המפץ הגדול של עולם הרישום מתחיל עכשיו: על פניו, זמן חורף בעולם הישיבות מתנהל כרגיל, אולם מתחת לפני השטח הכל בוער. בשיחה עם "כיכר השבת" מגלים רשמים כי יש כבר ראשים (בחורים נחשקים) מסומנים - מה שמוביל לאפקט דומינו בעולם הישיבות, כך שבפועל, ראשי הישיבות מדרג ב' ומטה (להוציא חברון, פוניבז' ותפרח) הנאבקים מדי שנה להעלות את רמת ישיבתם, נאלצים להיכנס לעונת הרישום מוקדם מהרגיל.
מה גרם לתחילת הסחרור מוקדם מהרגיל? לפני כחודש השתחרר המשגיח הגאון רבי נפתלי קפלן, המכהן כראש ישיבת ישיבת 'נתיב הדעת' (קפלן) מבית החולים, והכריז: "לאחר שיצאתי מסכנת חיים התחייבתי על פתיחת ישיבה". בעצת גדולי ישראל הוחלט כי הישיבה תיקרא "דעת אהרן", ע"ש מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.
בראשות הישיבה החדשה יעמוד הגאון רבי ניסן קפלן (הבן) מחשובי מגידי השיעורים בישיבת 'מיר', כשהישיבה שמה לה למטרה לקבל 40 בחורים לשיעור א' הקרוב. כך, נשכר צוות רשמים אסרטיבי שהתחיל כבר לפני כחודש "לסמן ראשים" לקראת השנה הבאה. במסגרת זו ישבו הרשמים עם הורים ואף החלו לסגור דילים עם ר"מים בישיבות קטנות - כל זה על מנת לבסס שיעור איכותי שיפתח הישיבה.
ראשי ישיבות ועסקנים ששוחחו עם 'כיכר השבת', הביעו את דאגתם: "אם בעבר הרישום נקבע על ידי גדולי ישראל לסוף הקיץ (אזור חג השבועות) והזריזים המקדימים התחילו עד שלושים יום קודם, בשנים האחרונות יש מגמה עקבית להקדמת הרישום בשל התחרות הקשה על בחורים מצטיינים". כך, עוד הרבה לפני מועדי הבחינות יוצרים לעצמם הרשמים מאגרי מידע מפורטים החל ברמה הלימודית, וכלה בסגנון הלבוש והבית. בד בבד, מתחילים רשמים להסתער על הבחורים המצוינים ולסגור דילים עם הר"מים "הנכונים". לעתים, המחיר לראש מאמיר עד אלפי דולרים.
"כיכר השבת" שוחח עם וותיקי הרשמים, והדעות חלוקות: חלקם טוענים שהמציאות כבר בלתי הפיכה ואנו בעיצומה של סערת הרישום. מאידך, יש הטוענים כי אין בכוחה של ישיבה חדשה עם 40 בחורים להכניס לסחרור את כל מערכת הרישום הוותיקה.
רשם בכיר ומוכר אמר בשיחה עם "כיכר השבת": "אם עד היום הרישום היה נפתח רשמית באזור חג שבועות, והמקדימים היו מתחילים אחרי פסח, היום, עוד לפני סוף שבט אנחנו נמצא את עצמנו בעיצומה של סערת הרישום. אמנם אני אישית עוד לא סגרתי אף בחור, אבל הכיוונים כבר ברורים והראשים מסומנים. אני יכול לדווח לך על רשמים אחרים שכבר החלו להתקשר לר"מים ולסגור דילים".
מנגד, רשם ידוע שנשכר עוד מזמן אלול כדי לעבוד על הרישום לשנה הבאה באחת הישיבות היותר מפורסמות, מסר בשיחה עם 'כיכר השבת': "אני לא מודאג! ישיבת 'קפלן' הצליחה פעם אחת, לא בטוח בכלל שהיא תצליח בסיבוב הבא. אבל, מי שנח על זרי הדפנה הוא טיפש". כששאלנו אותו, למה שכרו אותו כבר מזמן אלול אם הרישום מתחיל בשבועות, הוא התחמק, אך הוסיף כי מבחינתו "הרישום עדיין לא מתחיל עכשיו".
