כשהרוחות בהפגנה מתלהטות, שלטים מונפים אל על, רמקולים ומגפונים משלהבים את הקהל בקריאות ובסיסמאות, והמפגינים מתחילים לרדת אל הכביש ולחסום את הציר, זהו הרגע שבו נכנסת לתמונה יחידת הפרשים. קבוצת שוטרים הרכובים על גבי סוסים גבוהים וחסונים, פורצת אל שטח ההפגנה ומפנה את מפרי הסדר.
לצד מכת"זיות מים ובואש ואמצעים שונים לפיזור הפגנות, מחזיקה משטרת ישראל ביחידת פרשים בכלל המחוזות. כיום יש במשטרה כ-70 פרשים וכ-70 סוסים שפזורים במחוזות השונים ברחבי הארץ (דרום, צפון, ירושלים, תל אביב, ובבית הספר להדרכה).
>> למגזין המלא - לחצו כאן
למרות ששימוש בסוסים למטרות מלחמה ואכיפה קיים עוד מראשית האנושות, בכל המשטרות הנאורות בעולם ישנן יחידות פרשים. כאשר המטרה העיקרית היא להרתיע באמצעות כוח ועוצמה. משום שברגע שאזרחים רואים את העוצמות האלה, אנשים פחות מתפרעים. והשימוש בפרשים חוסך במגע ישיר בין המשטרה לאזרח. בנוסף, הכוח של הפרשים נותן גב לשוטרים הרגליים שבשטח. על פי הערכות המשטרה, פרש אחד בהפגנה שווה לכמה עשרות שוטרים רגליים.
תקריות בהפגנות
החיכוך בין המפגין לבין הפרש אף פעם אינו נעים, ולעיתים מתפתחים עימותים אלימים בין המפגינים לבין הפרשים, כאשר האלימות יכולה להגיע הן מצד המפגינים והן מצד הפרשים.
בשנה האחרונה, בהפגנות נגד הממשלה ובהפגנות השונות, ובפרט בשנה שעברה - בהפגנות כנגד החקיקה המשפטית, תועדו מספר רב של מקרים בהם מפגינים נפצעו מפגיעת הסוסים. כך למשל, באחד המקרים הרגל של אחת המפגינות נשברה לאחר שסוס דרך עליה. במקרה אחר פרש שדהר על סוס דרס מפגין שעמד על הכביש וגרם לו לפציעות בראש.
בשנתיים האחרונות חקרה המחלקה לחקירות שוטרים מספר פרשים שנחשדו בתקיפת מפגינים. ובאפריל האחרון הגישה כתב אישום נגד שי פרץ, פרש המשטרה שהכה מפגינה בתל אביב באפריל של השנה שעברה.
אם את ההפגנות בקפלן המשטרה יחסית "הכילה", בהפגנות החרדים המשטרה אף פעם לא היססה להפעיל כוח, כולל שימוש בסוסים. כמעט בכל הפגנה של "הפלג הירושלמי" או של הקנאים במאה שערים, המשטרה מפעילה את הפרשים, ולעיתים קרובות מפגינים סופגים חבלות. כך למשל בתיעוד משנה שעברה, מתוך הפגנה של תושבים במאה שערים המתנגדים לקיומן של חנויות סלולר, נראים השוטרים וגם השוטרות מכים את המפגינים, דוחפים אותם, ודוהרים לעברם עם סוסים.
אמנם, לעיתים האלימות מופנית מצד המפגינים כלפי הפרשים. כבר לפני עשר שנים נפוצו תיעודים מתוך הפגנות "הפלג הירושלמי", שבהן משכו המפגינים בזנבות הסוסים. דבר שבשעתו הפך לסלנג "מושכי הזנבות".
באפריל האחרון, עצרה המשטרה את סרן במיל' רוי גורדון, מפעילי 'אחים לנשק', בחשד שהשליך שני לפידים בוערים לעבר פרש משטרתי, בהפגנה שנערכה מחוץ למעונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ברחוב עזה בירושלים. המשטרה הפיצה תיעוד שבו נראה הלפיד הבוער מושלך לעבר פרש משטרתי, פוגע בסוס - ונכבה.
This browser does not support the video element.
