ה'מושגים' וה'מיישיבים' של עולם הישיבות

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

לקראת זמן קיץ ומתן תורה סדרת כתבות על המושגים הידועים ופחות ידועים בעולם הישיבות. סדר היום הישיבתי שונה מישיבה לישיבה, וודאי שונה בסוגים שונים של ישיבות. סדרת הכתבות לא מתיימרת להקיף את עולם המושגים בעולם התורה והישיבות, אשר לפי הערכות מכהנים בו כיום מאות "מיישיבים", מאות "משגיחים" ומספר דומה של ראשי קיבוצים, פתחנו תחילה בפירוט עולם המושגים, מהתפקידים הבכירים ועד הזוטרים ביותר, מ"שיעורים כלליים" ועד "ועדים" לקבוצות מצמצמות.

תחילה סדר היום של ישיבה 'מסורתית' בציבור הליטאי:

7:30 תפילת שחרית,

8:30 לימוד קצר של הלכה או פרשת השבוע,

8:40 ארוחת בוקר.

9:10 סדר ראשון של לימוד בחברותא ובסופו שיעורים מפי הר"מים,

13:40 מנחה ולאחריה ארוחת צהריים, מנוחת צהריים (כשעתיים)

16:00 סדר שני של לימוד בחברותא, ללימוד מהיר יותר (בקיאות)

19:00 סדר מוסר ותפילת ערבית, ארוחת ערב.

21:00 סדר שלישי ואחרון של לימוד בחברותא, לימוד אותו "המתמידים" ימשיכו אל תוך הלילה והפחות מתמידים יסיימו בשעה 23:00, בחלק מן הישיבות הסדר השלישי הוא רשות, יש שאף יבחרו ללמוד את הסדר השלישי בבית מדרש אחר עם חברותא שאינו מתלמידי הישיבה.

בליל שישי המתמידים נוהגים ללמוד כל הלילה במה שמכונה "משמר" שלאחריו מתפללים בנץ החמה ונחים במהלך הבוקר עד תפילת מנחה, השתתפות בתפילת שחרית בימי שישי בישיבות הינה רשות.

לוח זמנים זה או דומה לו שכיח למדי גם בישיבות שאינן ליטאיות מובהקות.

תקופות הלימוד בישיבה מכונות "זמן". ישנם שלושה "זמנים" - זמן חורף (חשון-אדר), זמן קיץ (אייר-ט' באב), זמן אלול (אלול-יום כיפור). התקופה שבין זמן לזמן נקראת "בין הזמנים" שהסתיים זה עתה.

מפת המושגים

עיון ובקיאות: סדר ראשון מוקדש ללימוד עיון, זהו לימוד המעמיק בסוגיה ובמפרשיה שלעיתים מוביל להתעכבות של חודשים על דפי תלמוד בודדים, העוסק והמצליח בו נקרא "בעל כישרון", לעומתו לימוד הבקיאות מהיר יותר. ההבדל יכול להתבטא בכמות החומר (בבקיאות - גמרא, רש"י ולפעמים תוספות, בעיון - דגש על לימוד ראשונים ואחרונים) או ברמת ניתוח החומר והעמקה בו. לימוד הבקיאות מקובל במיוחד בישיבות ספרדיות וחסידיות, אך גם בישיבות ליטאיות, השמות דגש על העיון, מקצים לו זמן.

סדר שני: ברוב הישיבות לומדים בו "בקיאות", סדר שלישי - בדרך כלל מוקדש ללימוד בקיאותי ומהיר, או ל"הכנה", היינו הכנת החומר העיוני לקראת יום המחר.

ר"מ: אמנם המילה ר"מ מורכבת מראשי תיבות של "ראש מתיבתא" כלומר ראש ישיבה בארמית, בפועל ר"מ הוא מגיד שיעור של מחזור גיל אחד בישיבה. מידי יום שעה 12:00 בצהרים עוזבים התלמידים הצעירים את בית המדרש המרכזי לטובת חדרי שיעורים קטנים שם שומעים שיעור בסוגיה הנלמדת מפי אחד מרבני הישיבה.

