אחרי עשור בבית המשפט העליון, ו-44 שנות שירות ברשות השופטת ובפרקליטות המדינה, השופטת עדנה ארבל פורשת היום (ראשון) מתפקידה. את פסק דינה האחרון העוסק בעתירה בנושא ביטוח בריאות לעובדים זרים תקריא השופטת בדיון שיתקיים בדלתיים פתוחות בנוכחות כלי תקשורת.
לארבל ולציבור החרדי על גווניו השונים היסטוריה שידעה עליות ומורדות. כך עם התפוצצות פרשת האם המעריבה שחשודה הייתה בהרעבת בנה בן השלוש, השופטת ארבל דנה בתיק, מתחה ביקורת כנגד החלטת שופטת בבית המשפט בירושלים לשחרר את האם החשודה למעצר בית: "ההחלטה לשחררה למעצר בית הייתה יוצאת דופן".
השופטת הגדירה את הפרשה חמורה ודרשה לבדוק היטב את מסוכנותה של האם ליתר לילדיה, "לאור החומר בפרשה, ראוי לבדוק את החשש שהאם מסוכנת גם ליתר ילדיה". ארבל הוסיפה ואמרה כי "כתב האישום הוא חמור, וכי בעבירה המיוחסת קיימת מסוכנות לקטינים".
בפעם אחרת השופטת דווקא צידדה בעמדה החרדית. כך היה כשבשנת 2012 התכנסו שופטי העליון לדיון בעתירות שהגישו ארגונים חילונים נגד חוק טל לגיוס החרדים, רוב המכריע של השופטים פסק כי יש לבטל את חוק הגיוס ובכך הוכרע כי החוק יבוטל.
יחד עם נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, בדעת המיעוט היו השופט אליעזר ריבלין והשופטת עדנה ארבל. השניים סברו כי יש להשאיר את העתירות תלויות ועומדות ולאפשר למדינה לשפר את ביצועיה בגיוס חרדים למסלולים הייעודיים.
עו"ד אריאל עטרי, אומר ל"כיכר השבת" כי השופט ערבל הייתה ניטרלית ביחסיה עם החרדים: "תחת ידם של שופטים בבית המשפט העליון עוברים כל שבוע עשרות נושאים ומאות תיקים, אז גם בנושאים חרדים היא התעסקה. מחלקת חרדים זו לא עדנה ארבל. אני חושב שהיא הייתה ניטרלית בכל הקשור לציבור החרדי. יש לה את התפיסה שלה".
בהתייחסו לפסק הדין שביטל את חוק הגיוס, מסביר הפרקליט כי "בפסק הדין של גיוס החרדים היא הייתה בדעת מיעוט יחד עם השופט ריבלין. בעתירה השנייה בשנת 2012 קבעו השופטים שהחוק אינו חוקתי כאשר עדנה ארבל בא ואמרה יחד עם ריבלין שצריך לתת לחוק זמן נוסף ולהותיר את העתירות תלויות ועומדות עד ליישום עתידי של החוק. בעצם היא אמרה, בואו ניתן להם זמן, ניתן לחוק הזה להתגשם".
ארבל החלה את עבודתה הציבורית בשנת 1972 כאשר החלה לעבוד בפרקליטות מחוז מרכז ושנים מאוחר יותר מונתה לפרקליטות מחוז מרכז. במסגרת תפקידיה בפרקליטות, הייתה חברה בוועדה מטעם היועץ המשפטי לממשלה לעניין פרשת קו 300.
ארבע שנים אחרי שמונתה לפרקליטה במחוז מרכז, מונתה היא לשופטת בבית המחוזי בתל אביב כשבמקביל לימדה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב קורסים בדיני ראיות ובסדר דין פלילי. בינואר 1996 מונתה ארבל לפרקליטת המדינה.
כאשר עלתה ההצעה למנותה לשופטת בבית המשפט העליון, קמה התנגדות לכך מצד גורמים שונים. אולם למרות זאת, בשנת 2004 בחרה הוועדה לבחירת שופטים בעדנה ארבל כשופטת בבית המשפט העליון.