יוזמה שעלתה לאוויר העולם בשבועות האחרונים, קוראת לבצע את ה'כפרות' בדרך ממונית, ולא על בעלי חיים.
בדף הפייסבוק של היוזמה, שמעוצב בצורה קריאייטיבית ונחמדה, נכתב לצד תמונה של תרנגול: "גבר, יש עליך שנקל? אתה מציל אותי, צער בעלי חיים הוא לא הידור מצווה, מקיימים את מנהג הכפרות על ידי מטבעות".
לדברי העומדים מאחורי היוזמה: מנהג הכפרות משמעותו גרימת סבל קשה לעשרות אלפי תרנגולים ותרנגולות. טקס ה"כפרות" עצמו כולל טלטול העופות סביב הראש ושחיטתם".
"אך סבלם לא מתמצה בזאת". הם טוענים, "ראשית, הסבל קשור בתנאי גידולם: מרבית העופות מגיעים מלולים תעשייתיים, שם נשללים מהם מרבית צורכיהם ומערכות שונות בגופם נפגעות כתוצאה מן הצפיפות הרבה ומן ההפרשות בהן הם מתבוססים. סבל נוסף עובר על העופות עם הובלתם לשווקים. בסופו של התהליך, מרבית העופות מוחזקים במשך שעות ואפילו ימים בכלובים דחוסים, כשהם ממתינים ללא כל מים או מזון להוצאתם מהכלובים שמיד לאחריה יישחטו".
כפרות בממון "מנהג שמרבה אור בעולם"
העומדים מאחורי היוזמה מצטטים את הרב חיים דוד הלוי שמטיל ספק בקיום מנהג הכפרות ה"אכזרי" בערב יום הדין. "ולמה צריכים אנו דוקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי-חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלקים חיים".
במקום ביצוע הכפרות על בעלי חיים, הם קוראים לבצע פדיון כפרות על כסף. "אנו מאמינים, שאת יום הכיפורים, יום בו אדם עושה חשבון נפש ומבקש להרבות במעשים טובים, לא ראוי לציין במעשה שהוא בבחינת צער בעלי-חיים. סבלם של תרנגולי הכפרות ראשיתו בתנאי הצפיפות בהם מגודלים, המשכו בהובלתם לשווקים בכלובים קטנים ובהמתנה הממושכת בתנאים אלו, וקיצו בהקפות סביב ראשו של מבקש הכפרה ובשחיטה עצמה. לעומת זאת, המנהג לעשות כפרות בממון הוא מנהג יפה שמרבה אושר בעולם, מבטא נדיבות וערבות הדדית".
רבקה יברוב, שעומדת בין היתר מאחורי היוזמה, אומרת בשיחה ל'כיכר השבת': "אצלנו הדתיים פחות מתעסקים בעניין של צער בעלי חיים, כי יש לנו כל כך הרבה נושאים חשובים על סדר היום, אז כשמישהו עוסק בזה מיד מציירים בראש תל-אביבי חילוני.."
"אבל זה לא חייב להיות כך. אחרי הכל, מניעת צער בעלי חיים היא מצווה מדאורייתא, ואם נשים לב, לימדו אותנו גדולי ישראל כמו רבי יהודה הנשיא לגלות חמלה ולא לומר אוטומטית "לך כי לכך נוצרת'".
"בעד המנהג, רק בדרך רחומה יותר"
לדבריה: "נכון שנוהגים לחשוב שלנו בני האדם, בעלי השררה, מותר להשתמש בבעלי החיים, אך עד איזה גבול? בכפרות יש באמת כמה אופציות שמקובלות בהלכה: תרנגול, דג או כסף. אפשר לקיים את המנהג כהלכתו ולא לפגוע ביצור חי. אז למה לא? רבים חוששים מהקריאה שלנו, ושואלים למה אנחנו עוסקים בנושא הזה, כי יש עוד נושאים רבים וחשובים, והתשובה היא שאנחנו בעד כל דבר טוב, ואחד לא צריך לבוא על חשבון השני. ישנם סימוכים רבים של גדולי ישראל שהתנגדו לשימוש בתרנגולים"
לסיום היא מדגישה, כי היוזמה לא נועדה בכדי לבטל את מנהג הכפרות, "חשוב לי שוב להדגיש כי אנחנו מאוד בעד לקיים את המנהג, ולא לבטל אותו, רק לבחור באופציה הרחומה יותר. אני בטוחה שלהראות חמלה והבנה רק יגביר את אהדת העם הכללי למנהגים וליהדות בכלל, ואם חסכנו צער ולו מיצור אחד, ואם הוספנו עוד קצת אור בעולם, אשרינו".
הצגת כל התגובות