משגיח או מנהל רוחני: קיים בעיקר בישיבות הליטאיות, דמות רוחנית המוסר שיחות מוסר ו"ועדים", שיחות אחת לשבוע, "ועדים" מידי יום בכל פעם לקבוצת גיל אחרת.

מק"ק (משגיח קטן): הוא הדמות האחראית לכך שהתלמידים יעמדו בכללי המוסר והמשמעת הנהוגים בישיבה. המק"ק יוצא לסיורים גם בחדרי הפנימיה וחדר האוכל, הוא מעניש את התלמיד בפועל כאשר לראשי הישיבה יש ביקורת כלפיו.

משפיע: קיים בישיבות חסידיות. דמות רוחנית שמעודדת את התלמידים לעסוק בעבודת ה' ובהתעלות רוחנית.

ראש קיבוץ: ר"מ המשמש ר"מ לבני הקיבוץ - בחורים שסיימו 3 שנות לימוד ראשונות בישיבה גדולה. תפקידו הוא ללמוד עם הבחורים, ולמסור להם "חבורות" מדי פעם.

משיב: תפקיד שבו נעסוק בפרק הראשון של הפרויקט, מדובר בדמות שתפקידו לענות לשאלות הבחורים בלימוד בזמן הסדר בבית המדרש. ישנן ישיבות שבהן יש משיב מיוחד לכל מחזור.

שיעור כללי: שיעור המושמע בדרך כלל מפי ראש הישיבה, לכלל התלמידים כאחת בהיכל הישיבה, מבלי להתחשב בחלוקתם למחזורים, וכולל רעיונות יסודיים על הסוגיה.

המושג "שיעור" משמש בחל מעולם הישיבות להגדרת המחזור, שנה ראשונה שיעור א', שנה שנייה שיעור ב' ושנה שלישית שיעור ג'. לכל שיעורוועד ישנו ר"מ ובישיבות גדולות יותר מר"מ אחד. בישיבת פוניבז' ובנותיה משתמשים בשם ועד לקיבוץ כגון שנה ראשונה בקיבוץ נקראת ועד א'. בישיבת חברון ובנותיה שיעור א' נקרא ועד ראשון וכן הלאה.

קיבוץ, או כינוס: בחלק מן הישיבות מכונה כך השיעור ברמה הגבוהה ביותר בישיבה. בעוד בדרך כלל מתחלקים התלמידים לפי שנים, ב"קיבוץ" לומדים כל התלמידים המבוגרים בישיבה, בדרך כלל משיעור ד' (שנה רביעית) או ה' ומעלה. ברוב הישיבות, "בני הקיבוץ" אינם שומעים שיעורים באופן סדיר.

שיחה (שמועס): ברוב הישיבות מוסר המשגיח שיחה שבועית של דברי מוסר והשקפה, בדרך כלל בהקשר לעניינים שהזמן גרמן או לפרשת השבוע.

ועד: בחלק מהישיבות קיימים שיעורים לקבוצות קטנות במחשבה וספרי הגות (לרוב עם המשגיח), מתבטא גם בהשתתפות של התלמידים בשיעור.

חברותא: מקובל ללמוד עם בן זוג. לימוד ללא חברותא נחשב לחריגה מהנורמה, לפי האמרה "או חברותא או מיתותא" (או חבר או מוות). בישיבות חסידיות "שותף" היא המקבילה של "חברותא". בהיכלי הישיבות מתנהל כעין שוק סמוי בסיום כל "זמן", לחיפוש חברותות, כאשר הבחורים החזקים מבוקשים יותר והחלשים נאלצים להמתין לרגע האחרון ולהילחם על שמות מבוקשים, בישיבת בריסק שבראשות הגרא"י סולובייצ'יק קיים שוק חברותות רשמי ברחבת הישיבה בתחילת כל זמן.

