ברקע המלחמה בעזה הגובה למרבה הצער מחירים כבדים, ישנה נטייה לפעמים לשכוח את הפצועים, אלו שנלחמו עבורנו אך חייהם השתנו לעולם, מי בגוף, ואולי אף גרוע מכך: מי בנפש.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
שוחחנו עם נכה צה"ל חרדי שמיעט לדבר על הנסיבות שהביאו ל"מצוינותו" כפי שהוא מגדיר זאת, אך שיחה ששפכה אור על צורך אמיתי של יהודים יראי שמיים שמסרו חלק מגופם - כפשוטו ממש, עבור עם ישראל.
בשיחת טלפון עם אליהו, הוא מספר על הרקע הישיבתי שלו ועל מה שהוא רואה היום כשליחות שלו כדי להדהד את המסר של אחיו נכי צה"ל החרדים. "שמי אליהו צמח, אני בן 27, נשוי ואב לשני ילדים. אני בחור חרדי, ושרתתי בצבא ביחידה מסווגת". הפרט הזה מעורר את סקרנותי, אך מטבע הדברים אני משתדל שלא לנסות לדלות פרטים נוספים.
גם על עצם הפציעה אני מבין שלא אוכל לשאול והשיחה ממשיכה לדבר על הנושא החשוב באמת: היום שאחרי.
"בשלב מסוים, מבלי להיכנס לפרטים", אומר לי אליהו, "הוגדרתי כנכה צה"ל, או ליתר דיוק מצויני צה"ל כמו שאמר הרבי", אני שואל את אליהו אם הוא חב"דניק והוא עונה בשלילה. "אני לא חב"דניק אבל באופן כללי אני מרגיש קשר מיוחד לרבי".
ספר לי נא על הפעילות שלך בעקבות היותך נכה צה"ל...
"אני מרכז את נכי צה"ל הדתיים והחרדים. ישבנו בוועדות של הכנסת שעסקו בחוק 'נפש אחת', חוק של נכי צה"ל שעבר בכנסת ב-2023 והיה במשך שנים בוועדות. תיכף תבין שכל החוקים שכל כך חשובים לנו כנכי צה"ל, צריכים להיות מותאמים לציבור החרדי והדתי" .
כמה נכי צה"ל דתיים או חרדים יש כיום?
"אני יודע שאתה תופתע מהמספרים אבל אלו מספרים מדויקים", מדגיש איש שיחי. "באופן כללי יש היום כמאה אלף נכי צה"ל במדינת ישראל, מתוכם, כ-60% שמקבלים שירותים תחת משרד הביטחון. אנחנו מדברים על בין 15%-10% מתוכם שמגדירים את עצמם חרדים או דתיים. אני יכול להגיד לך שיש לי את השמות של כולם. המספרים אולי מפתיעים, אבל צריך לזכור שחלק גדול מאותם חיילים לא היו דתיים בזמן הגיוס או השירות אבל כיום חזרו בתשובה והם דורשים את הזכויות שלהם כנכי צה"ל גם אם הם לא היו חרדים בזמן השירות", אומר אליהו.
"מבחינת משרד הביטחון, אלו שלא התגייסו כדתיים לא זכאים לשירותים מיוחדים בגלל הדת וזה משהו שאנחנו נלחמים עבורו", הוא מדגיש.
תסביר לי בעצם מדוע צריך שירותים מיוחדים לדתיים? מה לא טוב במסגרת הרגילה?
"קודם כל חשוב לי להגיד שאנחנו מבינים את החשיבות של אגף השיקום ואנחנו מעריכים את השירותים שהוא מספק, אבל חייבים לזכור שיש גם התאמות ספציפיות שצריכות להיעשות עבור שומרי מצוות. אין שום סיבה שלא נקבל את מה שמגיע לנו, ועזוב מגיע לנו: זה פשוט צורך", מדגיש ה"מצוין" שלנו.
"אני אתן לך דוגמא הכי בסיסית שיש, מתן זכויות לאנשים שאין להם גישה לאינטרנט. תדע שכיום כל קבלה או בקשה מגישים באזור האישי באינטרנט. עם טלפון כשר זה בלתי אפשרי כמובן. ומה יעשה מי שאין לו גישה לאינטרנט מטעמי דת? זו בעיה אמיתית", אומר אליהו.
"אז נכון, יש אפשרות לשלוח מיילים אבל כדי לדעת את הזכויות שלי אני חייב להיכנס לאתר. הייתי מצפה שיהיה עדכון זכויות באופן שמותאם גם לציבור החרדי, צריך לדעת לחשוב גם מחוץ לקופסא גם אם זה עולה כסף למדינה. כדי לדעת את הזכויות שלי אני לא יכול כיום לעשות זאת דרך מוקד טלפוני. חוברת זכאויות לדוגמא זה רעיון שהיינו שמחים שיקדמו עבור הנכים הדתיים", אבל זו הדוגמא הכי בסיסית".
"אני אתן לך דוגמא נוספת: קבוצות טיפול למיניהן שיש כיום עבור נכי צה"ל מטעם משרד הביטחון ואגף השיקום. יש טיפול שמאוד עוזר ומשחרר עבור חיילים שעברו טראומות נוראיות וזה טיפול בגלישה בחוף. והיכן מתקיימים אותן סדנאות גלישה? למרבה הצער בחופים מעורבים. זה כמובן לא תואם את אורח החיים שלנו", מסביר החייל לשעבר.