אז איך באמת פועל תהליך הרישום שגורם למאבק בין הישיבות? הוא כולל סחר ב'ראשים', קמפיינים שיווקיים אגרסיביים, תשלומי שוחד לצוות רוחני בעולם הישיבות, ובעיקר פרסום ומיתוג - כמו אצל הגדולים. הרישום עצמו ומסע השכנוע האגרסיבי מסתכמים ב'עונה' (ההולכת ומתרחבת), אולם מיתוג הישיבות נעשה במהלך השנה כולה, באמצעות רשמים מיוחדים שנשכרו לשם כך, ממש כמו בחברות גדולות המגייסות כוח אדם.
במקביל, ראשי ישיבות התחילו ליישם את חוקי המסחר והכלכלה המודרניים בתוך עולם הישיבות. מקצוע הרשמות נולד יחד עם ישיבת 'וולפסון', כשבאותם ימים שילמה הישיבה סכום אגדי לרשם, ורשמה הצלחה חד משמעית. הישיבה, ששמה המלא הוא 'נתיבות חכמה', הפכה תוך שנה לאחת הישיבות המובילות ונחשבת להצלחה מטאורית חסרת תקדים.
שיטת הרשמים, שהייתה חדשה באותם ימים, נתנה מכה חזקה לכל הישיבות מהשורה השנייה, ובמקביל התערער מעמדן של הישיבות הוותיקות יותר, כמו 'מיר ברכפלד', בית מתתיהו, 'עטרת' ו'קול תורה' מה שהוביל לגל מתיחות פנים לישיבות הוותיקות, מה שכולל בדרך כלל החלפה של ראש הישיבה או המשגיח האחראי על הרישום - ברשם מ"הדור החדש" והגדרת הישיבה כיותר 'פרום'.
הסכומים והדילים נחשפים
גורמים המתמצאים בענף הרישום מעריכים כי רשם טוב יכול להגיע לסכומים של עד חצי מיליון שקל המועברים מיד ליד, לעתים אפילו מהמנהל ישירות לרשם, מבלי שהצוות הרוחני יעודכן במחיר המלא. רשמים מספרים כי בתחום קיימות שתי שיטות: שיטת המחיר לראש (השנויה במחלוקת), במסגרתה הסכום לבחור מצטיין יכול להגיע עד 3,000 דולר כולל הוצאות הרישום - תשלום לאיש הקשר מהישיבה הקטנה, הוצאות רכב ורשמי משנה. השיטה השנייה היא תשלום כולל לכל חבילת הרישום - חלק מהרשמים מלווים רק את עונת הרישום ומקבלים לפי עונה, והיתר מקבלים תשלום חודשי ומתחזקים את שם הישיבה במהלך השנה כולה, תוך כדי פקיחת עיניים לעונת הרישום הבאה.
הסכומים שנזרקו לנו בהכנת הכתבה הם אסטרונומיים. יצויין, כי הרשמים סירבו לחשוף את המחיר המדוייק עליו הם סגרו מול הישיבה, ומשתדלים לשמור בקנאיות על פרטיותם. אולם כשמדובר בקולגות, הם מדליפים בשמחה פרטים רגישים על העסקאות הנרקמות והסכומים שמשולמים, כך שהצלחנו להגיע למפת מחירים מוערכת.
ישיבה שמנסה להמציא עצמה מחדש, משלמת לעונת רישום סכום שנע בין 300 ל-600 אלף שקלים, ומקבלת בתמורה חבילת רישום ומיתוג מחודש. גם ישיבה חדשה, כמו 'קפלן החדשה', נאלצת לשלם סכום דומה עבור השירות. מאידך, ישיבות וותיקות יותר ששמן הולך לפניהן, מסתפקות בחבילת רישום דלה - בין השאר מדובר בישיבות כמו חברון ופוניבז', מהשורה הראשונה, שאינן צריכות סוכן מכירות שישכנע ר"מים, הורים ובחורים בטיבה של הישיבה ובהצלחתה, אלא מנהל רישום שתפקידו להוריד מראש הישיבה את עול הרישום, לאסוף מידע על הבחורים ולתחזק קשרים עם ראשי הישיבות הקטנות המעולות.