חבּורה: חלק מהמיישיבים ופעמים גם הבחורים עצמם מתכנסים לאמירת שיעור קצר בקצה בית המדרש או ב"עזרת נשים" בו הם מוסרים מערכה תורנית על הסוגיא הנלמדת בישיבה. המונח "חבורה" משמש גם ככינוי מושאל למערכה תורנית כתובה. בדרך כלל יעביר את החבורה אחד התלמידים המבוגרים בישיבה, אך לעיתים אף צעירים.

עילוי: בחור או אברך מצטיין, שכשרונו הוא מעל הממוצע.

מתמיד: בחור שמקפיד על לימוד שעות רבות, ומאופיין בדרך כלל בידע נרחב, ומהווה אף הוא מודל לחיקוי.

אילן: המושג אילן נקרא על שם מי שיסד אותו, הגאון רבי יעקב דוד אילן מראשי ישיבת כנסת יצחק כתלמיד ישיבת פוניבז' יסד לימוד משותף של הבחורים המבוגרים מהקיבוץ עם בחורי שיעור א', מיזם שממשיך עד היום הזה בהיכלי הישיבות הליטאיות.

הכירו את ה'מיישיבים'

ה'מיישיבים' של עולם הישיבות, דמויות תורניות שתפקידם להשיב לבחורי הישיבה לשאלות העולות תוך כדי לימוד בבית המדרש, לרוב מדובר בתלמידי חכמים מופלגים בעלי כושר הסברה ואף ניחנים בסבלנות רבה ויוצאת דופן. הכירו את הבולטים שבהם.

• ישיבת 'תושיה' תפרח

הגאון ר' יחזקאל קופלביץ.

גיל: 38, סטטוס: בוגר הישיבה, לאחר נישואיו למד בכולל פוניבז'.

במשך כשמונה עשרה שנה לא נוספו אנשי צוות חדשים לישיבה למרות הגידול במספר תלמידיה והפיכתה למעצמה של תורה. לפני כשנתיים החליט רה"י הגר"א פילץ להוסיף מיישיבים לביהמ"ד. תחילה הוסיף את הגאון ר' אברהם דוב סגל המשמש גם כראש ישיבת 'עטרת שלמה' בנתיבות, ובזמן קיץ לפני כשנה הוסיף את תלמידו המובהק בוגר הישיבה הגאון ר' יחזאל קופלוביץ מגדולי הת"ח בכולל פוניבז', בתוך תקופה קצרה הפך הרב קופלוביץ לדמות עוצמתית בהיכל הישיבה שבנגב ואף החל לכתוב מ"מ לתלמידי הישיבה, לקראת סוף הזמן האחרון אף יצא לאור קונטרס מיוחד מהמראה מקומות שכתב.

• ישיבת חברון

הגאון רבי אברהם פרבר

גיל: 50.

הרב פרבר משמש שנים רבות כ'משיב' של חברון, הוא גיסו של ראש הישיבה הגר"ד כהן, את סדר א' לומד הרב פרבר בישיבת מיר ורק אחה"צ מגיע לישיבת חברון שבגבעת מרדכי, יש בו לדברי בני הישיבה את כל ה'התגלמות החברונאית'.

• הישיבה הגדולה 'קרית משה'

הגאון רבי אפרים רוב

גיל: 47, סטטוס: משמש בנוסף כר"מ בישיבת 'מיר' בברכפלד וידוע כעורך ומו"ל של 'שיעורי ר' נחום'.

משמש בהיכל הישיבה הגדולה 'קרית משה' שבראשות הגרי"מ דרוק שם גם קיים כולל של כמאתיים אברכים. הגאון רבי אפרים רוב ידוע בכושר הסברתו ובעומק שיעוריו, הוא אף ידוע כגדול תלמידי ר' נחום פרצוביץ זצ"ל ראש ישיבת 'מיר' ואף הוציא לאור את שיעוריו בספר הנודע 'שיעורי ר' נחום' שהפך לספר יסוד בעולם הישיבות.

• הישיבה הגדולה 'ראשון לציון'

הגאון ר' צבי שטיינברג

גיל: 61, סטטוס: אחה"צ משמש ראש כולל 'יששכר באוהליך' שבשכונת יד אהרן בב"ב, ובבוקר מחשובי האברכים בכולל של ר' דן גרטלר.

