חבר הכנסת ניר אורבך הודיע היום (שלישי) באופן סופי, כי החליט אחרי מחשבה ארוכה להצטרף לממשלת בנט-לפיד ולא לפרוש מחברותו בכנסת.
ח"כ ניר אורבך, מי שברביעי בלילה כמעט והכריז שיתנגד לממשלת נפתלי בנט ויאיר לפיד והיה נתון בלחץ משני צידי המגרש הפוליטי, החליט לתמוך בממשלת בנט-לפיד, ובכך הוביל לסיומה סאגה ארוכה שהייתה מוטלת בספק עד עכשיו: האם יש לכך רוב של 61 בכנסת.
ברשומה שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו כתב אורבך: "החלטתי לסיים את התיקו בפוליטיקה הישראלית. החלטתי להצביע בעד ממשלת האחדות. אני צועד בדרך הזו לא בלב שמח או בנפש חפצה, אני צועד בדרך הזו דווקא בגלל שהיא לא ברורה, אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. עם הנצח מפחד מהתיקו".
"זו לא החלטה פשוטה אבל היא מחוייבת במציאות של חוסר יציבות שילטונית, במשבר אזרחי, בשיח אלים, בתחושה של כאוס. על סיפה של מלחמת אחים", כתב אורבך.
הח"כ מימינה, שצפוי להתמנות לשר ההתיישבות, תקף את ח"כ בצלאל סמוטריץ': "לצערי הציונות הדתית הפוליטית נוכסה ע"י כוחות שאינם מייצגים אותי או את הקהילה ממנה באתי. לצערי אין חוט המקשר בין הציונות הדתית הממלכתית לבין מפלגת הציונות הדתית. זו לא דרכנו".
"הממשלה החדשה שתקום היא ממשלה שמטרתה לנסות ולחבר ביננו, שנדאג אחד לשני, שנכבד אחד את השני, ממשלה שתוכל להעביר תקציב, לדאוג לאזרחים שלה ולצרכים שלהם, לראות אותם ולשים אותם במרכז. ממשלה שתיתן מענה לתושבי לוד, רמלה, עכו ושאר הערים המעורבות בזמן אמת, שתדע להקים ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון. שתדאג לכבד את האחר גם אם הוא חושב אחרת", טען.
דבריו המלאים
"החלטתי לסיים את התיקו בפוליטיקה הישראלית. החלטתי להצביע בעד ממשלת האחדות.
תיקו הוא מונח תלמודי המבשר על סיום דיון באי הכרעה בין אמוראים או תנאים כאשר לא ניתן לענות תשובה על שאלה באופן מוחלט. עם תחושה זו אני מסתובב בשנתיים האחרונות.
אחרי אלפיים שנות גלות זוהי מציאות חיינו, עם כל הקושי שבדבר הגיעה העת לשים סוף לתיקו הזה.
אני צועד בדרך הזו לא בלב שמח או בנפש חפצה, אני צועד בדרך הזו דווקא בגלל שהיא לא ברורה, אבל עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. עם הנצח מפחד מהתיקו.
הכל כבר נכתב ונאמר ונטחן עד דק. אזרחי מדינת ישראל הלכו בשנתיים ארבע פעמים לקלפי. דור העתיד של מדינת ישראל, הילדים שלנו, הצביעו בשנתיים האחרונות 4 פעמים לכנסת. דמוקרטיה לא לתפארת מדינת ישראל. זו לא החלטה פשוטה אבל היא מחוייבת במציאות החיים בה אנו קמים בוקר בוקר, למעלה מ-700 ימים של חוסר יציבות שילטונית, במשבר אזרחי, בשיח אלים, בתחושה של כאוס. על סיפה של מלחמת אחים. כבר לא אור לגויים.
נדמה כי הגענו לתיקו הזה כי שכחנו מאין באנו ולאן אנו הולכים ולפני מי אנחנו עתידים לתת דין וחשבון. אחרי תיקו בלתי נגמר בשלה השעה לנסות לנסח מחדש את אתגרי החזון הציוני, את המכנה המשותף של החברה בישראל בשנים הבאות.
מראשיתה כללה בתוכה האידיאולוגיה הציונית את יצירתה של 'חברת מופת' - חברה אידיאלית בארץ ישראל שתהיה צודקת יותר וטובה יותר מחברות אחרות. משמעותה של 'חברת מופת', וכיצד מעצבים אותה היתה אחת הסוגיות המרכזיות עליה כתבו רבים מהמנהיגים והוגי הדעות הציוניים, והיא נוגעת בשאלות של אחריות המדינה לאזרחיה, אחריות האזרחים כלפי המדינה, סולידריות חברתית, כלכלה, אי שיוון ועוד. חברת מופת יכולה להכיל ימין ושמאל בבית אחד. חברת מופת צריכה להקיא מתוכה כוחות שוליים.
