצויין כי מרן הגר"ח מקפיד לסיים את ספר התהילים בכל יום מיום ר"ה ועד אחרי יום הכיפורים.

מרן האדמו"ר בעלזא:
רגעים נעלים בטיש

בליל החג ניגש כ"ק מרן האדמור מבעלזא שליט"א לפני העמוד לתפילת ערבית כשלאחריה הוא ניצב ליד ארון הקודש ומברך את כל הקהל העצום בברכת שנה טובה ככשאגת "אמן" אדירה מהדהדת בכל רחבי בית המדרש הגדול.

מיד לאחר-מכן עובר הקהל במהירות במשך שעות ארוכות להתברך מהרבי ולאחל לו שנה טובה.

לתפילת פסוקי דזמרה ניגש לפני העמוד בעל המנגן ירמיה דמן ולתפילת שחרית הגה"צ רבי דוד וויס שליט"א.

לאחר ההפסקה מתמלא היכל בית המדרש מפה לפה כשהרבי מבעלזא נושא דרשה ומעורר את הציבור במשך שעה ארוכה בענייני תשובה כשעיני הקהל זולגות דמעות.

בתפילת המוסף ניגש הרבי לפני התיבה ומשמש בנוסף גם כבעל תוקע. רגעים מרגשים של התעלות נרשמים בעת שירת תפילת היה עם פיפיות כשכל הילדים הניצבים על הגלריות שרים יחד ולאחר-מכן כל הקהל מצטרף.

בבעלזא הטיש המרכזי הינו דווקא בלילה השני של ראש השנה וקרוי "לדוד מזמור טיש" ואכן בתחילת הטיש אומרים כל הציבור יחד את פרק התהילים. מדובר באחד הטישים הגדולים והמרכזיים בחסידות בעלזא כשאלפים רבים משתתפים בו במשך שעות ארוכות.

כ"ק מרן האדמו"ר מויז'ניץ:
ראש-השנה הראשון ללא הרבי

בחסידות ויז'ניץ שרויים הכל עדיין תחת הרושם הקשה של הסתלקותו של כ"ק מרן האדמו"ר בעל ה"ישועות משה" מויז'ניץ זצ"ל לגנזי מרומים בשלהי החורף האחרון.

כבר בימים אלו אלפי חסידים מכל רחבי הארץ והעולם לשהות בצילו של כ"ק מרן האדמו"ר מויזניץ שליט"א שזהו ר"ה הראשון שיגש הרבי שליט"א לפני התיבה כממלא מקום אביו.

בערב החג מחליפים את הפרוכת הרגילה לפרוכת לבנה וכן את המפה של עמוד התפילה שלפני הרבי למפה לבנה.

לתפילת ערבית ניגש הרבי שליט"א לפני התיבה כשלאחר תפילת שמונה עשרה אומר האדמו"ר יחד עם הקהל פסוק בפסוק את תפילת "לדוד מזמור".

(צילום: כיכר השבת)

לאחר התפילה עוברים קהל האלפים לפני האדמו"ר לברך ולהתברך בברכת שנה טובה במשך שעות ארוכות כשבשעת חצות ייכנס מרן האדמו"ר מויזניץ שליט"א לשאטע הגדול לצד ביהמ"ד לעריכת ה"שולחן".

פרט מעניין לציון הוא שלראשונה בויז'ניץ מזה חמישים שנה ישוב הרבי בעצמו לתקוע בשופר, וזאת בשל העובדה שמרן בעל ה"אמרי חיים" מויזניץ זצ"ל נהג לתקוע בעצמו בשופר, אולם בשנותיו האחרונות נבצר ממנו לעשות כן בשל חולשתו, ואצל כ"ק מרן האדמו"ר בעל הישועות משה מויזניץ זצ"ל היה משמש כבעל תוקע חתנו הרה"צ רבי מנחם ארנסטר שליט"א ראש ישיבות ויז'ניץ.

בלילה השני של ר"ה לא עורך האדמו"ר טיש, אלא קידוש בהיכל ביהמ"ד, בו מברך שהחיינו על פרות חדשים.

זמן התעוררות מיוחד הינו בטיש נעילת החג אז נושא האדמו"ר מויז'ניץ דברי חיזוק למוסר בפני אלפי החסידים וכן דברי הדרכה לקראת השנה החדשה.

כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז:
מליץ יושר בטיש

את התפילה האחרונה של השנה שחלפה, תפילת מנחה בכניסת ראש-השנה, מתפלל כ"ק מרן האדמו"ר מאנז שליט"א לפני העמוד.

