כיכר השבת

"אני אסדר אתכם"

הפוסק דן: מותר לפרוע חוב באלפי מטבעות של 5 אגורות?

רה"י וראב"ד 'העדה', הגר"מ שטרנבוך, דן במעשה שהיה כשישב בבי"ד ופסק נגד אחד הצדדים, והוא הגיע לפרוע חוב באלפי מטבעות של עשרות אגורות; "פסקתם נגדי - אני אסדר אתכם", אמר (חרדים)

| 14 | כיכר השבת |

This browser does not support the video element.

ראש הישיבה הגדולה בבית שמש וראב"ד 'העדה החרדית', הגאון רבי משה שטרנבוך, מסר שיעור כללי בשבוע שעבר בהיכל הישיבה בבית שמש, וסיפר על מקרה מעניין שהיה לו, בשבתו כדיין בבית הדין של העדה החרדית בירושלים.
ראש הישיבה הגיע למסור שיעור על הסוגיה הנלמדת בישיבה - סלעים דינרים, במסכת בבא מציעא, תוך כדי הדין ודברים של ראש הישיבה בשיעור, הוא ציין את הספק הידוע של מרן הגר"ח סולובייצ'יק בסוגיה, האם מלווה שלווה בסוג מטבע מסוים, יכול לפרוע בסוג מטבע אחר.
לפתע, כשרה"ע דן בדברי הגר"ח, הוא נזכר במקרה שקרה לו בבד"ץ, בעת שישב עם חבריו הדיינים בדין תורה והם חייבו את אחד הצדדים בתשלום.

"אספר לכם מעשה שאירע אצלי", סיפר ראש הישיבה, "ישבתי בבית דין במהלך דין תורה, ופסקנו על אחד מבעלי הדינים שחייב לשלם סכום כסף גדול לצד השני - התובע, הבעל דין נשבע שהתובע מעליל עליו שקרים וכזבים ובא לגנוב אותו, אבל אמרנו לו שעפ"י דין תורה צריך לשלם, ואם אינו משלם, בית הדין יהיה מוכרח להוציא עליו כתב סירוב".

"והנה למחרת", סיפר הראב"ד וראש הישיבה, "בא הנתבע לבית דין עם שקים מלאים באלפי מטבעות של חמש אגורות השווים בערכם לכסף שחייבנו אותו, ואמר לבית הדין שבזה הוא פורע חובו, וטען שרב אחד פסק לו שכיון שהמטבע "חמש אגורות" יוצא בהוצאה (בזמנו) הרי זה פירעון ויוצא בכך את חיובו".

"התקשרתי לבנק", סיפר ראש הישיבה, "כדי לברר על מעמדו החוקי של מטבע 'חמש אגורות', ולבדוק האם הוא סחיר בכל העסקאות, הפקידים ענו לי, שעל פי החוקים שלהם, מטבע של חמש אגורות הוא מטבע עובר לסוחר ואפשר לשלם בו".

כאן פרס ראש הישיבה את צדדי השאלה הלכה למעשה: "מצד אחד מטבע זה של חמש אגורות יוצא בהוצאה, אך מצד שני גורם לו בכך טירחה והוצאות, כי לא היה אפשרי לפרוט את המטבע של חמש אגורות בכל מקום, אלא רק בבנק המרכזי, וגם הבנק המרכזי לא היה יכול לקבלו מיד אלא לאחר שבוע".

לאחר אריכות דברים בנושא, הכריע הפוסק במהלך שיעורו, כי השאלה הזאת שנויה ותלויה במחלוקת הפוסקים, ומצד עיקר ההלכה ראוי לחייב את הנתבע לשלם במטבעות עוברים לסוחר בכל חנות ולא לשלם במטבעות של 'חמש אגורות', אך הלכה למעשה הדבר תלוי בנסיבות, כי לפעמים יש לפטור את הנתבע מחמת היותו 'מוחזק'.
תוכן שאסור לפספס
14 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
8
אפילו סובים
7
גמרא מפורשת היא במסכת בבא מציעא דף עז: ואמר רבא: האי מאן דאוזפיה מאה זוזי לחבריה ופרעיה זוזא זוזא - פרעון הוי, אלא דאית ליה תרעומת גביה. דאמר ליה: אפסדתינהו מינאי.
מצחיק שאתה מספר לרב שטרנבוך מה הגמרא אומרת, אולי גם נחליף אותו ? חבל ...
בוקר טוב, זה עצם הדיון, האם חמש אגורות נחשב מטבע עובר לסוחר כמו זוז, או שזה כמו מטבע שלא עובר לסוחר שאז צריך לשלם את ההפרש של הטרחא המרובה
כאן הנידון שונה, כי מדובר שהחמש אגורות כבר לא בשימוש ורק בבנקים עדיין מקבלים ומחליפים אותו, כמו שאומר הראב"ד שלכן הוא טילפן לבנק.
1) שם מדובר על נושא אחר לחלוטין, שהלווה בא לשלם כל יום זוז, כך שבסה"כ מצטבר אצלו מאה זוזים. ואילו הנידון שלפנינו הוא "שינוי המטבעות", שהמלווה הלווה במטבע הנקרא "שקל" והוא פורע במטבע הנקרא "חמש אגורות". 2) גם בגמ' בב"מ שם מדובר דווקא לפני שהגיע זמן הפירעון, אבל לאחר שהגיע זמן הפירעון כבר כתב הרמ"א (
זה לא אותו מקרה
6
מקרה כזה נדון לפני כמה שנים בבית המשפט והשופט אסר על הנתבע לפרוע את חובו במטבעות של פחות משקל.

הצגת כל התגובות

5
5 אגורות זה כבר מטבע לא שימושי
4
בשיעור כללי מרן זצ"ל היה מקריא מתוך האילת השחר או מה שליבנו הבעה"ב בשיעור ערב אשרי עין ראתה זאת!
3
בבנקים גובים עמלה על הספירה
זה גרמא
2
סאטלללהההה מעניין לשלם ככה דוח.....
1
א. זה נכון ב. אי אפשר לחייב לשלם במטבע מסוים הנתבע יכול לשלםצאיך שירצה בהנחה ומדובר במזומן ההתעסקות בטירחת הגביה הינה חלק מהסיפור גם בגמרא מובא הענין . לכן לעיתים יש מקרים שבהם אנחנו לא נלך לבית משפט לגבות חוב כי זה לא משתלם כנ"ל חלקים זניחים בעודף האם אותו אחד שחייב לנו בבעיה ? התשוסה היא תלוי
אולי גם יעניין אותך
עולם הישיבות