בצעד לא ממש מפתיע, ביטל היום (רביעי) שר הביטחון ישראל כ"ץ צו מעצר מנהלי נגד איתיאל בן צוריה, תושב השומרון. מדובר בביטול ראשון של צו מעצר מנהלי נגד יהודי, בסמיכות להכרזתו הרשמית של כ"ץ על הפסקת השימוש בכלי זה נגד יהודים בכלל. בן צוריה אמנם יישאר במעצר בגין הליך פלילי אחר, אך ישוחרר מוקדם מהצפוי בעקבות ביטול הצו. זה הזמן לסקור את תופעת הצווים המנהליים נגד יהודים מאז ועד להיום .
המעצר המנהלי, כלי שנוי במחלוקת המאפשר כליאה ללא משפט, שימש לאורך השנים בעיקר נגד ערבים החשודים בפעילות טרור. אולם, גם יהודים הוחזקו במעצר מנהלי לאורך ההיסטוריה, במקרים שהציתו ויכוחים ציבוריים עזים.
השימוש במעצר מנהלי נגד יהודים
השימוש הראשון במעצר מנהלי נגד יהודים התרחש בשנת 1951, כאשר חברי המחתרת החרדית ברית הקנאים נעצרו בהוראת שר הביטחון דאז, דוד בן-גוריון. המעצרים עוררו סערה ציבורית, וחבר הכנסת מנחם בגין תקף בחריפות את השימוש בכלי זה. בגין טען כי חוק המעצר המנהלי הוא "חוק נאצי, רודני ובלתי מוסרי".
לאחר מכן, הופעל המעצר המנהלי נגד יהודים באופן ספורדי בלבד. דמויות בולטות שנעצרו במעצר מנהלי כוללות את הרב מאיר כהנא, מיכאל בן חורין, נועם פדרמן, ברוך מרזל ובן ציון גופשטיין. דמויות אלו נחשדו בפעולות טרור "לכאורה" או בהסתה נגד פלסטינים.
גלנט מעלה את הרף
בשנת 2023 נרשמה עלייה חדה במספר היהודים שנעצרו במעצר מנהלי. שמונה יהודים הוחזקו במעצר מנהלי באותה שנה, במקביל לעלייה חדה במספר המעצרים המנהליים של פלסטינים. חלק ניכר מהיהודים שנעצרו נמנים עם "נוער הגבעות". לפי כתבה שהתפרסמה בעיתון מקור-ראשון - בתקופת כהונתו של יואב גלנט כשר ביטחון, נרשמה עלייה חדה במספר צווי המעצר המנהליים שהוצאו נגד יהודים. אריאל דנינו, פעיל ימין שנעצר במעצר מנהלי במהלך תקופה זו, טוען כי מתוך 62 צווי מעצר מנהליים שהוצאו מאז 1979, גלנט חתם על 32 צווים, יותר מכל שר ביטחון אחר.
הויכוח סביב המעצרים המנהליים
השימוש במעצר מנהלי מעורר ביקורת רבה מצד ארגוני זכויות אדם, שטוענים כי הוא פוגע בזכות להליך משפטי הוגן ומהווה כלי ענישה ללא משפט. טענה נוספת היא שהשימוש במעצר מנהלי מונע מעצורים יהודים את האפשרות להתגונן מפני ההאשמות נגדם. יש הטוענים כי המעצרים המנהליים הם תוצאה של לחץ אמריקאי על ישראל לפעול נגד אלימות מצד מתנחלים.
מנגד, גורמי הביטחון טוענים כי המעצר המנהלי הוא כלי הכרחי במאבק בטרור, ורק במקרים קיצוניים, כאשר אין אפשרות לסכל פעולות טרור בכלים אחרים, נעשה שימוש בכלי זה. לטענתם, השימוש במעצר מנהלי נגד יהודים עלה בשנים האחרונות בעקבות עלייה בפעילות אלימה מצד יהודים נגד פלסטינים וכוחות הביטחון.
המצב כיום
בנובמבר 2024 הודיע שר הביטחון ישראל כ"ץ על הפסקת השימוש בצווי מעצר מנהלי נגד תושבי התנחלויות ומאחזים ביהודה ושומרון. ההחלטה זכתה לתמיכה בקרב אנשי ימין, שטענו כי המעצרים המנהליים נגד יהודים הם צעד לא מוצדק הפוגע בהתיישבות. מנגד, אנשי שמאל וארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת על ההחלטה וטענו כי היא פוגעת בשוויון בפני החוק. גורמי ביטחון הביעו חשש מהשלכות ההחלטה על הביטחון, וטענו כי היא עלולה להוביל לעלייה בפעילות טרור.