בישיבת 'ראשון לציון' משמש מזה שנים הגאון ר' צבי שטיינברג כמשיב בסדר ג' בהיכל הישיבה, הרב שטיינברג ידוע כאחד מת"ח העצומים בעיר בב"ב, הוא אף חתנו של הגאון ר' עמרם זקס זצ"ל ראש ישיבת סלבודקא. בילדותו גדל על ברכי החזו"א כשאביו היה מגדולי תלמידיו.

• הישיבה הגדולה 'עטרת שלמה'

הגאון רבי יהודה ברמן

גיל: 33, סטטוס: בוגר ישבות תפרח ופוניבז', בנו של הגאון ר' חיים פרץ ברמן מראשי ישיבת פוניבז'.

כידוע ישיבת עטרת שלמה הוקמה לפני כארבע שנים וכבר תפסה את שמה בעולם הישיבות, אחד הדמויות העוצמתיות בישיבה היא דווקא הגאון ר' יהודה ברמן המשמש כמשיב בסדר א' שלמרות גילו הצעיר נהפך לאבן שואבת לכל תלמידי הישבה ובמיוחד למבוגרים שבחבורה, מיוחדותו היא בלמדנותו המופלגת ובחיבור מיוחד שיוצר בכל סוגיות הש"ס, קשר מיוחד יש להרב ברמן עם סבו הגדול הגאון הגדול ר' ברוך דב פוברסקי ראש ישיבת פוניבז' ואף נוסע עמו למסעותיו בחו"ל.

הגאון ר' יצחק שפרונג

גיל: 42, סטטוס: בוגר ישבת 'חברון', לשעבר מחשובי האברכים בכולל 'בית הלל'.

דמות מיוחדת נוספת בישיבת 'עטרת שלמה' הוא הגאון ר' יצחק שפרונג, מיוחדותו של הרב שפרונג היא בקונטרסים מיוחדים שהוא מוציא לאור ונחטפים בשקיקה ע"י התלמידים, צעירים כמבוגרים.

• ישיבת קול תורה

הגאון רבי חיים דומב

גיל: 50, סטטוס: ר"ב בישיבת קול תורה לצעירים

הרב דומב משמש מזה עשרים שנה כ"משיב" בישיבת קול תורה, הוא חתנו של הגאון רבי אלחנן משה קונשטט זצ"ל מראשי הישיבה, הגר"ח דומב משמש במקביל כר"מ בבקיאות בישיבת קול תורה לצעירים. נוהג לשבת בסדר א' בספסלים האחוריים של בית המדרש, מקפיד שלא יהיה תור בסמוך אליו, כאשר ישנו תור הוא מסכם עם העומדים בתור שהוא יקרא להם כאשר יתפנה. הוא מקפיד שלא ללמוד בחברותא אלא לבד כדי להיות פנוי לשואלים. "יש בו עדינות מיוחדת ומעולם לא הרים את קולו ולא כעס, מעולם לא ביטל שאלה שנשאלה ותמיד ההרגשה שהוא נותן טובה ונינוחה. הוא מקפיד לא ללבוש פראק אלא לבוש בלבוש של אחד האברכים הפשוטים".

הגאון רבי יהודה אורלנסקי

גיל: 36, סטטוס: חתנו של הגאון ר' שלום פוברסקי מראשי הישיבה, משמש אף כראש קיבוץ בערב בישיבה הגדולה 'קרית משה'.

ישיבת קול תורה ידועה כאחת הישיבות הוותיקות ביותר ובמיוחד בצוות הישיבה ת"ח מופלגים כשבראשה עמד גם מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל, למרות גילו הצעיר יחסית של הרב אורלנסקי נהפך הרב לאחד הדמויות הלמדניות בהיכל הישיבה ותורות ארוכים מסתרכים אחריו לדבר עמו בלימוד, בעבר שימש כמשיב אף בישיבת 'קול תורה' לצעירים אך עזב לאחר שנקרא לשמש כראש קיבוץ בערב בהיכל הישיבה הגדולה 'קרית משה'.

