האווירה החגיגית ששרה בסוכתינו הופרה באחת בקול רעמים עזים, ברקים הבהיקו וגשם עז ניתך ארצה. גשם שבא שלא בזמנו - גשם של קללה. שולחן החג, שכה טרחה עקרת הבית לפארו ולהדרו, שכה טרחנו לשאת אליו את התבשילים והכלים, נהרס.
התחושה בחג שעבר עלינו, הייתה קשה. כביכול לא רצויה בפני אדוננו המנחה השלוחה. כביכול כל ההשקעה, בסוכה, בדפנות מהודרות כשיטת חזון אי"ש ללא סרך ברזל, בסכך מקני סוף משובחים ובפאר וההדר, כאילו הטרחה הזו שעלתה לנו בדמים, תרתי משמע, לריק הייתה.
לא סתם גשמי קללה באו עלינו, מזג האוויר היה חם. לא מזג אוויר סטדנרטי בו גשמים באים מאליהם כדרך הטבע. דווקא במזג האוויר החם והדחוס הזה, גשמי הקללה המעורבים בחול נתכו עלינו כאומרים, לא רצויים אתם בצילא דמהמנותא.
אז מה מרמז לנו הקדוש ברוך הוא? מה רוצה הוא מאיתנו כשהוא מוציא אותנו מסוכתו?
המשנה בתענית אומרת כי גשמים בחג הסוכות סימן קללה הם, וידוע המשל שמשלו במסכת סוכה (ב , ט) "למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו". וודאי שבשבילנו, שגם כזית ראשון לא הספקנו לבלוע בעודנו יושבים בצל הסוכה, הגשמים הקשים שמנעו זאת מאיתנו, היו לקללה. (אומנם צריך להזכיר, כי שיטת הרמ"א (סי' תרלט) שצריך לאכול כזית אפילו כשיורד גשם, אך אכמ"ל).
ועדיין איננו יודעים לאיזו קללה כיוונו רבותינו? ומה מרמזים לנו גשמים אלו בעידן האיומים האירניים ואי היציבוות הבטחונית בה אנו חיים?
הפנתי את השאלה לאחד מן הצדיקים הנסתרים הנחבאים אל הכלים, שזכות היא לי להכירו, ותשובתו לא הייתה מעודדת, לחלוטין לא.
אותו הצדיק הסביר, לי הקטן, כי בספרים הקדושים סוכה מוגדרת כדבר המגן, 'סכך' מלשון 'סוכך' - עוטף ומגן, על פי האמור בפסוק '"כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה, בְּיוֹם רָעָה וכו' ". וזה ההסבר: שהקדוש ברוך מוריד גשמי קללה ומסלק אותנו מסוכתו, הוא בעצם מסיר מאיתנו את כל ההגנות. ואנחנו עומדים חשופים אל מול פני הסכנות הנשקפות לנו "ביום רעה", ה' ירחם.
כתימוכין לדברים הביא הרב את דברי הזוהר פרשת אמור (קג ע"א) "דכל מאן דיתיב תחות צלא דמהימנותא אחסין חירו ליה ולבנוי לעלמין ואתברך ברכתא עלאה ומאן דאפיק גרמיה מצלא דמהימנותא אחסין גלותא ליה ולבנוי דכתיב וילחם בישראל וישב ממנו שבי". ובתרגום לעברית מדוברת: כל מי שיושב תחת צל קדושת הסוכה, מנחיל חרות לו ולבניו, ומי שמוציא עצמו מצל קדושת הסוכה, מנחיל לו ולבניו גלות.
כשהקדוש ברוך מוציא אותנו מהסוכה, אזי בעל כורחנו אנחנו נוחלין גלות.
המשיך אותו צדיק וסיפר לי כי שמע ממקורות מקורבים למרן ר' אהרון לייב שטיינמן, כי הוא היה מודאג מאוד כבר לפני שבוע, ואמר למקורביו שהוא מקווה מאוד שלא ירדו גשמים בלילה הראשון של סוכות.
ועכשיו משירדו הגשמים, צריכים אנו לקחת את הדברים לתשומת ליבנו, ולקדם את פני הרעה בתפילות ותחנונים.
הצגת כל התגובות