רבי רחמים חי חויתה הכהן - שו"ת שמחת כהן
הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל נולד בכ"ב בסיוון ה'תרס"א (9 ביוני 1901) בג'רבה, תוניסיה, לאביו חנינא ולאימו ג'זילה. בצעירתו למד אצל אביו ולאחר מכן אצל הרב דוד (דידו) הכהן. בגיל חמש עשרה הצטרף לשיעוריו של הרב כלפון משה הכהן, מי שהיה רבה הראשי של ג'רבה ומגדולי רבני תוניסיה, והפך לתלמידו המובהק.
בשנת תרע''ט (1919) נסע לתוניס לטיפול בעיניו (הרב היה חולה בשגרון ובמחלת עיניים במשך כל חייו וסבל מכך רבות), שם למד גם ערבית וצרפתית והוסמך לשחיטה ובדיקה. בשנת ה'תר"פ (1921) החל ללמד תלמידים, כשהוא בן עשרים באותו הזמן. בשנת ה'תרפ"ה (1925) מונה לראש ישיבה בג'רבה, ובתשרי ה'תרצ"ב (1931) החל לשמש כדיין בבית הדין המקומי, ולאחר פטירת הרב כלפון משה הכהן, התמנה לראב"ד ג'רבה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
רבי רחמים חי חויתה היה אף בקיא בקבלה והיה לומד שיעור קבוע בתורת הסוד יחד עם תלמידי חכמים נוספים ותלמידים.
בכ"ז באב ה'תשי"ד (1954) עלה לארץ ישראל דרך צרפת והשתקע במושב ברכיה, שם כיהן כרב המושב. בארץ ישראל שמו התפרסם במהירות כגאון וצדיק ורבי יחזקאל סרנא, שהגיע למושב ברכיה כדי לשוחח עימו בלימוד תורה ולהכירו לעומק, הגדיר אותו כ"החזון איש של הספרדים".
הרב רחמים חי חויתה נפטר בי' בשבט ה'תשי"ט (19 בינואר 1959) ונקבר בהר המנוחות בירושלים בחלקת הרבנים הספרדים.
במהלך חייו חיבר הרב למעלה מעשרים וארבעה ספרים, ביניהם:
- "שמחת כהן" - שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך
- "שיירי כהונה" - שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך
- "גרש כרמל" - דיני גיטין
- "זכרי כהונה" - פסקים וכללי דינים, כולל "שיירי שמחה" ו"תורת המנהגים" על מנהגי ג'רבא
- "מנחת כהן" - חידושים על התורה, אגדה, דרשות למועדים והספדים
- "מנחת ערב" - מוסר ומעשיות על התורה
- "שירי מנחה" - פירוש על התורה ומגילת רות
- "מגיד מראשית" - פירוש על הגדה של פסח
- "תקפו של נס" - פירוש על מגילת אסתר
- "כתר כהונה" - דרושים, חידושים על תהילים, משלי, מגילת אסתר ומסכת אבות
- "פרחי כהונה" - חידושים על התלמוד בבלי
- "שיירי מנחה" (החדש) - כתבי אגדה וקבלה
- "אנשי השם" - תולדות רבני ג'רבא
- "תהילת ה'" - ביאורים על ספר תהילים
- "מאמר רחמים" - ביאור על מסכת אבות, משלי, מגילת רות ואזהרות לשבועות
ואף חיבורים נוספים, כשחלקם עדין בכתובים ושמורים בארכיון הרב רחמים חי חויתה הכהן בספריה הלאומית.
הרב זכה להעמיד תלמידים רבים, ביניהם: רבי רפאל כדיר צבאן, רבי ינון חורי, רבי בוגיד חנינא סעדון והרב מצליח מאזוז שהקים את ישיבת כיסא רחמים הנודעת שבבני ברק ונקראה על שם רבו.
מבנה הספר
ספר שאלות ותשובות שמחת כהן מכיל תשובות על ארבעת חלקי השולחן ערוך. את שם הספר בחר הרב לפי ש'בו תרמוז כי 'שמחת כהן' עם ב' תיבות (עם הכולל. י"נ) עולות מספר רחמים חי חויתה הכהן. גם שמח"ת נוטריקון ש'אלות ת'שובות מ'מני ח'י. וגם ש'אין מקרא יוצא מידי פשוטו' כמאמר הפילוסוף 'ואין שמחה כהתרת הספיקות'".
בהקדמה לספר מתנצל רבי רחמים מתוך ענווה גדולה שהיתה בו ומספר על סבלו הרב כשהוא כותב 'אם שגיתי הבינו לי ואדעה מה חדל אני ה'ן לי פה להשיב, ואם כנים דבריכם איתיה בתקנתא בשאר חיבורי אשר אדפיס...ונוסף גם הוא כי ה'ן בעון יסור יסרני יה במחלת השגרון שאגתי מנהמת לבי כי גדל הכאב מאד אך בי ישוב יהפוך ידו, ואני בתוך הגולה ומטלטל חוץ למקומי לדרוש ברופאים עד אשר יחנן ה' אשר לא עזב חסדו...".
