הלב שבור, לא היה ולא יהיה כדוגמתו. "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב רבי ברוך מרדכי את התורה בוז יבוזו לו"
גדלנו עליו וממנו, כבר 3 דורות של תלמידים הראש ישיבה גידל, עשרות אלפים שמעו תורה מפיהו, אלפי משפחות של תורה יצאו ממפעלותיו - תנועת בני תורה וישיבת עטרת ישראל.
רב שהוא אב ואב שהוא רב.
הגרב"מ היה איש האשכולות בכשרונתיו הנדירים ובד בבד היה מתמיד עצום שהשחיר פניו על התורה יום ולילה.
איש של חזון היה ר' ברוך מרדכי, מצעירותו שם לו למטרה לעבות ולבסס את עולם הישיבות שכה אהב, ע״י תלמידי ישיבות תיכוניות אליהם נסע לתת להם שיעורים "בלומדות" ולהטעימם טעם מתיקותה של תורה.
ואכן נשמתם של המוני בני תשחורת מהמדרשיה בפרדס חנה, דרך כפר הרואה ועוד, נדבקו במתיקות התורה של הוויות אביי ורבא, בעומק מחלוקתם של רש"י והרמב"ם, בפילפול של השאגת אריה ובצריך עיון של ר' עקיבא איגר וצעדו אחרי האברך הצעיר בן ה 26 ונדדו להם מפרדס חנה וכפר הרואה ומעוד ישיבות תיכוניות לישיבת חברון בגאולה להמית עצמם באוהלה של תורה.
כך התחיל המפעל הגדול שלימים נקרא תנועת בני תורה.
גדלתי במחנות אלו מילדות, דמותו של המשגיח ר מאיר זצוק"ל מטייל יחד עם הרבנית צביה ע"ה בין השבילים בכפר מימון, בישיבת הדרום ברחובות, במגדל העמק ובעוד מקומות בהם היו המחנות, לא משה מנגד עיני...
שיעורי ההלכה המתוקים של אבי הגאון הרב פרץ אחרי התפילה...
להביט כילד בסדר הלימוד בסוגיות תלמודיות כשבחור הישיבה צולל לעומקה של סוגיה יחד עם נער בעל כיפה סרוגה...
והשיעורים הנפלאים של יבדלח"ט הגר"ב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז' ושל מורינו הגרב"מ עם הריתחא דאורייתא ומשם לפעילויות, טיולים, ריקודים, רבי שיח בעניינים השקפתיים, תוכניות הערב... ועל הכל הכל מנצחת דמותו התמירה והרוממה של מרן זצ"ל.
ממחנות אלו יצאו אלפים רבים של בני תורה שהקימו משפחות לרבבות של ת"ח ואנשי יראה, רבני שכונות וערים, ראשי ישיבות ויושבי על מידין.
לא אשכח לפני 30 שנה היה אירוע תורני בעיר מעורבת ומרן הגיע לשאת דברים יחד עם הגר"י קוליץ זצ"ל רבה של ירושלים.
ליוויתי אותו לרכבו ובדרך עצרו אותנו קבוצת יהודים כבני 50 עם כיפות סרוגות קטנות לראשיהם ובהתרגשות סיפרו למרן שהשתתפו במחנה בני תורה שנים אחורה וזעקת הרב בסעודה שלישית בחושך "יצחק אלחנן שמאלה" חרוטה בנשמתם. ולמרות שלא המשיכו בעולמה של תורה בזכות אותה זעקה נשארו דתיים ושומרי מצוות, הקימו בתים דתיים ושלחו את ילדיהם לחינוך תורני.
קורת הרוח שהיתה על פניו בשומעו אותם היתה מרגשת... תראה בחור צעיר - אמר לי - כשאתה משפיע קדושה על הסביבה, אין לך מושג לכמה מעגלים ומעגלי מעגלים, זה מגיע.
אני עוד זוכר את הגרב"מ יוצא עם הבחורים במחנה למסלולים בהרי הגליל והגולן כשהוא ואבי מורי עטופים בכאפיות אדומות לראשיהם וכל הדרך מתפלפלים עם הבחורים שסובבים אותם במחלוקת ר' עקיבא ובן פתורא ובחייך קודמים לחיי חברך...
זוכר את הגרב"מ שומר על כל הילדים במים הרדודים בים כשהרב פרץ שוחה עם בחורי המחנה לעומקים...
זוכר אותו עוד נוהג עם החיפושית הדהויה בכבישים הצרים של מגדל העמק כשעל הגג של הרכב 5 או 6 זוגות אופניים שלנו - הילדים.
מרן של כולם ועוד שלל התארים שנוספו לו במהלך השנים... בשבילי ובשביל עוד מבני דורי שגדלו בבית וגן, זה היה הרב אזרחי,
כך בפשטות בלי תארים רבים ובלי משחקים.
אהבנו את הרב אזרחי בכל ליבנו, הוא היה גיבור ילדותנו, שאפנו להיות הרב אזרחי, קיבלנו ממנו את כל חיינו הרוחניים, בתורה, בהשקפה ובמוסר.
הוא נטע בנו שאיפות לגדלות ורוממות, הוא זה שפימפם לנו בראש ובלב בכל זמן, לא משנה כמה כשרונות יש לך, לא משנה כמה אתה מבריק, לא משנה כמה קשה לך... אם תלמד ותלמד ותלמד, תזכה להיות גאון בישראל, תזכה ובשמיים יקבלו אותך מלאכים בשירה ובת הקול תכריז ותאמר "ימינה"...
אין בחור ישיבה שלא עובר משברים ומרגיש לעיתים "מה יצא ממני, קשה לי, אני לא מבין, אני לא מתחבר וכדו'" - אבל מרן ידע להפיח רוח חדשה - ישנה בלב כל בחור ונער, ללבות בתוכו את הניצוץ, להפיח חיים, לתת כוח, לתת אמונה, לסלול דרך, להמתיק את הסוגיה, לעודד ולדרבן.
בשיחה של סעודה שלישית במחנה, היינו מורידים דמעות בחושך, לעיתים מתייפחים ומתפללים בכל ליבנו, לזכות להיות "מהימינה" וחלילה לא "מהשמאלה".
המחנה היה עבורינו המטען שנתן לכולנו עוצמה וכוח לכל השנה.
יש עוד כל כך הרבה לכתוב, אבל הלב כעת מוצף ושופך ללא סדר ואבחנה רק רגשות עמוקים וכמוסים ולא דברים סדורים.
תודה לך הרב אזרחי על "חיים רוחניים שלמים" שהענקת לנו,
הלב מלא באהבה ובגעגוע לדמותך,
סליחה שברוב חייך לא ידענו מספיק להעריך את גדולתך ונתפסנו לעיתים לדברים שוליים שלא ידענו לכתב אותם בצורה נכונה לאישיותך הכל כך מיוחדת.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים וימליץ טוב בעד עם ישראל בשעה קשה זו.
הצגת כל התגובות