פרק י"ד: סדרת המאמרים אודות שיטת לימודם של רבותינו גאוני ליטא הגר"ח מבריסק והגר"ש שקופ עוררה הדים רבים.
פרסום הדברים בצורה קלה ומונגשת לגולשי 'כיכר השבת' שימח רבים מהגולשים, למרות שהדברים כתובים בספרים שנמצאים ב'אוצר הספרים' בהיכלי הישיבות - אולם רובם של הגולשים לא פנויים דיים לפתוח ספרים 'תמידין כסדרן', וכך קיבל כותב השורות למייל הרשום מטה בסיומת כל כתבה, תודות ותשבחות (וגם הארות והערות).
הפרקים הקודמים >>
- "איש זר ומאוחר בזמן לבש בעצמו בלבוש"; האם דברי 'הלבוש' - זויפו?
- דברי 'הלבוש' זויפו? החתם סופר המליץ לשרוף את הספר
- ה"למדן המשכיל" שנשאר בתוך בית המדרש המסורתי
- המשגיח שגער בתלמידים המתפלפלים; "דער אמת ליגט אופן ארט"
- "הלימוד שנתפשט בישיבות - מביא עזות וחוצפה ובטל השקידה לגמרי"
הרחבנו על הבדלי שיטת הלימוד בין הגר"ח מבריסק לגר"ש שקופ שהגיע לשיא את שסיפר הגאון רבי שלמה פישר זצוק"ל על תלמיד שלמד אצל רבי שמעון שקופ, ועבר ללמוד אצל הגרי"ז מבריסק. לאחר זמן פגש הגרי"ז את רבי שמעון שקופ, ואמר לו: "עקרתי ממנו את הסברות שלך".
מעניין ביותר שישנה עדות מאת הרב מבריסק (על דבר תורה אחד לפחות מאת הגר"ש שקופ), שהוא כמעט לא שינה מדרכו של אביו מרנא הגר"ח מבריסק. כך מספר מקורבם של בני מרן הגר"ז, הרב שמעון יוסף מלר בספרו "הרב מבריסק"[1] על ראש ישיבת פוניבז' הגאון רבי שמואל רוזובסקי שאמר פעם בפני הרב מבריסק – הגרי"ז שמועה בשם הגאון רבי שמעון שקאפ, והגיב הגרי"ז כי כפי שהדברים יוצאים מפיו, הרי כמעט ולא ניתן לראות מרחק רב בין דרך לימודו של רבי שמעון לזו שלנו (כלומר, לדרכו של אביו הגר"ח).
מנגד, על ההבדל התהומי בין רבותינו הגר"ח מבריסק והגר"ש שקופ, ניתן ללמוד דווקא מעדותו של בנו של הרב מבריסק, הגאון רבי מאיר הלוי סולובייצ'יק שסיפר שפעם רבי שמעון שקופ דיבר עם מרן הגר"ח בענייני מקוואות בבריסק, והגר"ח שנהנה מאד מדבריו, הפטיר ואמר: "אז ער לאזט אפ זיינע מעשה'עס (-מעשיות), זאגט ער גוט [-כאשר הוא עוזב את 'מעשיותיו' - הוא אומר טוב]... (הובא בספר החדש לרב שמעון יוסף מלר - 'דחזיתיה לרבי מאיר' ח"א עמ' 259).
עדות נוספת על החיבוב של הגרי"ז לגר"ש שקופ ניתן ללמוד מהסיפור הבא. לאחר פטירתו של ראש ישיבת "תורה ודעת" רבי ראובן גרוזובסקי בשנת תשי"ז (1957), נותרה הישיבה ללא ראש ומנהיג, ופנו ראשי ומנהלי הישיבה שבניו יורק להגרא"מ שך בהצעה כי יאות לעמוד בראשות הישיבה ולמלא את החלל שנוצר עם פטירתו של רבי ראובן.
הרב שך נטה לקבל את ההצעה, אולם לאחר שהתייעץ עם הרב מבריסק - השיב להם הרב שך תשובה שלילית.
כעבור שנתיים, ראש ישיבת "שערי תורה" שבקווינס – רבי זליג אפשטיין, נכנס למעונו של הגרי"ז ושאלו מדוע לא הסכים רבינו להתמנות הרב שך לראש ישיבת תורת ודעת??
הגרי"ז להפתעתו השיב לו תשובה כדלהלן:
"בזמנו, לפני המלחמה – היו לנו שני 'ראשי ישיבות': רבי ברוך בער מקמניץ ורבי שמעון שקאפ מגרודנא. לאחר המלחמה נותר לנו ראש ישיבה אחד – רבי ראובן גרוזובסקי, והנה עתה לשם כך אנו צריכים בארץ ישראל את רבי אליעזר שך"... (הובא בספר הרב מבריסק חלק ב' עמ' 205)
•
[1] ח"ב עמ' 211
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות