שני מביימי החטיפה, ניב אסרף וערן נגאוקר, שוחררו אתמול (שני) לביתם בהחלטת בית המשפט השלום בירושלים. לטענת המשטרה, יוגש נגדם כתב אישום יבגין קשירת קשר לביצוע פשע, בידוי ראיות, שיבוש הליכי חקירה, הפרת הסדר הציבורי והפרעה לשוטר.
אלא שלמרות טענותיהם של גורמים במשטרה כי ייתכן והם ידרשו עונש מאסר בפועל נגד השניים, אומרים גורמים משפטיים כי כלל לא בטוח שכך יקרה.
"יש כאן התנהגות שיש בה לפגוע בתפקוד המשטרה, אבל לא הייתי מרחיק לכת עד כדי פגיעה בעבירות ביטחון. עיקר החומרה הוא בכך שהם הטריחו לשווא את כוחות הביטחון ושיבשו את יכולת המשטרה לעשות את מה שהיא אמורה לעשות", אומר ל-ynet פרופסור עמנואל גרוס, מומחה למשפט פלילי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
לטענתו, במישור הפלילי יש כאן בהחלט פגיעה בסדר הציבורי רק "שהשאלה היא אם ניב אסרף עשה משהו אקטיבי כדי להזעיק את כוחות הביטחון. האם הוא הודיע או הודיעו בשמו שיש חשד לכך שהוא נחטף? נניח שהחבר הוא זה שהזעיק את המשטרה, האם זה נעשה בידיעתו ובשליחותו של אסרף? אם כן, אין ספק שיש כאן מצג שווא והכשלת השוטר במילוי תפקידו".
לדבריו, העונש יכול להיות מאסר בפועל אך ספק אם כך יהיה משום "שבסך הכול מדובר בהתנהגות מטופשת, ילדותית. אם אכן היה ניסיון לברוח מנושים, ואם הוא אכן פנה למשטרה וביקש את עזרתה אבל היא לא שיתפה איתו פעולה, זה יכול להיות שיקול מקל".
ומה באשר לתביעה האזרחית הכספית אותה מתכוונת המדינה לתבוע בגין הוצאות של מיליונים במהלך החיפושים? לטענץו תביעה זו ככל הנראה תוגש אך קשה להאמין היא תתקבל משום שאין לשניים אין כסף. "במישור האזרחי יכולה להיות תביעת נזיקין אזרחית שתגיע מצד המדינה, המשטרה ושב"כ. יש תקדימים שבהם המדינה באה בחשבון עם אנשים כאלה ודרשה מהם להחזיר כספים. עם זאת צריך לזכור שבמרבית הפעמים מדובר באנשים שאינם בעלי אמצעים, ולכן כאשר מדובר על תביעה של מאות אלפי שקלים צריך לשאול אם בכלל יש טעם בתביעה. הרבה פעמים התשובה היא שלא ופשוט אין מה לעשות".