בתוך חברת המופת הזו לציונות הדתית, על ערכיה הנצחיים של עם, תורה וארץ, צריך להיות מקום מרכזי.
לצערי גם הציונות הדתית הפוליטית ממנה באתי זאת שידעה לשתף פעולה עם ימין וגם עם שמאל איננה עוד, היא נוכסה ע"י כוחות שאינם מייצגים אותי או את הקהילה ממנה באתי. לצערי אין חוט המקשר בין הציונות הדתית הממלכתית לבין מפלגת הציונות הדתית. זו לא דרכנו. זו לא דרכי. זה לא בית המדרש שלי.
לא סוד הוא שהעדפנו ופעלנו להקמת ממשלת ימין. אני מגיע מהימין האידיאולוגי ושם אני מתכוון אי"ה לפעול. בהמשך למאמצים שממושכים של חברי נפתלי בנט להקים ממשלת ימין, אני עד הימים האחרונים עשיתי ככל שביכולתי בשביל שתוקם, כולל פעולה אקטיבית שאף ח"כ מהימין לא עשה. אבל לא לעת הזאת הגעתי למלכות. זוהי ככל הנראה קריאת השכמה. כי מדינת ישראל והחברה הישראלית יצליחו להתקיים פה רק אם נחזור לבסיס כמו באגדת חז"ל הידועה:
היה היו שני אחים ולהם חווה משותפת. אחד נשא אישה ונולדו לו עשרה ילדים והשני נותר רווק ולכן חילקו ביניהם את החווה. בכל לילה כל אחד לקח מהתבואה שלו והעביר לשדה של אחיו מתוך מחשבה שהאח השני צריך יותר את הפרנסה ממנו. באחד הלילות בעודם מטפסים להביא את האלומות זה לזה נפגשו שני האחים בפסגת הגבעה. הם הבינו מיד מה קרה, נפלו זה לזרועותיו של זה, בכו התחבקו והתנשקו.
זו הגבעה המכונה הר הבית, אשר עליה בחר הקב"ה לבנות את בית מקדשו.
הממשלה החדשה שתקום היא ממשלה שמטרתה לנסות ולחבר ביננו, שנדאג אחד לשני, שנכבד אחד את השני,
ממשלה שתוכל להעביר תקציב, לדאוג לאזרחים שלה ולצרכים שלהם, לראות אותם ולשים אותם במרכז. ממשלה שתיתן מענה לתושבי לוד, רמלה, עכו ושאר הערים המעורבות בזמן אמת, שתדע להקים ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון. שתדאג לכבד את האחר גם אם הוא חושב אחרת.
לפני ימים מספר התקיים בירושלים אירוע מכונן. על במה אחת הופיע גדול המוסיקה היהודית אברהם פריד יחד עם כוכב המוזיקה הישראלית אביב גפן. חיבור שאם מישהו היה מדמיין אותו לפני מספר שנים היו אומרים לו שהוא הוזה.
אביב גפן שעל שיריו גדל דור שלם הכי רחוק מחיבור למסורת ישראל ולתורת ישראל, עמד כשכיפה לראשו ושר יחד עם אברהם פריד את השיר מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. ישבתי שם בקהל והבנתי שאפשר גם אחרת. אפשר לעשות שינוי, אנחנו רוצים שינוי, וממשלת שינוי, עם כל הקשיים והסכנות והאתגרים והמורכבויות, יכולה להיות דבר טוב לעם ישראל בעת הזאת.
הלוואי הלוואי שלא נכאב ואיש אחיו יאהב.
"אותותינו לא ראינו, אין עוד נביא, ולא איתנו יודע עד מה" (תהילים)
מאז שאין נביא בישראל אף אחד לא יודע את התשובה הנכונה.
בין ערעור המדינה ובין ממשלה שנשענת על מנסור עבאס בחרתי במה שנראה בעיני כטובת המדינה.
כדי שלא נגיע להתפרקות- אנחנו לוקחים אחריות.
כדי שלא תמשיך ההתפוררות אנחנו נוהגים בממלכתיות.
אלו הערכים שעליהם גדלתי.
אני מתפלל לקב"ה שאכן, ההחלטה שקיבלתי, היא ההחלטה הטובה והנכונה ואני מלא תקווה שאכן כך.
אני מתפלל לקב"ה שאכן, ההחלטה שקיבלתי, היא ההחלטה הטובה והנכונה ואני מלא תקווה שאכן כך.
"יהי רצון מלפניך ה' א-לוקינו וא-לוקי אבותינו שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותדריכנו לשלום ותגיענו למחוז חפצינו לחיים ולשמחה ולשלום".
הצגת כל התגובות