אברהם טננבוים פורש מדוברות עיריית בני ברק

אברהם טננבוים (צילום: עוזי ברק, כיכר השבת)

אברהם טננבוים, מזכיר עיריית בני ברק ודוברה הודיע היום (רביעי) על פרישתו מעבודתו, לאחר 45 שנים בתפקידו, במחיצתם של אחד-עשר ראשי עיר ממפלגות שונות.

הסיבה לפרישה: הגיעו לגיל שלא מאפשר, בהתאם לנהלי משרד הפנים, הארכה נוספת בתפקידו כעובד מן המניין, וזאת לאחר שתפקידו הוארך במשך שלוש שנים לאחר הגיל הרשמי ליציאה לגמלאות.

בהודעת הפרישה, צירף הדובר הוותיק קטע ביוגרפי שכתב על עצמו. הנה הוא לפניכם במלואו:

אברהם טננבוים הינו יליד העיר בני-ברק, שזכה לסדנקאות ממרן מגדולי הדורות החזון אי"ש זצוק"ל. אביו הרה"ח רבי דוד טננבוים ז"ל מגדולי חסידי ביאלא, וממקורבי האדמו"ר הרה"ק רבי יחיאל יהושע רבינוביץ זצוק"ל, ובמשך 6 שנות שהייתו בגלות סיביר, בתקופת מלחמת העולם השניה, בתנאים קשים ביותר, צם ביום-כיפור אחד, במשך יומיים, בשל חוסר בהירות בתאריך המדוייק. אמו, האישה הצדקנית מרת גיטל טובה היתה בתו של הגאון רבי אברהם שפירא הי"ד, שנספה בשואה, מחברי ספרי "ברכת אברהם" על התורה ו"רשפי אש" על תהילים, בן אחר בן להרה"ק רבי פנחס מקוריץ זצוק"ל, מגדולי החסידות לדורותיה והיה בן דודו של הגאון הנודע רבי מאיר שפירא זצוק"ל, רבה של לובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי".

למד בישיבות הקדושות בישיבה הקטנה "אור ישראל" בפתח תקוה, שבראשות הגאון הצדיק רבי יעקב ניימן זצ"ל, מחבר הספר הידוע "דרכי מוסר" על התורה והספר "פרי יעקב" על הש"ס ובישיבה הגדולה סלבודקא שבבני ברק בה זכה גם ללמוד בחברותא עם הגאון רבי משה טיקוצ'ינסקי זצ"ל, המנהל הרוחני המפורסם של הישיבה. נכנס לעבודתו בעירייה, לפני 45 שנה, בשנת ה'תשל"ד (1974) ונבחר לתפקידו באישור מועצת העירייה, בהתאם ליזמתו ולהמלצתו של הרב יצחק מאיר ז"ל, ראש העיר באותה עת ובן לאחת המשפחות הראשונות שהגיעו לבני ברק, עם ייסודה בשנת ה'תרפ"ד (1924). קודם לכן עבד אברהם טננבוים בתפקיד מזכיר לח"כ ר' אברהם ורדיגר ז"ל במסגרת סיעת פועלי אגודת ישראל, והיה כתב בנושאים שונים במשך שנים אחדות בעיתון "שערים" של תנועת פא"י.

בשנת ה'תשל"ב, במסגרת תפקידו העיתונאי, הוא נתקבל לשיחה בנושאים שעל סדר-היום אצל מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, חבר ביה"ד הרבני הגדול ורבה הראשי של העיר תל-אביב באותם ימים. בסיום השיחה, העניק לו מרן הגר"ע זצ"ל את הספר "ילקוט יוסף", שחובר בשנת ה'תשל"א והוא ליקוט מפסקי דינים של הספר שו"ת "יביע אומר" ונערך ונסדר ע"י בנו הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, הראשון לציון והרב הראשי לישראל. בהקדשתו את הספר כתב מרן הגר"ע יוסף זצ"ל, "לכ' חכם וסופר, הוגה אמרי שפר, משכיל ונבון ר' אברהם טננבוים שליט"א. יהי- רצון שבכל אשר יפנה ישכיל ויצליח בבריאות איתנה, עושר וכבוד וכל טוב, באורך ימים ושנות חיים וכל אשר יעשה יצליח".

עם תחילת תפקידו בעירייה, הוא מונה למנהל לשכת ראש העירייה ולאחר מכן לדובר העירייה, ובתקופתו של הרב שמואל וינברג ז"ל, בראשות העיר הוא מונה גם למזכיר העירייה, והיה אחראי גם על כינוס המועצה וועדותיה. בנוסף לכך, ארגן לפני כשלושים וחמש שנה, ביזמתו של ר' שמואל וינברג ז"ל, ראש העיר דאז, את פרס בני ברק היוקרתי לספרות תורנית, בהשתתפותם של הגאונים הגדולים רבי ברוך דוב פוברסקי שליט"א, ראש ישיבת פוניבז'; רבי מנחם מנדל שפרן שליט"א, מגדולי הדיינים וראש ישיבת "נועם התורה" ורבי שלמה בן שמעון, חבר ביה"ד הרבני הגדול במשך שנים רבות ורב שכונת רמת דוד.

בהיותו נער כבן 15, נסע עם חברו ר' צבי פליישמן, מאוחר יותר חותנו של החזן העולמי ר' יצחק מאיר הלפגוט, לקריית צאנז שבנתניה להדלקת מדורת ל"ג בעומר, ושם זכה לברכתו של מרן הגה"ק רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצוק"ל, בעל ה"שפע חיים" מצאנז-קלויזנבורג, שבירכו ש"זכותו הקדושה של רבי שמעון בר-יוחאי תעמוד לו".