התפילה נמשכת כשעה. לתפילת ערבית, ניגש בן הרבי, הרב הצעיר של קרית צאנז, הרה"ג רבי יחזקאל שרגא ברוך, מיד לאחר תפילת העמידה אומר כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א את תפילת 'לדוד מזמור' פסוק בפסוק, כשקהל האלפים עונה אחריו.

בסיום התפילה עולה האדמו"ר מאנז שליט"א על מעלות ארון-הקודש, ומברך ההמונים בברכת "לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום", והקהל כולו עונה אמן, כך שלוש פעמים.

לאחר-מכן מאחלים יחדיו כל הקהל בברכת לשנה טובה וכו' שלוש פעמים, כאשר הרבי משיב 'אמן'. מיד לאחר מכן עוברים ההמונים לפני כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א לברך ולהתברך בברכת שנה טובה.

הרבי עורך את ה"טיש" בליל א' דר"ה בהיכל 'המתיבתא'. לאחר ברכת המוציא, חותך הרבי שליט"א את החלה עם סכין כסף חדש שנקנה לכבוד ר"ה. מיד אחרי טבילת פרוסת המוציא בדבש, מביאים לפני הרבי את 'הסימנים', כל סימן בנפרד.

כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א אומר נוסח היה"ר מתוך קלף עתיק. לאחר הסימנים גם מביאים ראש כבש וראש דג. דברי התורה המיוחדים שנושא כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א במהלך ה'טיש' הם מליצת זכות ודברי יושר על כלל ישראל לפני אבינו שבשמים שיברך את עמו לשנה טובה ויקבל תפילותיהם בימי הדין הרת עולם.

בימי ראש השנה מתחילים את התפילה בשעה 8.00. מחזה מיוחד לראות את הרבי עומד בתפילה חרישית ונרגשת בפתח ההיכל ע"י המזוזה עם כניסתו לתפילות היום הנורא.

לפני תפילת מוסף יש הפסקה לרבע שעה. כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א הולך לטבול במקוה, ונכנס להיכל לבוש בקיטל ובגדי לבן עם נרתיק השופרות בידו.

הס שורר בהיכל כשהרבי ניגש מיד לעבר בימת הקריאה, ומתחיל באמירת הדרשה קודם תקיעת שופר בעיניים עצומות מלאות בדמעות. הקהל עומד צפוף לבימת הקריאה בהתעוררות נשגבה לשמוע את דברי הזכות ולימוד יושר על עם בני ישראל.

עם סיום הדרשה ואמירת פרק 'למנצח' שבע פעמים, אומר כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בלחש את התפילה לתוקע מהאריז"ל. בעת הזאת נערכים הבריתות.

כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א אומר את הברכות ונותן לילד לשתות מכוס הברכה. לאחר הבריתות מתחיל בקול רם לומר הפסוקים 'מן המצר' וכו', פסוק בפסוק, ופותח בברכת השופר וברכת שהחיינו בקול נרגש.

מרן הגר"ש אוירבך:
פחד ואימה מיום הדין

מרן הגר"ש אוירבך שליט"א צם בערב ראש השנה עד חצות היום. בליל ראש השנה מתפלל יחד עם תלמידיו בהיכל ישיבת מעלות התורה כשלאחר התפילה עוברים אלפים מתושבי ירושלים ותלמידיו לקבל ברכת שנה טובה.

במשך כל ימי ראש השנה מתפלל מרן הגר״ש תפילת ותיקין כשלאחר תפילת מוסף הוא מגיע לשמוע תקיעות השופר שוב בהיכל הישיבה.

לאחר-מכן סועד מרן הרב אוירבך את סעודת החג יחד עם בחורי הישיבה בחדר אוכל כשהוא לומד כל העת משניות ראש השנה ונושא דברים בפני הבחורים על מהות היום.

צילום: יהודה פרקוביץ

לדברי מקורביו, הפחד ואימת הדין ניכרים על פניו מאז תחילת החג ועד למוצאי יום כיפור, אך רגעי שמחה עילאית נראים על פניו באופן בולט מידי שנה בפיוט ''אין קצבה לשנותיך''.

מרן הגר"ש, הנהיג בישיבה כי אין שירה בסעודות החג ותלמידי הישיבה מספרים כי איש מן הנוכחים בחדר אוכל לא מעז לדבר דברי חולין בעת סעודות החג.