This browser does not support the video element.
קולנברג: "עבורי הדרך הטובה ביותר לבריחה היא נסיעה, בה הכול חולף על פניי במהירות. בדיוק כמו בפרומו ההוא, גם אני בחרתי את טוקיו כרפרנס המושלם לתחושה הזאת, הרצון לברוח מהכול. מהאנשים בכמויות הבלתי נתפסות, כולם רצים, כולם חולפים, הרעש, השאון, הטכנולוגיה והקדמה ,העומס והמהירות, שמביאים לתחושת בלבול ואובדן חיבור. כך גם אני מרגיש לפעמים, תחושה של ניתוק בסביבה הקרובה והעולם בינתיים דוהר מסביב.
תנסו לשים לב .. לידינו ומסביבנו יש לא מעט אנשים שקופים , תנסו להסתכל עליהם, להבחין בהם, הם גם קצת כמוני, לפעמים רק זקוקים שמישהו יבחין".