בחודש אלול ה'תשמ"ח, בהתארחו אצל הרופא ד"ר פלדמן, בשכונת קראון הייטס ליובאוויטש שבני יורק, לרגל חתונת אחיינו, זומן ע"י ד"ר פלדמן לחלוקת הדולרים ע"י כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, ואז כשנהג הרבי לחלק דולר לכל פונה, כאשר הציגו ד"ר פלדמן לפני הרבי, בנוכחות מקורבו של הרבי הרה"ח ר' לייבל גרונר, בשמו ובתפקידו העניק לו הרבי שלושה דולר. על דולר אחד בירכו "בהצלחה רבה". בדולר שני אמר "כתיבה וחתימה טובה", ועל הדולר השלישי, כשאז בבני ברק טרם שררו, כהיום, שלווה ונחת, אמר הרבי: "הכנס דולר זה לקופסת צדקה בבני ברק, כדי שיהיה שלום אמיתי וקירוב לבבות".

את תפקידו מילא אברהם טננבוים אצל אחד-עשר ראשי עיר, ממפלגות שונות, לפי סדר הזמנים: הרב יצחק מאיר ז"ל; מר ישראל גוטליב ז"ל; הרב שמואל וינברג ז"ל; הרב משה אירנשטיין ז"ל; הרב ירחמיאל בויאר שליט"א; מר עמוס מר-חיים; הרב מרדכי קרליץ, חברו לספסלי הכיתה בתלמוד-תורה רבי עקיבא מרכז; הרב יששכר פרנקטהל, ח"כ הרב יעקב אשר, הרב אברהם רובינשטיין (שהחליף, לפני כשש שנים, במשך כעשרה חודשים בתפקיד רה"ע, את הרב יעקב אשר שנכנס אז לכנסת), הרב חנוך זייברט, וכיום, שוב הרב אברהם רובינשטיין. במהלך תפקידו גם נטל חלק במשך כשנתיים, בלימודי תקשורת לדוברי משרדי ממשלה באוני' "בר אילן", שהתקיים לפני כעשרים שנה.

בעצרת זיכרון להרב משה אירנשטיין ז"ל, ראש העיר, בבית המדרש של חסידי גור ברחוב אור החיים, סיפר אברהם טננבוים בנוכחות בניו של מרן הגה"ק בעל ה"פני מנחם" מגור, שפעם לפני מערכת בחירות הוא נכנס לכ"ק האדמו"ר זצוק"ל, שאמר לו, כי כיום, "כבר אינני בתקן שהייתי בעבר" (כוונתו לראשות אגודת ישראל), אך אני יכול לומר שרבי משה אירנשטיין, (אז ראש העיר), בניגוד לעסקני ציבור רבים, שלמרות שהם דואגים לציבור, הרי שאם ישנם אינטרסים שלהם, לעומת אינטרסים ציבוריים הם יעדיפו תחילה את של עצמם, אך רבי משה תמיד יעדיף את צרכי הציבור לפני צרכיו האישיים.

לא מכבר בכינוס ארצי של דוברי עיריות ומועצות מקומיות נשאל אברהם טננבוים, במסגרת פאנל מקצועי עם ראשי עיריות ח"כים ועיתונאים, על כך שעבד עם אחד-עשר ראשי עיר, שזו תופעה שלא היתה קיימת עד כה, ותשובתו היתה, "לכאורה, עליכם להפנות את השאלה לא אלי, אלא אל ראשי העיר שעבדתי עימם, אך התשובה האמיתית הינה שאנו מתפללים בכל יום לבורא כל העולמים שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם, ואנו מבקשים שתפילתנו תתקבל, וזו האמת היחידה".

אברהם טננבוים גם היה, במשך שנים רבות מראשי איגוד המזכירים והמנכ"לים בעיריות ובמועצות המקומיות ואיגוד דוברי העיריות והמועצות, וגם ערך במשך כל שנות קיומו את "מקבץ מקומי", ביטאון מקצועי יוקרתי במסגרות המוניצפאליות.

את עבודתו בעירייה המשיך המזכיר והדובר עד ליום האחרון בה, למרות שבהתאם לנוהל ישנם שלושה חודשי הסתגלות לקבלת משכורת מבלי להגיע כלל לעבודה, ואת העבודה הוא המשיך בחודשים אלו, בהתאם להנחיות כ"ק האדמו"ר המפורסם רבי דוד אבוחצירא שליט"א ולפי פניית הרב אברהם רובינשטיין, ראש העיר, הוא גם נתבקש לארגן את התכנית ולהנחות את עצרת הזיכרון לחללי צה"ל הי"ד, ובעצרת זו נשא דברים, מלבד ראש העיר, גם סא"ל (מיל.) מנחם נבנצאל, יליד העיר ובן לר' יקותיאל נבנצאל ז"ל, גזבר העירייה במשך שנים רבות, שבנו יאיר, קצין בצה"ל, נרצח בידי מחבלים בדרך לנוה צוף, מקום מגוריו. יום לאחר העצרת הוא המשיך לקיים את מצוות "ביקור חולים", עם רעייתו, ילידת העיר בזל שבשוויץ, אצל קרוב משפחתם המאושפז בבי"ח שבעיר זו.