הכלכלה הסינית, שפעם נחשבה למנוע הצמיחה העולמי, חווה כעת את אחד המשברים החמורים בתולדותיה. דו"ח מיוחד של ה"וול סטריט ג'ורנל" חושף תמונת מצב מדאיגה: בריחת הון בהיקף חסר תקדים של כ-254 מיליארד דולר בשנה האחרונה בלבד - סכום הגדול מזה שנרשם בתקופת המשבר הפיננסי לפני עשור.
המשבר הנוכחי, שהחל ב-2020, מונע בעיקר מקריסת שוק הנדל"ן, המהווה יותר מרבע מהתמ"ג הסיני. מומחים כלכליים מציינים כי מדיניות ההקשחה של בייג'ינג בנוגע להלוואות נדל"ן, שנועדה למנוע "בועה" בשוק, הובילה לתוצאה הפוכה - קריסת ענקיות נדל"ן והידרדרות השוק כולו.
הנתונים מהחודשים האחרונים מדאיגים במיוחד: התעשייה הסינית מתכווצת זה החודש החמישי ברציפות, כאשר מגזר הייצור, שהיה מקור הכוח של סין, מראה סימני חולשה מובהקים. מעניין לציין כי להבדיל ממשברים קודמים, הפעם גם התערבות ממשלתית מאסיבית לא מצליחה לייצב את המצב.
בתגובה למשבר, אזרחים סינים עשירים מחפשים דרכים יצירתיות להעביר את כספם מחוץ למדינה. מקורות בענף הפיננסים מדווחים על שימוש גובר ב:
- מטבעות קריפטוגרפיים
- חברות קש במקלטי מס
- רכישות נדל"ן במדינות זרות
- השקעות במניות זרות דרך חשבונות מתווכים
הממשלה הסינית, המודעת לבריחת ההון, מנסה להדק את הפיקוח על תנועות הון חוצות גבולות. עם זאת, מומחים מעריכים כי ככל שהמשבר הכלכלי יעמיק, כך יגברו הניסיונות להוציא כספים מהמדינה.
"זהו מעגל קסמים שלילי," מסביר מומחה בכיר לכלכלת סין. "ככל שיותר אנשים מוציאים את כספם, כך גדל הלחץ על המטבע המקומי והכלכלה, מה שמעודד עוד אנשים להוציא את כספם."
המשבר הנוכחי מעלה שאלות נוקבות לגבי עתידה של הכלכלה הסינית ויכולתה לשמור על מעמדה כמעצמה כלכלית עולמית. בינתיים, שווקים גלובליים עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות, בידיעה שלמשבר בסין עלולות להיות השלכות דרמטיות על הכלכלה העולמית כולה.