עוד בקול תורה: הגאון רבי מאיר מרקוביץ, נודע כלמדן מופלג, והיה חביב על רבותיו בישיבת פוניבז', סביבו תמיד מתעוררת 'ריתחא דאורייתא', בפרט ב'חבורות' אותן הוא מוסר.

• ישיבת פוניבז'

הגאון רבי אברהם ישעי' גינזבורג

גיל: 33

בפוניבז' בשנים האחרונות כמות הבחורים גדלה משמעותית, ולכן מרן הגרי"ג אדלשטיין מינה כמות משיבים לכל ועד, הבולט שבהם הוא הגאון ר' אברהם ישעי' גינזבורג בנו של המשגיח הגאון ר' אליעזר גינזבורג זצ"ל, שידוע כת"ח מופלג ולמדן עצום, נחשב לאחד מגדולי התלמידים של ראשי הישיבה מרנן הגרי"ג אדלשטיין והגרב"ד פוברסקי, ואף מוציא לאור את שיעוריהם, כדוגמת שיעורי הגרי"ג.

יש המכנים אותו "החוזר", מאחר וכל יום עשרות בחורים שומעים ממנו שיעור חזרה על שיעורו של הגרי"ג וכן הוספות ממה שנאמר במחזורים קודמים, הוא זוכה להערצה גדולה בישיבה על אף שהוא נוהג בפשטות ובצניעות עד כדי שאינו יושב עם חליפה בסדרים.

• ישיבת בית מדרש עליון

הגאון רבי איסר וולפא

גיל: 37

הרב וולפא, בנו של הגאון רבי מנחם וולפא ר"מ בישיבת חיים עוזר ור"י באר המלך בבית שמש, משמש כ'משיב' בישיבת בית מדרש עליון, הוא מונה רק לפני שנתיים וכבר נודע שמו כמי שבחורים מכל הועדים מחכים אצלו בתור, הוא ידוע גם כבעל חביבות מיוחדת ומאיר פנים, מה שמביא בחורים להתייעץ עמו גם בענייניהם הפרטיים, לפני כן היה בכולל פוניבז' והקפיד להיכנס לשיעורים כלליים של ראשי הישיבה, תלמידי בית מדרש עליון מדברים עליו כנכס גדול לישיבה, שבלאו הכי נמצאת בעלייה גדולה בשנים האחרונות.

• ישיבת נחלת הלוויים

הגאון רבי משה דוד פדר

בוגר ישיבת פוניבז', משמש כ'משיב' בישיבה מאז שהיה מראשוני לומדיה, בסדר א' משמש כמשיב לבחורי הישיבה, ובסדר ב' משמש כראש כולל לאברכי הישיבה, הבחורים רואים בו כתובת בכל העניינים.

• ישיבת כנסת יצחק קרית ספר

בישיבה סבורים כי צוות גדול ורחב ככל הניתן הוא הכלי הטוב ביותר לגדול בתורה, לכך ישנם 'משיבים' רבים, רובם, אגב, הינם בוגרי הישיבה. אך נביא את הבולטים שבהם:

הגאון רבי בנימין הירשביין, (35), ר' בנימין משמש כר"מ בישיבת 'כנסת יחזקאל' (הרב אטינגר) באלעד.

הגאון רבי אורי מיטלמן (33), מלבד ידיעותיו הרחבות בש"ס וב'רייד' הישיבתי, הוא נודע בכושר הסברתו ובבהירות הגדולה.

הגאון רבי משה יו"ט ברנדווין (37), את סדר יומו העמוס הוא מחלק בין הישי"ק בראשה הוא עומד, לבין התמסרות לתלמידי הישיבה בסדר ג' בישיבה.

הגאון רבי שלמה זלמן לוריא (40), בעל ידיעות נרחבות בש"ס, כשזה אינו סותר כלל להתמסרותו לתלמידים.