ישיבות מצוינות, אבל מהשורה השניה, כבר נזקקות לחבילת רישום מקיפה יותר מאשר אלו שבשורה הראשונה, והן מעסיקות רשם בינוני או רשם מצוין במשרה חלקית שיסגור עבורם דילים וידאג לשמם הטוב. חבילה כזו תעלה לישיבה בין 100 ל-200 אלף שקל.
ישיבות בינוניות מהשורה השניה ומטה, שגם ביום יום מתקשות לעמוד בתחזוק השוטף של הישיבה ולא זוכות לסוללת נגידים המגבה אותם כלכלית בדומה לישיבות המובילות, נאלצות למנות צוות רישום חסכוני מתוככי הישיבה - בדרך כלל "משגיח קטן" או "משיבים" שעוברים הסבת מקצוע בעונת הרישום. אלו נאלצים להתמודד עם הכוחות החזקים בשוק ואין בידם פיתוי כלכלי לצוות הישיבות הקטנות.
בדלתיים סגורות
כך עובדת השיטה במבט מבפנים: על פניו הכל נראה רגיל; הר"מ בישיבה קטנה ממליץ לבחור על ישיבה המתאימה לו ואף מדבר עם ההורים על כך. הבחור מרוצה, המשפחה מרוצה והעסקה יוצאת לדרך. אלא שמתחת לתמונה התמימה, מסתתרים ים של אינטרסים, דילים, קומבינות והרבה כסף.
איש חינוך משכונת 'רמת שלמה' בירושלים מספר: "אני יודע אישית על משגיח חשוב באחת הישיבות באזור שמקבל מאות אלפי שקלים כדי לשכנע תלמידים מצטיינים ללכת לישיבה זו ולא לישיבה אחרת". עבודת השכנוע לא מסתכמת ביום אחד, אלא מתפרסת על פני שנה של טפטוף איטי ומיתוג הישיבה "הנכונה" באותה שנה לבחורי שיעור ג'. לבסוף, ממליץ המשגיח לאב ולבחור על המקום "המתאים" לבנו, כל זאת מתוך "דאגה כנה" להתפתחותו הרוחנית של הבחור.
איש החינוך מזהיר כי "התוצאה פעמים רבות בעייתית: ברור שלא ישלחו בחור המתאים לישיבת 'חברון' או 'תפרח' לישיבה לנושרים, אבל פעמים רבות המשגיח יודע כי ישיבה מסוימת מהדרג הבינוני מתאימה לבחור, אולם ישכנע אותו ללכת לישיבה מאותה רמה שאינה מתאימה לו. מיותר לציין שהתוצאה עלולה להיות הרסנית ולגזול את שנותיו היפות של הבחור".
ג', רשם וותיק החפץ בעילום שמו סיפר בשיחה ל"כיכר השבת": "אני אישית ניסיתי לשכנע רבנים מסוימים לסגור איתי דילים אבל חלקם סירבו לשתף פעולה גם בעד פיתויים כלכליים גדולים". הוא מוסיף: "בדרך כלל אני מעדיף לתת לר"מ "שוחד לבן" כלומר: צ'ק הגון לבר מצווה של הבן או סכום מזומן מכובד לאירוסי הבת, אבל אני לא משלם לפי ראש". ג. מסיים: "אנחנו לא סוחרים בבהמות". עם זאת, ל'כיכר השבת' השבת נודע כי גם ג' עצמו, משלם סכומים הגונים עבור "שמה הטוב של הישיבה" שהוא חפץ ביקרה, כל זה גם ב"שוחד שחור".
לסיכום: אלו הם כללי השוק החדשים: ישיבה שתירדם בשמירה תישאר הרחק מאחור. המרוויחים הגדולים הם כמובן הרשמים בעצמם וראשי הישיבות הקטנות שהפכו ל"מחוזרים". אולם, גם הם צריכים לחזר אחר תלמידים מתלמודי התורה שבשורה הראשונה. המפסידים: תלמידי הישיבות שנכנסים לסחרור הכלכלי הזה, למסע לחצים. ואלה הפחות חזקים שנותרים הרחק מאחור.
הצגת כל התגובות