מתורתו
- באחת השאלות נשאל הרב (או"ח ס' לט) מה עדיף לעשות בכספי ירושה שיוחדו לצדקה, האם לקנות בהם ספרי לימוד ופוסקים ולהניחם בישיבה או שידפיסו ספר שו"ת שנמצא בכתב יד ושכתב אותו אחד מבני משפחת הנפטר. בתשובה ענה הרב שישנה עדיפות בהוצאה לאור של ספר חדש שלא זכה שידפיסו אותו עד עכשיו יותר מאשר רכישת ספרים שכבר נדפסו. ראייה לכך הביא הרב מדברי החתם סופר בתשובה (ח"ו סי' יח) שפסק שאם ציווה אדם למכור ספריו על מנת להוציא לאור במחיר שיקבל עבורם חיבורים חדשים מותר, אך מכיוון שההיתר למכור ספרים הוא להספקת לומדי תורה לכן יקחו בדמי הספרים שני תלמידי חכמים שיערכו את החיבורים שצריכים לראות אור ומזה תהיה תועלת כפולה. והרב הקשה על דברי החת"ס כיצד התיר למכור ספרים לצורך זה הרי נפסק בטור (יו"ד סי' ער) שאסור למכור ספר תורה ישן בכדי לקנות בו ספר תורה חדש, וכך גם פסק החת"ס בעצמו (יו"ד סי' רנ"ד), אלא וודאי שההיתר הוא משום שבמכירת ספרים מודפסים כדי להוציא לאור ספר חדש שלא הודפס עד היום יש דין 'מעלין בקודש' ועבור זה מותר אף למכור ס"ת.
- הסתפק הרב (או"ח סי' פ) האם מותר בשבת לקחת תינוק בעגלה, הרי לכאורה דומה הדבר לאופניים שהן אסורות לרכיבה בשבת. וכתב הרב לחלק משתי סיבות, דבר ראשון הוא שבאופניים קיים חשש ש"עלול להיות איזה מקרה של קלקול בשרשרת או בגלגלים וצמיגים וכיוצ"ב מה שאין כן בעגלת תינוק", ודבר שני שמשום שעושה חריץ בקרקע בהליכתו אין לחוש, שכן אינו מתכוון לעשות החריץ ודבר שאינו מתכוון מותר, ולכן אין כל טעם לאסור ליקח התינוק בעגלה בשבת.
- הרב נשאל (יו"ד סי' צ"ט) האם מותר לאדם לקנות ספרים לעצמו מכספי מעשרות שלו, והשיב שמבואר הדבר במהרש"ל ובדרישה בשם תשובת מהר"ם (הובאו בבאר היטב סי' רמט סק"ב) דיכול אדם לקנות ספרים ללימודו מן המעשר ובשם הט"ז הוסיף שצריך לכתוב על הספרים שהם קנויים מן המעשר.
- בנוגע לבחור 'ירא שמים ומאור עינים (סגי נהור)' שיושב ועוסק בתורה והוא בקיא בגפ"ת ומעט פוסקים אך הוא כבן עשרים שנה ולא נשא אישה עדין ועכשיו חשקה נפשו לעסוק בתורת הקבלה, ונשאל הרב (יו"ד ח"ב סי' קב) האם מותר לו ללמוד קבלה למרות גילו הצעיר והעובדה שאינו נשוי או שמה עליו להמתין, ענה הרב שהטעם שכתבו הפוסקים שלא לעסוק בחכמת הקבלה קודם לגיל עשרים (מהר"ם פאפירש, אור צדיקים סי' כב אות ל), זה משום שחכמה קדושה זאת תריכה זריזות ונקיון וקדושה וטהרה במחשבה ובמעשה, וגם מי שצעיר לימים יכול לטעות בהבנת דברי המקובלים ולפרש את הכתוב כפשוטו ('בהגשמה'). ולפי סיבות אלו כותב הרב שאם יהיה התלמיד חכם יראתו קודמת לחכמתו ונזהר מכל דבר ולא יצא עליו שם רע חלילה ומתנהג ביראה ובקדושה כדת מה לעשות ואף הוא חכם ומבין מדעתו, אין לדחותו מחמת טעמים אלו לפי שניכר עליו שאין לחוש להם במקרה זה, והכל לפי ראות עיני הדיין, וכל מה שדברו לאסור הוא בסתם בני אדם. ומה גם שמדובר בסגי נהור שלא תקיף יצרו שכן חז"ל אמרו שעינים הם סרסורי הלב והם לא שייכים בו ל"ע.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
רבי רחמים חי חויתה חיבר כאמור חיבורים רבים ובהם רעיונות עמוקים בנושאים שונים, יהי רצון שזכותו תעמוד לנו ושנתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות.