שוב סוער בדרומה של ישראל. בשדרות נרשם אתמול (רביעי) בצהריים נס של ממש. כזה שעלול היה להצית את הזירה כולה. אך בחסדי שמיים זה לא קרה. רקטה אחת גדולה וכבדה ששיגרו אנשי אחד מארגוני הטרור, שמחוץ לחמאס, זרעה בהלה רבה וגרמה לנזק רב ברכוש, ול-6 נפגעי חרדה, ש-3 מהם נזקקו לטיפול רפואי.
כפסע היה מפגיעה במספר לא קטן של תושבים, בהם תלמידי בית ספר רבים. כמה מטרים ימינה, או כמה מטרים שמאלה, והטיל היה נופל על בית ספר, או על מכוניות שבאותו רגע לא היו מאוישות. אך אילו היה האירוע מתרחש בעת שהורים מחזירים את ילדיהם מבתי הספר לבתיהם, היה חלילה יכול להתרחש שם אסון.
אנשי טנדר של עובדי עיריית שדרות שנסע על הכביש, בו נפלה הרקטה, שמעו את האזעקה ופעלו במהירות. עצרו והשתטחו על האדמה, וכך ניצלו. רכבם ספג רסיסים מן הטיל שנפל מטרים מהם. בתום יומיים סוערים בזירת עוטף עזה ביקשנו את הפרשן הצבאי הוותיק ישראל קצובר, שינסה להבהיר לנו מה בדיוק קורה בזירה המתחממת, ולאן כל זה הולך.
שאלה מתבקשת, האם גורמי הבטחון בישראל בכלל יודעים מי הם אלו ששיגרו את טיליהם ביומיים האחרונים?
"האופציות אינן כל כך רבות. נתחיל במי שלא ירו. ואלו אנשי החמאס, שמתוך 43 הטילים, הרקטות ופצצות המרגמה, שנורו לשטח ישראל ב-30 החודשים שחלפו מאז "צו איתן", שיגרו בסך הכל 2 פצצות מרגמה לעבר כוח של צה"ל שחצה את הגדר לתוככי שטחי הרצועה כדי לחפש שם אחר מנהרות. כל היתר שוגרו על ידי מחבלים בעיקר מארגונים סלפים, מוסלמים קיצונים, ואולי נאמני שלוחת דאעש ברצועה".
כשאתה אומר שהחמאס לא יורה, זה אומר שגם הזרוע הצבאית של החמאס, שקטה, מורתעת?
"בהחלט. אמנם הזרוע הצבאית של הארגון בראשותו של יחייא סונאר מצויה בעימות עם הדרגים המדיניים של החמאס, אך אלו כמו אלו, מבינים שהעיתוי הנכון לעימות צבאי, אינו כרגע. הם מתכוננים, בונים מנהרות, מגייסים צעירים לארגון ומאמנים אותם, מפתחים טילים ומנסים אותם בירי לעומק הים התיכון, אך חשים שכרגע עוד לא הגיע הזמן לעימות".
אז מה עומד מאחורי הלוגיקה של היורים? הרצון לפגוע בישראל?
"כן, אבל זהו שיקול משני מבחינתם. הארגון הקיצוני שאנשיו שיגרו בכוונה את הטילים שלהם, בצהרי היום, אתמול והיום, פעלו מתוך רצון לגרור את ישראל לפעול נגד החמאס ולהפיל את השלטון החמאסי ברצועה כדי שהם, יהיו אלו שיתפסו את מקומו של החמאס, אחרי שישראל תתפתה להפיל אותו מכיסאו. את זה יודעים גם ישראל וגם בחמאס, ויעשו הכול שלא לשחק את המשחק שהקיצונים רוצים להביא אליו".
אם כך, למה ישראל תוקפת את החמאס, ולא את מרכזי הפעילות של אותם ארגונים סוררים?
"מבחינתה של ישראל, החמאס הוא השליט-הריבון, ברצועה, ובפעילותה הממוקדת נגד האגון, היא בעצם מזרזת ודוחפת אותו, להגביר את מלחמתו כנגד הגופים הסוררים. זה לא אומר שבשלב כלשהו של העימות, והוא לא רחוק, חלק מתגובות הנגד יופנו גם לעבר המחבלים הקיצונים מבלי לשחרר את החמאס ממחויבותו לפעול כנגדם".
אומרים שישראל "מנצלת הזדמנויות", ואחרי כל תקיפה של הקיצונים היא ממהרת להגיב בעוצמה רבה נגד יעדים איכותיים של החמאס. אתה יכול לפרט קצת יותר?
"אני יכול אבל לא רשאי. אומר רק שכל צבא מחזיק בכיסו מטרות מיוחדות שהוא מאוד היה מעוניין לפגוע בהן, אצל האויב. אלא שלא תמיד, צצה לו ההזדמנות לעשות זאת. אם משום שהוא לא רוצה להיות מואשם בכך שהוא פתח בעימות, ואם מסיבות אחרות. החמאס הוא מבחינת אויב שיש מטרות שישראל רוצה לפגוע לו בהן. וכאשר, ניתנת ההרשאה לצה"ל לפעול, וכך היה לפני 6 שבועות וכך גם אתמול, בוצעה תגובת ירי כפולה. הותקפו 4 מטרות בתוככי הרצועה. שתי מטרות שטנקים פגעו בירי פגזים בהן, ועוד שתי מטרות תשתית איכותיות, החשובות מאד לחמאס והוא יודע בדיוק מה הותקף אצלו, ומבין היטב את המשמעות של המהלך".
שר הביטחון אביגדור ליברמן, היום (ynet)
יש המנסים להסביר שעליית רף התגובות הישראליות, קשורה לכך שבלשכת שר הביטחון בתל אביב יושב שר חדש עם אג'נדה התקפית יותר, אביגדור ליברמן...
"ירי תגובתי היה גם לפני שליברמן הגיע. אך בהחלט שהוא הגביר את העוצמות, שם דגש על פגיעה ביעדים שלא הותקפו בעבר ומבקש להראות לכל שיש שינוי במשרד. נכון לעכשיו הוא בהחלט עובד יפה ועושה מלאכתו נאמנה".
כאן מתבקשת שאלה נוספת, שהיא תהיה. לישראל יש סוללות של "כיפת ברזל" ואומרים שכאלו מוצבות בקביעות בגבול הדרומי, איפה הן היו ביומיים האחרונים? מדוע לא פעלו? או אולי מדוע לא הופעלו?
"זו שאלה טובה ובמקום. רשמית נמסר כי הצבא בודק את העניין. אך אינני זוכר שהובטח שתמיד הסוללות האלו, תוכלנה לפעול, בעיקר כשמדובר בירי מטווח קרוב מאוד, כפי שקרה ביומיים האחרונים בגבול הרצועה".
לאן הולכים עכשיו?
"עכשיו הכדור הוא בידי החמאס, שיצטרך לשקול אם הוא נגרר למעשי הקיצונים ברחוב שלו. ביממות הקרובות נדע אם זו היתה רק קפיצת מדרגה רגעית, או משהו אחר. החמאס לא רוצה בעימות אך עלול להיגרר אליו, ולכן גם ישראל, שגם היא לא מעוניינת בגלישה לעוד סבב בעימות, לא הופכת את התגובות שלה למשהו ארוך, אלא משאירה אותן במסגרת סבירה, נקודתית ומוגבלת".