הגאון רבי שלמה זלמן כהן (40), בשעות היום הוא נחשב למח המחודד בכולל 'עטרת שלמה' שבמודיעין עילית, בשעות הערב הוא מצליח לעורר את ה'ריתחא דאורייתא' בישיבה.

• ישיבת הגר"ח מן ההר בביתר

הגאון רבי חנן קפלן

הרב קפלן הינו בוגר ישיבות בית מתתיהו ופונביז', ולאחר חתונתו מחשובי האברכים בכולל של הגאון רבי דן סגל. כיום הוא גם ראש ה'כולל טהרות' בסניף רמת שלמה, מיסודו של מרן רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצוק"ל. הרב קפלן משמש כמשיב בשעות הבוקר, כשלמעשה שהייתו נמשכת במקרים רבים עד לשעות הצהריים המאוחרות. ובחלק מהשנה הוא מג"ש לבני שיעור א'.

לאחרונה אף מתקיים סדר לימוד בראשותו בימי שישי אחה"צ, בסדר טהרות, שבסופו אף מוסר הרב שיעור בעיון לעשרות בחורים בסוגיות החמורות, שאין נהוג ללומדם בשעות הסדרים. סדר זה אף זכה לעידודו הנמרץ של הגרי"ג אדלשטיין בכמה הזדמנויות שונות.

הגאון רבי שלמה סטפנסקי

הרב סטפנסקי משמש גם הוא כמשיב בסדר ג' בישיבת הגר"ח מן ההר. הרב סטפנסקי בוגר ישיבת חברון, מגדולי תלמידיו של הגאון הגדול רבי דוד כהן. לאחר נישואיו לבת הרב אברהם רביץ זצ"ל נחשב לאחד מחשובי האברכים בכולל של הגאון רבי משה שפירא זצ"ל. מידי ליל שישי נוכח הרב בישיבה ממש עד לשעות הקטנות, ומשתתף עם הבחורים בצוותא במסירת 'חבורעס'. בנוסף, בליל שבת, סועדים על שולחנו רבים מטובי הלומדים בישיבה, סעודה המתובלת היטב בדברי תורה בשלל הסוגיות

• ישיבת קרית מלך

הגאון רבי משה פלמן

גיל: 45

הרב פלמן משמש כ'משיב' בישיבת קרית מלך, משחר נעוריו דבק ברבו הגדול ר' שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל, גם כשכיהן בתפקיד משיב היה נכנס לשיעוריו, ולאחר מכן תקופה אף מילא את מקומו במסירת השיעורים, ידוע בבהירותו ובחריפותו, בוגרי הישיבה מדברים גדולות על מסירותו לכל בחור הרבה מעבר לשעות המקובלות.

• ישיבת מיר ברכפלד

לפני שנתיים מונו שני 'מיישיבים' חדשים בישיבה, ממקימי הישיבה ומחשובי בוגריה, הגאון רבי יחזקאל פיין והגאון רבי רפאל נוימן.

עולם הישיבות הספרדי

• ישיבת אהל יוסף

הגאון רבי דוד מאיה

בנו של חבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי משה מאיה, בוגר ישיבת פוניבז' המכהן גם כראש כולל בירושלים. תלמידיו אומרים עליו "עיונו המבעית בסוגיות הש"ס הינה ממש לפרטי פרטים".

הגאון רבי יצחק לראש

היה ממייסדי ישיבת באר החכמה ומכהן בנוסף כראש כולל בישיבת אהבת שלום, אודותיו נודע כי "החיות בלימוד הסוגיות הש"ס בריתחא דאורייתא והחבורות הרותחות שלו הפכו למושג ולשם דבר בעולם הישיבות".

• ישיבת בנין אב

הגאון רבי שלמה אוחנה

הרב אוחנה, בוגר ישיבת פוניבז', אחה"צ לומד כאברך בכולל שע"י הישיבה אך גם אז לא עוזבים אותו תלמידיו המקיפים אותו תדיר.

• ישיבת דעת חיים

המשיבים: הגאון רבי שלמה טולדנו והגאון רבי ישראל מאיר טולדנו בניו של הגאון הגדול רבי גבריאל טולדנו זצוק"ל והגאון רבי מרדכי שריקי בוגר ישיבת עטרת ישראל.

