פרק י': עסקנו בסדרה זו ביסודה של העיר חדרה על ידי הגרמ"מ אפשטיין ראש ישיבת חברון בשנת תרנ"א (1891), ועל עלייתה של ישיבת סלבודקה לארץ ישראל בשנת תרפ"ה (1925).
בפרק הקודם צוטט מכתבו של הגרמ"מ אפשטיין שכתב במילים ברורות: "חפצי ותשוקתי מאד לישב בארצנו הקדושה.. ועל כן מה מאושר הייתי לו זכיתי שיהיה חלקי בין המרבים בנים בונים בארצנו הקדושה".
- כש"חברון" נטעה יתד בעיר חדרה • פרק א'
- הגרמ"מ אפשטיין "עלה בכוח" לישראל? • פרק ב'
- "אגודת הסתרים" שפעלה באם הישיבות - וולוז'ין • פרק ג'
- "החתן שלקח את הנדוניה מהשווער להקים ישוב" • פרק ד'
- הקמת חדרה והפעיל ש'שיקר' על המייסדים • פרק ה'
- מדוע הדמויות שהקימו את העיר חדרה - חרדיות?! • פרק ו'
- למה ישיבת 'סלבודקה' קמה בחברון ולא בחדרה? • פרק ז'
- התוכנית האגדית ליישוב חברון - שנגנזה • פרק ח'
- האושר של "העילוי מבקשט" ב"בניין הארץ" • פרק ט'
בספר "כולו לב"[1] מאת הסופרת נ' שפרכר נטען כי "ידוע שהגרנ"צ פינקל התכונן להתיישב בצפת בשנת תרע"ג (1913), כאשר הרידב"ז מסלוצק, וחותנו רבי יוסף קנוביץ.. השתדלו לעלות יחד עם ר' נח פלאי לצפת, ולהקים שם ישיבה. אך בפרוץ מלחמת העולם הראשונה התבטל רעיון זה. לגבי הגרמ"מ אפשטיין היה המצב שונה. שכן הגרמ"מ כבר נכווה בעבר מיסורי הארץ. כאברך צעיר השקיע את כספי הנדוניה שלו ביסוד המושבה "חדרה", שהוא היה בין מייסדיה. "חדרה" אכזבה את הגרמ"מ אפשטיין, ובלבו הייתה תערומת על עסקני היישוב הציונים בכלל. בלבו דאב על המצב בארץ, והוא ראה את ישוב הארץ בצורתה זו כשלילית ביותר".
לעומת דברים אלו, רבי דב כהן תלמיד ישיבת סלבודקה שזכה להיבחן אצל הסבא מסלבודקה כותב בספרו "וילכו שניהם יחדיו" שהגרמ"מ אפשטיין הגיב בהתלהבות לרעיון העליה לארץ ישראל: "שכן בצעירותו היה בין חברי האגודות שפעלו למען ישוב ארץ ישראל. הוא כבר ביקר בארץ במסגרת פעולות אלו, ונמנה על מייסדי חדרה" וכך נכתב בספר "תנועת המוסר" המפורסם, שתמיד הגרמ"מ אפשטיין רצה לעלות לארץ ישראל, והראיה היא שכבר בתור אברך צעיר הוא השקיע את הנדוניה שלו, ליסוד העיר חדרה.
[1] מאת נ שפרכר בני ברק תשע"ג, עמוד קסח. אומנם הוסף בסוגרים שבספר תנועת המוסר ח"ב עמוד 89 הובא כי דווקא יסודה של העיר חדרה, המריצה אותו לעלות לארץ, ובשנת תרפ"ג, כתב לבנו בארץ, שהוא רוצה לעלות לארץ עם ישיבה של 15 תלמידים
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com