"גם קבוצות ריצה שמתקיימות במסגרת אגף השיקום נעשות באופן מעורב, וחלק גדול מהזמן עם מדריכות ספורט, וזה כמובן לא מתאים לאדם חרדי".
"אולי לאדם מן השורה זה נשמע כמו מותרות אבל זה לא! בשביל אדם עם טראומה נפשית או אפילו עם פציעה פיזית ביד או ברגל, ספורט זה משהו שעוזר מאוד לשיקום הגוף והנפש. אז ישנו את הצורך הזה כמו כולם ואין לנו למרבה הצער את האפשרות למלא אותו, למרות ששירתנו, לחמנו ונפצענו בדיוק כמו אחינו מהמגזר הכללי", אומר אליהו בכאב.
"היינו מצפים ממשרד הביטחון לגלות יותר רגישות כלפי הציבור החרדי והדתי שמהווה נתח משמעותי מכלל נכי צה"ל".
"כל מה שאנחנו מבקשים", אומר החייל החרדי, "זה לקבל שירות שווה כמו כל נכה צה"ל כי בסוף הקרבנו לא פחות מאדם שאינו דתי, ושוב אני מדגיש את ההערכה שלי למשרד הביטחון וארגון נכי צה"ל שעושים עבודת קודש", הוא מדגיש.
"בדרך כלל הצבא נתפס כמקום שהוא יותר חילוני וכנראה שזה גם נכון, אבל גם כיום, בעזה ובצפון לוחמים הרבה מאוד חיילים שומרי מצוות וחרדים, ורק בימים האחרונים נפלו על קידוש השם כמה וכמה. כולם קדושים, כולם טהורים - דתיים וחילונים כאחד, אבל חשוב שיזכרו גם אותנו".
"ובהקשר הזה של חרדים בצבא, אני אספר לך אנקדוטה קטנה: ישבנו בוועדות עם חבר הכנסת אייכלר שמשמש כיו"ר ועדת העבודה והרווחה. הוא סיפר לנו על אבא שלו שהיה בין נכי צה"ל הראשונים שנלחם בהגנה על הר הרצל. בגלל המלחמה, הם קיבלו אישור מהאדמו"ר להילחם בשבת - פיקוח נפש כמובן. אך בליל שבת הסתיים הקרב והם חזרו בשבת בבוקר בלי הרובים הביתה כדי לא לטלטל ברשות הרבים. ואז, בדרך הביתה, ראה אותם אדם שאינו שומר מצוות ואמר להם 'תראה את הדתיים, לא נלחמים על המדינה, פרזיטים שהולכים בלי נשק'. ח"כ אייכלר סיפר שאביו שתק ולא רצה לומר לו שהוא בדיוק חוזר מהקרב. מה שאני רוצה לומר כאן הוא שהרגשות הקשים בין החברה החרדית לכללית לא התחילה היום אבל התמונה שונה מאוד ממה שמציגים: יש הרבה מאוד חיילים שומרי מצוות בהווה ובעבר, וחלק מהם גם נכי צה"ל".
"אגב אני חייב להזכיר לטובה את העזרה של ח"כ אייכלר, של יו"ר ש"ס אריה דרעי וח"כ משריקי שעזרו לנו מאוד בנושא הזה", אומר אליהו.
בא נעזוב רגע את החלק החרדי, מה זה אומר בעצם להיות נכה צה"ל?
"תראה כל אחד סובל ממשהו אחר. יש פגיעה נפשית ויש פגיעה פיזית. אבל הפגיעה הנפשית לוקחת ממך כוחות ברמה שכל לילה אתה חוזר לאותה סיטואציה ממש! אתה מרגיש את זה כאילו אתה נמצא ברגע הטראומתי, ואלו היו רגעים קשים בלשון המעטה", אליהו מגלה טפח ומכסה טפחיים.
"זה אומר לילות שלמים בלי שינה. זה אומר התקפי חרדה פתאומיים, זה אומר להתעורר מסיוט עם הזעות יתר. זו התמודדות שמי שלא חווה לא ידע מה זה. אני חוזר ומדגיש: רק מי שסובל מפוסט טראומה, בפרט מפסוט טראומה של אירוע לחימה, יכול להבין בכמה סבל מדובר".
כ"ל מה שאנחנו רוצים זה שיתחשבו בנו כדי שנקבל זכויות שוות, כי כמו שאתה מבין יש צורך אמיתי. חשוב שנתאגד ביחד כדי שיהיה לנו כוח לקבל את הזכויות שלנו מול מקבלי ההחלטות".
משהו שאתה רוצה להוסיף?
"אני מאחל בע"ה שנדע ימים טובים יותר ושכולם יחזרו הביתה בשלום. אני מבקש מעם ישראל לא לשכוח להזכיר גם את הפצועים, שלפעמים יש נטייה לשכוח אותם ואת הסבל הנורא שהם עוברים. מדובר באנשים שהקריבו את הגוף שלהם ולפעמים אף את הנפש עבור העם היהודי בארץ ישראל".