• ישיבת רכסים

בישיבה מכהנים כעשרה משיבים, בהם המשיבים: הגאון רבי אוהד חזיזה, הגאון רבי אוריאל רואש והגאון רבי גלעד לוי.

• ישיבת באר יצחק – טלז סטון

המשיבים הם הגאון רבי דוד בן עזרא, רבי יעקב יגודיוב ורבי רפאל ברוך מימון.

• ישיבת חזון עובדיה

המשיבים הם הגאון רבי משה חמד והגאון רבי דניאל כהן.

• ישיבת ארחות מאיר

המשיבים הם הגאון רבי אלרואי טויטו והגאון רבי חביב אבן צור.

• ישיבת זוהר התורה - מטרסדורף (קיבוץ)

הגאון רבי שלום ישראל טולדנו

מדובר בבנו של רה"י בוגר ישיבת בית מתתיהו, מתאפיין בהיותו חביב וחייכן כלפי כל בחור ובחור.

ובנוסף: הגאון רבי אברהם בן לולו המכהן בנוסף כראש הכולל שע"י הישיבה, והגאון רבי צבי בק בוגר ישיבת חברון המכהן כראש קיבוץ המשלב גאונות עצומה עם פשטות מיוחדת.

• ישיבת באר התלמוד

המשיבים: הגאון רבי דוד אלבז בוגר ישיבת כנסת יצחק בחדרה המכהן גם כראש הקיבוץ, כ"כ הוציא קונטרסים "אמרי דוד" על הש"ס, תלמידיו מספרים על היותו "חביב מאוד ומאיר פנים" הגאון רבי עזרא בן שמעון בנו של הגאון רבי מסעוד בן שמעון ראש ישיבת אור אליצור בב"ב, בוגר ישיבת מעלות התורה מחבר הספרים עזרת אליהו בנוסף בבוקר מכהן כר"מ בישיבת אביו אור אליצור. הגאון רבי יהונתן נגר בוגר הישיבה ומחבר קונטרסים על הש"ס בשם אמרי יהונתן, הגאון רבי שמעיה גמליאל בוגר הישיבה ומחבר הספרים מן הבאר על הש"ס, כ"כ הגאון רבי אליהו פנחסי המשמש בנוסף כמורה צדק ומחבר ספרי דברי אליהו.

• ישיבת תורת דוד

המשיבים: הגאון רבי שר שלום רוקח בוגר ישיבת בית שמעיה ומכהן בנוסף מרבני קהילת חניכי ישיבת בית שמעיה באשדוד והגאון רבי יחזקאל שניידר בנו של הגאון רבי דוד מנחם שניידר משגיח ישיבת גרודנא באר יעקב וחתן משגיח ישיבת פוניבז' הגאון רבי אליעזר גינזבורג זצ"ל.

• ישיבת משכן משה (קיבוץ)

המשיבים: הגאון רבי חיים שוילי בוגר ישיבת ראשית חכמה לומד בכולל בראשות הראש"ל הגרש"מ עמאר, כ"כ מוסר שיעורים בהלכה.

• ישיבת ראשית חכמה

המשיבים: הגאון רבי יוסף חיים דהן שהינו בוגר הישיבה, הגאון רבי בנימין נבון בוגר ישיבת מאור התורה המתייחד בהיותו מציע עצמו לבחורים ולא ממתין שייגשו אליו והגאון רבי יאיר אוהב ציון בוגר ישיבת יקירי ירושלים – באר התלמוד, שחיבר כמה קונטרסים הנודעים במיוחד בקרב בני הישיבה.

• ישיבת אור לציון

המשיבים: הגאון רבי אליאב כהן בנו של ראב"ד תל אביב הגאון רבי זבדיה כהן, והגאון רבי ידידיה שני בוגר ישיבת פוניבז'.

• הכתבה המלאה פורסמה בעיתון 'כל ישראל' מבית 'קו עיתונות'

בפרק הבא בסדרה: מנהלי הישיבות