This browser does not support the video element.
מליאת הכנסת אישרה בצהריים (רביעי) את החוק הנורבגי בקריאה טרומית ברוב של 66 ח"כים תומכים, לעומת 42 חברי כנסת שהצביעו נגד החוק.
החוק, צפוי לסייע מאוד בעיקר לסיעת 'כחול לבן' שמרבית חבריה קיבלו תפקידי שרים וסגני שרים ובשל כך אינם יכולים לעסוק בעבודה הפרלמנטרית בוועדות ובמליאה, כך שכניסתם של חברי כנסת חדשים תחזק את כוחה של המפלגה.
במסגרת החוק, 12 ח"כים חדשים צפויים להיכנס לכנסת. בש"ס - אוריאל בוסו, ברוך גזאיי ויוסי טייב. בכחול לבן - יוראי להב הרצנו, עינב קאבלה, הילה שי וזאן, יעל רון בן משה ומיכל וונטש. ביהדות התורה - יצחק פינדרוס, בליכוד - אריאל קלנר ואסנת מרק.
יאיר לפיד שמונה מוקדם יותר היום לתפקיד יו"ר האופוזיציה נשא נאום נגד החוק ואמר: "אם זה לא קשור לג'ובים, שום דבר לא מעניין אתכם. מישהו אצלכם בממשלת המנותקים זוכר מאיפה מגיע הכסף? זה כסף של אנשים עובדים. שכירים, עצמאים, משלמי המיסים. כל הישראלים הטובים האלה שאתם לא רואים ממטר. אתם לא רואים בני אדם, אתם רואים כספומטים".
This browser does not support the video element.
"החוק הנורבגי? זה החוק הראשון שלכם? זה הדבר הראשון שהממשלה שמה על שולחן הכנסת? עוד ג'ובים? עוד לשכות, עוד נהגים, עוד תקציבים, עוד סידור עבודה לחבר'ה?", תהה לפיד, "נתָנו לכם הזדמנות להתחיל ברגל ימין. להעלות היום את חוק דמי אבטלה לעצמאים. אמרנו לכם, בואו נעשה את זה יחד. קואליציה ואופוזיציה. נראה לישראלים שיש דברים שהם מעל לפוליטיקה.
הצעת החוק עליה הצביעו הח"כים מבקשת להוסיף לחוק-יסוד: הכנסת, הסדר שיאפשר לחברי כנסת שהתמנו לכהונת שר או לכהונת סגן שר להפסיק את חברותם בכנסת לתקופה שבה הם מכהנים בתפקיד זה, ולחזור לכהונתם בכנסת לאחר תקופה זו. מספר חברי הממשלה להם יותר להתפטר מהכנסת ולחזור אליה ייגזר מגודל הסיעה וממספר חברי הכנסת הנמנים עם הסיעה שאינם שרים או סגני שרים.
על פי ההסדר המוצע וכדי לשמור על עצמאותו של חבר הכנסת החדש שנכנס לכנסת על פי ההסדר, השר (או סגן שר) שהתפטר מהכנסת יהא רשאי לחזור לכנסת רק במקרים מוגבלים – אם הוא חדל להיות שר או סגן שר, או אם התמנה לראש הממשלה (כולל ממלא מקום וראש ממשלה בפועל), ולא על יסוד החלטה חד-צדדית מצדו.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק–יסוד: הכנסת וחוק–יסוד: הממשלה אינם מחייבים כי השרים, זולת ראש הממשלה, ממלא מקומו וראש הממשלה בפועל, יהיו חברי כנסת, אך גם אינם אוסרים על כהונה בו זמנית בשתי הרשויות, המחוקקת והמבצעת. שר שהוא גם חבר כנסת מנוע לשמש בתפקידים מסוימים בכנסת, כגון יושב ראש הכנסת ואין בכוחו להגיש הצעות חוק כחבר הכנסת. אולם, בהיבטים רבים אחרים מעמדו וכוחו של שר שהוא חבר כנסת כשל כל חבר כנסת אחר, לרבות לעניין הצבעה במליאה.
"מוצע להוסיף בחוק–יסוד: הכנסת סעיף שיאפשר לחבר כנסת שהתמנה לכהונת שר או לכהונת סגן שר להפסיק את חברותו בכנסת לתקופה שבה הוא מכהן בתפקידו זה, זאת, בין השאר, כדי לאפשר לשר או לסגן השר להתמקד בעבודה הממשלתית, ולאפשר לחבר הכנסת שיכהן במקומו להתמקד בעבודה בכנסת".
יוזם ההצעה ח"כ רם שפע אמר בנאומו כי "הרבה מאוד מילים נשפכו על החוק הנורווגי, חלקן מדויקות יותר חלקם מדויקות פחות. לחוק הזה יש תכלית אחת מהותית והיא לחזק את משכן הכנסת ולייצר מציאות שבה אחרי שנה וחצי בלי ועדות כנסת מתפקדות כמו שציבור זקוק להן, אנחנו סוף סוף נוכל להקים את ועדות הכנסת ולייצר במקביל מציאות שבה יהיו חברי כנסת שיכולים למלא את תפקידם, לעבור בין הוועדות כמו שצריך ולהתייחס לדיון בצורה מעמיקה".
כאמור, 66 ח"כים תמכו בהצעה לעומת 42 מתנגדים, והיא תועבר לוועדה המסדרת שתקבע היכן יתקיים המשך הדיון. כמו אושרה הצעת חוק משלימה ברוב של 66 מול 44, וגם היא תעבור לוועדה המסדרת שתקבע היכן יתקיים המשך הדיון.