נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חמד את מערכת כיפת ברזל הישראלית, הנחשבת למערכת היירוט הטובה בעולם לרקטות מטווח קצר - וכעת הוא מעוניין לבנות אחת משלו עבור ארה"ב.
מי שצפוי לעמול על הפרויקט שמתברר כפרויקט חלל הוא לא אחר מחברו הטוב אילון מאסק, שקיבל סמכויות נרחבות במסגרת הממשל החדש.
מהלך שאפתני של אילון מאסק עשוי למקם את חברת SpaceX בחזית מערך ההגנה הלאומי של ארה"ב. לפי מקורות יודעי דבר ששוחחו עם 'רויטרס', החברה משתפת פעולה עם יצרנית המל"טים Anduril וחברת הביג דאטה Palantir במכרז לפיתוח חלק מרכזי ביוזמת ההגנה החדשה שמוביל הנשיא דונלד טראמפ – "כיפת הזהב" האמריקאית.
מדובר במהלך שזוכה לגיבוי מהפנטגון ומעורר הדים בממסד הביטחוני – הן בשל שוויו האדיר והן בשל המודל העסקי הלא שגרתי שהוא כולל.
בניגוד לשיטות הרכש המסורתיות, SpaceX מציעה לספק את שירותיה לממשלה באמצעות מודל מנוי – תשלום קבוע בתמורה לשימוש בטכנולוגיה, במקום בעלות מלאה על המערכת. ההצעה נחשבת לחריגה בנוף הביטחוני ומעוררת דאגה בקרב חלק מהגורמים בפנטגון, החוששים מתלות טכנולוגית בגורם חיצוני ואובדן שליטה על תמחור ופיתוח עתידי.
"זה לא מפר כללים", אמר אחד המקורות, "אבל זה מסמן סטייה מהמודל המסורתי של פרויקטים כאלה".
איך זה יעבוד?
הקונסורציום של מאסק מציע להקים מערך של מאות לוויינים שישמשו כ"שכבת משמורת" – מערכת שתזהה טילים מתקרבים, תעקוב אחר מסלולם ותנתח האם הם מהווים איום ישיר על ארה"ב. לפי ההערכות, יידרשו כ-400 עד 1,000 לוויינים לצורך משימת הגילוי, ועוד צי נפרד של כ-200 לווייני יירוט – שיותקנו בהם טילים או לייזרים להשמדת האיומים.
SpaceX עצמה לא צפויה לעסוק בפיתוח הנשק של לווייני התקיפה, אלא להתמקד בזיהוי ובמעקב.
שלוש החברות שמובילות את ההצעה – SpaceX, Palantir ו-Anduril – הוקמו על ידי יזמים שתמכו באופן מובהק בטראמפ. מאסק עצמו, תרם כידוע לקמפיין הבחירות יותר מרבע מיליארד דולר ומשמש כיום כיועץ מיוחד לנשיא, המופקד על צמצום הוצאות ממשלתיות.
לפי אחד המקורות, "יש תחושה שהקהילה הביטחונית צריכה לנהוג ברגישות כלפי מאסק בשל מעמדו בממשל".
החלטה סופית על זהות הזוכות בפרויקט טרם התקבלה, אומרים ב'רויטרס' שהביאו את החשיפה הבלעדית. גורמים בפנטגון הבהירו כי המיזם נמצא רק בראשית דרכו, וייתכן שינוי משמעותי בהרכב החברות המעורבות. הגנרל מייקל גוטלין מחיל החלל האמריקני ויועצו של מאסק, הגנרל בדימוס טרנס אושונסי, היו מעורבים בשיחות עם מקבלי החלטות. גם המשנה לשר ההגנה, סטיב פיינברג – משקיע פרייבט אקוויטי לשעבר – צפוי למלא תפקיד מרכזי בבחירה.
הפנטגון הגיב כי הוא "יעביר לנשיא אפשרויות להחלטתו בהתאם לצו הביצועי והנחיות הבית הלבן".
SpaceX כבר שיגרה מאות לווייני ריגול מבצעיים בשנים האחרונות, וכמה מהאבות-טיפוס האחרונים שלה עשויים להתאים לפרויקט ההגנה. הערכות החברה מציבות את עלות הפיתוח ההתחלתי בין 6 ל-10 מיליארד דולר – סכום זעום ביחס להיקף העלויות הצפוי של כלל המערכת, שעשוי להגיע למאות מיליארדים.
עם זאת, לא כולם משוכנעים ש-SpaceX מסוגלת לעמוד במשימה. "הם מעולם לא בנו מערכת כוללת שהאומה כולה תלויה בה להגנתה", אמר אחד הגורמים.
לצד SpaceX, במרוץ לפרויקט משתתפים גם ענקיות ביטחוניות ותיקות כמו לוקהיד מרטין, ריית'און, בואינג ונורת'רופ גרומן. מעל 180 חברות כבר פנו לפנטגון בהצעות שותפות, ביניהן גם סטארט-אפים כמו Epirus, Ursa Major ו-Armada.
תזכיר פנימי שהפיץ שר ההגנה פיטר הגסת' טרם מועד ההגשה בסוף פברואר, קרא ל"האצת הפריסה" של הלוויינים – מה שעשוי להעניק ל-SpaceX יתרון בזכות צי השיגור המהיר שלה, ובראשו Falcon 9.
אם SpaceX תזכה במכרז, היא תרשום את אחת הזכיות הגדולות ביותר של עמק הסיליקון בתחום הביטחוני – הישג שיהפוך את אילון מאסק לא רק לאיש החזק ביותר בטכנולוגיה, אלא גם לדמות מפתח בביטחון הלאומי של ארה"ב.