מי שמסתכל על מבצע צוק איתן בעזה לא יכול שלא להיות מוטרד מהאופן שבו תיראה מלחמת לבנון השלישית: אזרחי ישראל מבינים כעת ש-20 רקטות ארוכות טווח שהיו ברשות החמאס במבצע עמוד ענן הן לא ה-400 שיש לארגון במבצע הנוכחי. וש-400 הרקטות שיש בידי חמאס כיום הן לא 3,000 הרקטות שיש בידי חיזבאללה ומכוונות לתל אביב, מתוך 100 אלף הטילים שיש בידי הארגון.
בין צמרת צה"ל לאזרחים חייב להתבצע סוג של תיאום ציפיות מיידי: את האימא בתל אביב, שתקועה בבית עם ילד בוכה באזעקות, לא מעניינות הודעות הצבא על פיצוץ ביתו של מפקד חטיבה בחמאס שמעולם לא שמעה את שמו. לעומת זאת, מבחינת צה"ל מדובר בהישג שאף אזרח לא נפגע ושהתקיפות נמשכות. אז אם עכשיו האזרחים מתלוננים ‑ מה יהיה במלחמה בחזית הצפונית?
הביקורת ביממה האחרונה מתרכזת באיכות המודיעין של צה"ל. בעמוד ענן, למשל, הותקף מיד בתחילת המבצע מאגר הנשק המצומצם יחסית של החמאס. במלחמת לבנון השנייה, ב־2006, יצא צה"ל למבצע "משקל סגולי" להשמדת רקטות שיועדו לפגוע בתל אביב. ואילו כיום מתקשה המודיעין לייצר מטרות איכותיות לפגיעה בבכירים בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי, וכך נאלץ דובר צה"ל להסתפק בדיווחים על הפצצת בתי בכירים.
This browser does not support the video element.
צפו: רגע לאחר השיגור המחבלים חוסלו
בכיר בחיל האוויר חיזק את הטענה שפורסמה אתמול ב"ידיעות אחרונות", שלפיה עם תחילת המבצע לא היה לחיל האוויר את המודיעין הדרוש לתקיפת הרקטות ארוכות הטווח של חמאס בעזה. הוא טען כי הרקטות ארוכות הטווח לא הותקפו כי אין לו מודיעין, ובכך זרק את האחריות לאמ"ן ולעומד בראשו האלוף אביב כוכבי.
לא בטוח שכך תכנן ראש אמ"ן לסיים את תפקידו בסוף החודש הקרוב, אחרי ארבע שנים שבהן הוביל מהפכה יוצאת מן הכלל באגף, מהפכה שזכתה לסופרלטיבים מקיר לקיר ביכולות איסוף המודיעין של צה"ל, חלקם באו לידי ביטוי במבצע עמוד ענן, חלקם בעולמות הסייבר. כעת, במבצע צוק איתן, אמ"ן סופג ביקורת שמגיעה עד לקומה ה־13 בבניין המטכ"ל, שם יושב כוכבי, אבל לאנשיו יש גם הסברים מלומדים. המציאות, כך טוענים גורמים בכירים באמ"ן, הרבה יותר מורכבת.
ראש חטיבת המחקר, תא"ל איתי ברון, העריך לפני כמה חודשים כי מספר הרקטות הארוכות שהטווח שלהן עולה על 70 ק"מ עומד על יותר מ-300. בכל חודש התקיים דיון מיוחד בנושא. האלוף כוכבי הכריז על תוכנית לנטרול האש בעזה, וכך הוסטו משאבים רבים, בהם 50 אחוזים מיכולות הסייבר, לטיפול בסוגיה.
חמאס למד מחיזבאללה
אבל מתברר כי לא רק צד אחד נערך לעימות: גם חמאס הפיק לקחים. במבצע עמוד ענן הסתירו המחבלים את הרקטות ארוכות הטווח במקומות פתוחים. מספרן היה קטן וכך גם היעדים לתקיפה, ומרגע שניתן האות למתקפת פתע הושמדו רוב המאגרים. כעת למד חמאס מחיזבאללה דבר נוסף: הוא הכניס את הרקטות הכבדות מתחת לאזורים של בניינים רבי קומות שבהם מתגוררים אזרחים.
כעת, משמעות תקיפה על ריכוז כזה של נשק היא עשרות הרוגים. החלטה כזאת צריכה להתקבל על ידי הדרג המדיני ‑ האם להורות על תקיפות אוויריות שעלולות להוביל לקריסת בניינים על משפחות וילדים או לבחור במבצע קרקעי ברמת סיכון גבוהה לכוחותינו. במילים פשוטות, האם הגיעה העת לשלוח ליעד פצצת jdam ממטוס F-16 או את המ"פ מגולני? דילמה שכיפת ברזל מאפשרת לדרג המדיני לדחות. בינתיים.
הסוגיה הנוספת היא העובדה שצה"ל לא מצליח לפגוע בפעילים בכירים בחמאס ובג'יהאד האיסלאמי. בעופרת יצוקה ובעמוד ענן הם נפגעו במכת הפתיחה, אבל כעת, מרגע שאלמנט ההפתעה נעלם, הם נמצאים עמוק בבונקרים ומשם מצליחים לנהל את הלחימה, להוציא פיגועים ולתזמר את הירי בדיוק לפריים-טיים. הזדמנויות החיסול נעלמו.
אגב, בתרגילי הפתע שערך צה"ל ‑ שלושה במספר בחצי השנה האחרונה ‑ הוא דווקא כן הצליח לחסל את אותם בכירים, אבל ההצלחה הזו התבססה על אלמנט ההפתעה, וכידוע, כל התרגילים בצה"ל מסתיימים בהצלחה. כמו שאומרים: "הייתם נותנים לנו לבחור את העיתוי ‑ הייתם מקבלים תוצאה אחרת".
מלבד המיקומים, כדאי גם להתמקד בסוג הרקטות החדש שהוברח לעזה ושבו עושה החמאס שימוש, ה־M302, כמותן התגלו על הספינה KLOS C ושכמותן הוכנסו לרצועה מאז עמוד ענן (ראו מסגרת).
והתחום האחרון הוא חלוקת הסמכויות: גורמים בכירים לשעבר שעסקו בתחום המודיעין סבורים כי אחת הבעיות בעזה היא העובדה שלא העבירו את האחריות לטיפול ברצועה לידי צה"ל, בדיוק כפי שנעשה לאחר הנסיגה מלבנון. אז, בשנת 2000, הבין ראש השב"כ, אבי דיכטר, שמדובר באחריות מדינתית והחזיר את המפתחות לצה"ל: הוא העביר את הסוכנים, המודיעין והמקורות לידי אמ"ן וכך צה"ל הפך לאחראי הבלעדי. כמו בחיים, בהצלחות נלחמים השב"כ ואמ"ן על הקרדיט. בכישלונות קצת פחות. בין הגופים מעולם לא שררה אידיליה אמיתית, למרות הצהרות הבכירים, ולא בטוח שכל החומרים תמיד עוברים לכל מי שצריך באמת.