השר וחבר קבינט המלחמה, בני גנץ בחר בהימור פוליטי כאשר העמיד דד-ליין לראש הממשלה נתניהו אם עד אז לא ימולאו התנאים שדרש בנוגע למלחמת ישראל בעזה.
בעוד בתקשורת הישראלית קיבלו בברכה את תחילת הסוף של קואליציית המלחמה, ב'טיימס' פקפקו בכוונותיו של גנץ ובעיקר במסר שהעביר לציבור הישראלי בדבריו.
"חלק מהמבקרים", נכתב ב'טיימס', "ראו בצעד של מר גנץ מהוסס מדי, ומטיל ספק באמינותו כאלטרנטיבה למר נתניהו".
אנליסט אחר אמר כי האולטימטום של שלושת השבועות של גנץ הוא לא פחות מ"מגוחך". "בין עכשיו ל-8 ביוני, אמר. כל מספר דברים יכולים לקרות בפוליטיקה הישראלית, בעזה ובמקומות אחרים. 'זה גורם לו להיראות לא רציני'", הוסיף.
בכתבת ה'טיימס' צוין גם כי השר גנץ דרש דרישות באשר לאופן השליטה על עזה מבלי להביא רעיונות קונקרטיים שניתן יהיה ליישם.
"חלק מהאנליסטים אמרו גם כי דרישותיו של מר גנץ היו אמורפיות ברובן וכי הצעותיו שלו חסרות בהירות", נכתב בכתבת ה'טיימס'.
"מר גנץ קרא להחזיר את בני הערובה הביתה, להפסיק את שליטת חמאס ולפרק את רצועת עזה מנשקה - מבלי לומר כיצד להשיג את המטרות הללו", צוין עוד.
הרושם העולה מכתבת ה'טיימס' הוא כי אין טעם לכאורה לבוא בדרישות לראש הממשלה כאשר אפילו למי שהצהיר אותן אין דרך טובה ליישמן בשטח.
גם בנוגע לשליטה בעזה אחרי המלחמה, הדגיש השר גנץ בעצמו כי הוא אינו תומך ברעיון האמריקאי לשליטת הרשות הפלסטינית בעזה אחרי המלחמה, וכעמדתו של ראש הממשלה נתניהו. כל מה שהיה לו להגיד "בצורה מעורפלת", כלשון ה'טיימס', הוא שלדעתו צריכה להיות שליטה "אמריקאית-אירופית-ערבית-פלסטינית".
הצגת כל התגובות