שופטי בית המשפט העליון דחו היום (שלישי) את העתירה שהוגשה על-ידי ארגון "אלמגור" המייצג משפחות שכולות, נגד ההחלטה לשחרר 26 מחבלים פלסטיניים.
העתירה הוגשה נגד הממשלה בגין החלטתה לשחרר אסירים פלסטינים במסגרת פתיחת המשא ומתן המדיני בין ישראל והפלסטינים.
בהחלטת בית המשפט העליון, בהרכב בו ישבו הנשיא אשר גרוניס והשופטים אליקים רובינשטיין וצבי זילברטל, נאמר כי "הסוגיה העומדת במוקד עתירה זו באה לפתחו של בית משפט זה פעמים רבות בעבר. למיטב ידיעתנו, בכל הפעמים הללו נדחו העתירות שהופנו נגד החלטות הממשלה (או ועדות מטעמה) לשחרר אסירים במסגרת משא ומתן מדיני. גם במקרה הנדון איננו רואים מקום לסטות מן הפסיקה של בית המשפט בעניינים אלה".
בהחלטתם כתבו השופטים כי "אין חולק כי הסוגיה המונחת לפתחנו היא סוגיה קשה ורגישה. ליבנו עם בני משפחותיהם של נפגעי פעולות הטרור, שכאבם גדול הוא ואין בידינו לרפאו. ההחלטה על שחרור אסירים, ובפרט אסירים שמרצים עונשים כבדים בגין עבירות חמורות, היא החלטה קשה ביותר".
"בטוחים אנו כי הגורמים המוסמכים החליטו את אשר החליטו בלב כבד, ותוך התייחסות לכאבן ולעמדתן של המשפחות השכולות", כותבים השופטים וקובעים כי העתירה נדחית.
השופט אליקים רובינשטיין, מתח בדבריו ביקורת על הממשלה ועל התנאי לשחרור אסירים בתמורה לחידוש התהליך המדיני.
"אכן, יתכנו שאלות לגיטימיות באשר לתבונת המהלך - מדוע שחרור כמקדמה לקראת מו"מ, שאיני יודע אם הייתה כמותה בעבר, ולא, אם בכלל, בעקבות הישגים והתקדמות במו"מ, שיש לייחל להם; מדוע נושא שארה"ב המתווכת לא הייתה מיישמת לגביה עצמה כתנאי לפתיחת מו"מ אם בכלל, הוא כשר כתביעה פלסטינאית כזאת מישראל. כל אלה שאלות ציבוריות לגיטימיות; אבל אנו במשפט עסקינן, ולומר שהחלטת הממשלה בנושא שלא כל פרטיו ידועים לנו כבית משפט היא בלתי סבירה באופן קיצוני, אין בידינו, ולכן לא נחצה גבול ההתערבות וגבול מה שעליו הופקדנו", כותב השופט רובינשטיין.
עם דחיית העתירה בבג"ץ, הוסר בעצם החסם האחרון שעשוי היה למנוע את הפעימה הראשונה של שחרור האסירים, והלילה, צפויים 26 האסירים להשתחרר.
אמש הובאו האסירים לכלא איילון להכנות אחרונות לקראת שחרורם, כאשר 14 מהם יצאו לעזה ו-12 יצאו לשטחי הגדה המערבית.
בארגון "אלמגור" מסרו בתגובה להחלטת בית המשפט כי "אנו מצטערים מאוד שבית המשפט, כמו רה"מ, אפילו לא הקשיב לטענות הרציניות של חציית הקווים האדומים על ידי הממשלה, כולל לגבי שחרור מחבלים שעשו את מעשיהם אחרי הסכם אוסלו. עם כל הדברים שנאמרו על ידי השופט רובינשטיין בדעת יחיד, מולנו גם דבריהם של רוב ההרכב, שמבחינתנו הם חמורים".
מאיר אינדור הגיב להחלטה ואמר כי "בית המשפט העליון סגר היום את שעריו בפני המשפחות השכולות ונפגעי הטרור היהודים - מה שהוא לא עושה לכל פלסטיני, החל מהפסקת גדר הביטחון בעלות של מאות מיליונים ועד דרישות של מחבלים להפסיק טלטולים ונוהל שכן. הבג"ץ מחק למעשה את מעמד הקורבנות והעניק חסות לאנשי הטרור, שמפה ואילך יוכלו להוסיף ולדרוש שחרור רוצחים. זהו יום עצוב מאוד למשפחות השכולות ולחברה הישראלית, ויום ניצחון לארגוני הטרור ותומכיהם. מפה ניתן אור ירוק לאבו-מאזן לדרש שחרור עוד ועוד רוצחים, ואין שום מחסום חוקי בפניו".
"המשפחות השכולות רואות בזה שהפוליטיקה הבלתי מוסרית של רה"מ חדרה גם למסדרונות בית המשפט", מוסיף אינדור, "בקריאה ראשונית, בית המשפט העליון החמיר את יחסו כלפי המשפחות השכולות ונפגעי העבירה וזרק אותם מכל מדרגות בית המשפט הגבוה לצדק. על זה נאמר: 'ויקו למשפט והנה משפך'. באין תקווה מרה"מ ומבית המשפט, אנו תולים את תקוותנו ב-80% מהעם שאומר לא להרס מערכת הצדק והמשפט".