רס"ב עוזי מזרחי, הפרש המשטרתי ביס"מ מחוז ירושלים שלעברו הושלך הלפיד, סיפר כי הלפיד עבר ממש קרוב לראשו ופגע בסוס. רס"ב מזרחי הוסיף: "מיותר לציין שאם הלפיד, שהיה עשוי משעווה, היה נדבק לרעמת הסוס והוא היה מתחיל לבעור - היינו באירוע חמור מאוד של איבוד שליטה של סוס שהיה רץ בהיסטריה ופוגע באנשים, דבר שהיה עלול להביא לפציעות חמורות".
בחודשים האחרונים הוחלט במשטרה להתקין מצלמות גוף גם על סוסי המשטרה. משום שהפרשים והסוסים הפכו בחודשים האחרונים יעד לפגיעה במהלך המחאות וההפגנות ברחבי הארץ, ובמשטרה הגיעו למסקנה שהצבת המצלמות על הסוסים תרתיע מפגינים ותספק תמונה רחבה ואמינה יותר לגבי אירועים שבהם נעשה ניסיון לפגוע בסוסים.
תהליך ההכשרה
במשך השנים שירתו במשטרת ישראל סוסים מגזעים שונים אך משנת 2008 משמשים אותה אך ורק סוסים מגזע "פריז'ן", המגיעים מהולנד. אלה נבחרו בשל תכונותיהם הבולטות, ובעיקר ממדיהם הגדולים והמרתיעים (משקלו הממוצע של הסוס הוא כ-600 קילו, גובהו הממוצע נע בין 1.6 ל-1.75 מטרים) ובשילוב מזגם הנוח אשר מקל על השליטה בהם במצבי רעש ולחץ. העלות של כל אחד מהם, ויחד עם הטסתם לישראל והכשרתם לתפקיד היא כ־70 אלף שקלים.
הסוסים מגיעים למשטרה כשהם בני שלוש ועוברים תהליך הכשרה משטרתי שנמשך שנה. מכיוון שהסוס הוא חיה נטרפת, האינסטינקט הטבעי שלו במצבי לחץ הוא בריחה. לצורך הפעלתם במסגרת המשטרה עוברים הסוסים הכשרה מיוחדת כדי לתרגל אותם לתפקד במצבי דחק כגון פיצוצים, עשן ורעשים חזקים, תנועות חדות מול עיניהם או ריצת המון לעברם, אשר ללא אימון אינטנסיבי היה גורם להם להשתולל ולאובדן שליטת הפרש. כך גם החל מתחילת ההכשרה ועד לסוף השירות, מצוות לסוס שוטר ספציפי המתאים לתכונות הסוס, ופועלים כמקשה אחת.
בשל השחיקה הגבוהה הסוסים משרתים מספר שנים, ולאחר מכן בסביבות גיל 18-20, פורשים מהשירות ל"פנסיה" ומועברים לשהות בחוות טיפוליות או פרטיות. לשם הידיעה, תוחלת החיים של הסוס היא 25–30 שנה, כך שהסוס במרבית חייו נמצא בשירות.
פעילות הפרשים
על פי הגדרות המשטרה, למערך הפרשים ישנה תורה סדורה: שמירה על הסדר הציבורי; טיפול בהפרות סדר ופיזור התקהלויות בלתי חוקיות; פעילות בטחון שוטף; לחימה בפשיעה; חיפוש נעדרים (בעיקר באזורים הרריים סבוכים שאין בהם גישה לכלי רכב); סיור בשטח עירוני ובשטח כפרי, לרבות סיור בשטחים חקלאיים, ביערות ובחופי רחצה; השתתפות בטקסים רשמיים; וקשרי קהילה משטרה.
השימוש בסוסים על ידי כוח הפרשים נעשה לפי ההתפתחות וההנחיות של מפקד האירוע. הפרשים מאומנים לפעול על פי שני שלבים מרכזיים. תחילה, ניצבים הפרשים במרחק אל מול הקהל במטרה להרתיעו. ברגע שהפרת הסדר הופכת להיות משמעותית, ויוצאת משליטה, אזי הפרשים מתקרבים יותר אל המפגינים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לרשות הפרשים עומדים כלים ייעודיים. כגון אלה משטרתית ארוכה (מחמת הגובה שבו הרוכב נמצא), סרבלים שחורים חסיני אש, קסדה עם ריפוד עור בצוואר להגנה מפני תקיפות מאחור, מגיני גוף, תיק גב לציוד אישי ומתקן מים עם צינור לפה אשר מקל על הפרש בשתייה כאשר שתי ידיו על המושכות. בנוסף לציוד המורכב על גופו של הסוס להגנה מתקיפות ופציעות.