This browser does not support the video element.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הוא נקודת מפגש טעונה ומורכבת בין החברה החרדית למדינת ישראל, וכך נפתח הפרק השני בסדרת הימים הלאומיים של הפודקאסט "דאטה קהל".
בשיחה בין המגישים, אלי דן ויעקב מתן, מוצגות תפיסות אידיאולוגיות מרכזיות של הציבור החרדי ביחס ליום הזיכרון, צה"ל והשימוש בכוח בכלל, תוך התבססות על נתונים מחקריים וסקירת עמדות הציבור החרדי בנושאים אלו.
הפרק נפתח בהצגת המתח בין החברה החרדית לבין החברה הישראלית הכללית ביחס לאירועי יום הזיכרון. בעוד הציבור החילוני והציוני-דתי רואה ביום זה יום קדוש שבו מוקירים את החללים ואת הצורך להגן פיזית על מדינת ישראל, החברה החרדית מתבוננת מהצד ובדרך כלל לא משתתפת בטקסים ובאירועים הממלכתיים. בעבר הבליטה התקשורת בעיקר את הפלגים החרדיים הקיצוניים שהתנגדו באופן מופגן לטקסי הזיכרון, אך בשנים האחרונות עולה בציבור החרדי רצון לזכור את החללים בדרכו שלו – בעיקר על ידי לימוד תורה ואמירת תהילים לזכרם של הנופלים.
לצד זאת מופיע המתח שבין שני "הפרויקטים" היהודיים שצמחו לאחר השואה: הפרויקט הציוני שמתמקד בשימור פיזי של הגוף היהודי והפרויקט החרדי שמתמקד בשימור עולם התורה והרוח היהודית. האם שני הפרויקטים הללו חייבים להתנגש או שניתן למצוא דרך שלישית שתאפשר דו-קיום ביניהם? שאלה זו מלווה את הדיון לאורך כל הפרק.
בלב השיחה ניצבת השאלה: האם הציבור החרדי קרוב יותר לתפיסת "נטורי קרתא", הדוחה לחלוטין את השימוש בכוח ואת המדינה הציונית, או לתפיסת "החשמונאים", המדגישה את השימוש בכוח להגנה על הרוחניות והלאומיות היהודית? המגישים מסבירים כי אמנם "נטורי קרתא" היא קבוצה קטנה מאוד בתוך הציבור החרדי, אך ההתנגדות לשימוש בכוח נעוצה עמוק בתודעה החרדית הרחבה יותר. מנגד, החשמונאים נתפסים כדוגמה לשימוש בכוח פיזי להגנת העם והדת, אך הציבור החרדי נמנע מאימוץ תפיסה לאומית מובהקת כמו זו של הציבור הציוני-דתי.
הדיון נוגע בשאלת המודל-החיקוי של האדם החרדי בעת מלחמה. יעקב מתן מזכיר אנקדוטה על הרב חיים קנייבסקי זצ"ל, שלפי המסופר ישב ולמד תורה על גבעה בזמן מלחמת העצמאות, בזמן שחבריו נלחמו פיזית. סיפור זה ממחיש את החשיבות העליונה של לימוד תורה בחברה החרדית, גם בעתות מלחמה. השאלה "האם אנחנו זקוקים לעוד אוגדה או לעוד ישיבה?" היא אחד הנושאים המרכזיים בדיון, ומוצגת כסמל לוויכוח העמוק בין הציבור החרדי למדינה.
בהקשר זה, מזכיר אלי דן את השיחה המפורסמת בין דוד בן גוריון לחזון איש, בה שאל בן גוריון את החזון איש אילו היית ראש הממשלה – האם היית שולח את התלמידים ללמוד תורה בחזית. תשובת החזון איש הייתה כי לו היה הוא ראש הממשלה, כלל לא הייתה פורצת מלחמה, משום שהקיום היהודי נשען על כוח התורה, לא על כוח צבאי. אלי מדגיש כי תפיסה זו מבטאת את ההסתייגות החרדית העמוקה מהשימוש בכוח, הסתייגות שקשורה בהיסטוריה היהודית הקשה של מרידות וחורבן בית שני.
בשלב הבא של השיחה, עלה הנושא של גיוס חרדים לצה"ל, נושא מורכב במיוחד בציבור החרדי. אלי הציג את הדילמה שבה נתקל חרדי צעיר שמתלבט אם להתגייס לצבא: האם בכך הוא הופך להיות "חשמונאי", דהיינו מעין ציוני-דתי בעל תפיסה לאומית, או שהוא יכול להישאר חרדי בתפיסתו? לפי המגישים, רבים בציבור החרדי חוששים כי גיוס לצה"ל משמעותו הצטרפות לפרויקט הלאומי הציוני וויתור על הפרויקט החרדי של שימור עולם התורה.
בפרק עולה הצעה לבחון את האופציה של שירות צבאי שמותאם לציבור החרדי באופן מיוחד. אלי הציג את הרעיון לפיו שירות חרדי יכול להתמקד בתפקידי הגנה ועורף, שלא מחייבים תפיסה לאומית מובהקת. דוגמאות לכך הם גיוס בחורי ישיבות בתקופות חירום לביצור יישובים וערים, שירות בתפקידי הגנה אזרחיים, כמו פיקוד העורף או ארגוני הצלה. לדבריו, דווקא בתחומים אלו יכול הציבור החרדי להשתלב באופן טבעי, בלי לוותר על הזהות החרדית ועל הערכים המרכזיים שלה, ומבלי שהוא צריך לאמץ ערכים לאומיים, אלא מסתפק בניטרליות של נימוק "פיקוח נפש" ואחריות אזרחית פשוטה.
בחלקו האחרון של פרק הפודקאסט, הוצגו נתונים מחקריים שמדגימים את היחס המורכב של הציבור החרדי ליום הזיכרון ולצה"ל.
- רוב הציבור החרדי (כ-60%) מכיר ומוקיר את תרומת החיילים שנפלו ומרגיש הכרת הטוב כלפיהם.
- רוב מוחלט (כ-87%) מאמין כי חשוב לשמר את זכרם, אך הציבור החרדי מעדיף דרכי זיכרון אלטרנטיביות, בעיקר לימוד תורה ואמירת תהילים.
- בנושא העמידה בצפירה, הנתונים הראו שרוב החרדים עומדים בזמן הצפירה רק אם הם נמצאים במרחב ציבורי, מתוך כבוד והבנה של הרגישות הציבורית, אך בביתם מעטים יותר עומדים.
הציבור החרדי מעדיף לזכור בדרכו, כאשר יום הזיכרון נתפס כחילוני ולכן רבים מתקשים להתחבר אליו באופן מלא.
לבסוף, המגישים סיכמו כי האתגר המרכזי בהשתתפות חרדים בשירות בצה"ל הוא למצוא את הדרך לשרת בצורה שלא תדרוש מהם ויתור על זהותם ואמונתם, אך תאפשר השתתפות פעילה במשימה של שמירת הארץ בלי לפגוע באחדות עם ישראל.
הפרק הבא, שיחתום את סדרת הימים הלאומיים, יעסוק ביום העצמאות ובתפיסת המדינה בחברה החרדית.
האזינו וצפו באתר כיכר השבת ובאפליקציות הפודקאסטים.
הופק ע״י מכון נתוני אמת עבור כיכר הסכתים
עריכה: אלי דן ויהודה ועקנין
מחקר: ד״ר נחומי יפה, חיה לרפלד, שומי שחר-רוזנבלום ולאה בלוי
עריכת סאונד ווידאו: נתן אפשטיין
הגשה: אלי דן ויעקב מתן
הצגת כל התגובות