כיכר השבת

פרשת וארא: שדה התפוחים של האר"י

בכל ערב שבת קודש היה יוצא האר"י הקדוש עם תלמידיו לשדה תפוחים. באחת השבתות, הכל השתנה: הוא הציע לתלמידיו לעלות לירושלים כדי לקבל את פני משיח. אבל את ההזדמנות הגדולה הם פספסו, משום שלא יצאו מיד. על גאולה, הרצון להשתחרר משגרת היומיום. מסר נפלא לפרשת וארא

| 17 | כיכר השבת |
פרשת וארא: שדה התפוחים של האר"י
(פלאש 90)

מה יהיה הסוף? נאנחו היהודים עם גוו נשבר, כתפיים מוכות ולב נדכא.

מחנות העבודה שבמצרים נודעו לשימצה ושימשו כמודל לרעים שבאומות. על מה הם חלמו שם? בטח על גאולה. כולם רוצים את הסוף הטוב. שייגמר כבר הכל ויהיה מאחורינו.

ואז מגיע משה רבינו ומציע ליהודים את הפתרון הכי מפתיע: גאולה!.

ואז מתחיל העסק האמיתי.

אתה עושה לי חולשה

"ר´ יהודי, שמעת על הגואל שהגיע? קוראים לו משה והוא כבר ביקר בארמון של פרעה. מספרים שאריות ליוו אותו אל הטרקלין והיה שם שמח... "

"משולם, תעשה לי טובה – ותשתוק. אני צריך לגמור את מכסת העבודה שלי, ואני מבקש ממך לא לבלבל לי את המח בסיפורים שהם אולי יפים אבל לא מציאותיים..."

"ר´ יהודי, אני מבטיח לך שכל זה קרה. שבעים הזקנים סיפרו את זה לכולם".

"ומה אני אספר לנוגש כשיצליף בי בשוט? די לפטפוטים האלה, זה ממש עושה לי ´חולשה´... "

דעתם של היהודים לא היתה פנויה למחשבות על גאולה. הם מוכרחים להספיק עוד כל כך הרבה דברים במיכסה היומית, אז מי יכול להתחיל לפתח תקוות?

הם ממשיכים לרדוף אחרינו

לפעמים נדמה שהרגלים שקנינו בגלויות השונות, לא עוזבים אותנו.

מצרים היתה כור היתוך. שם באמת היה קשה להקשיב. הנשימה אופיינה בקוצר רוח. לאנשים לא היה זמן למלא את הריאות ולשחרר את הפחמן באיטיות. עד היום רודפים מצרים אחרינו. אמנם הפירמידות מאחורינו. ואנחנו כבר מזמן נדרשים להתחיל לחלום איך יוצאים מהמצב הזה. אפשר גם לעשות מעשים כדי שזה יקרה. אבל למי יש זמן?

הגענו אל הרגע הקריטי

בכל ערב שבת קודש היה יוצא האר"י הקדוש עם תלמידיו לשדה תפוחים. אשר רומז על חקל תפוחין קדישין – שדה התפוחים הקדושים. ושם היו מקבלים פני שבת קודש.

´בואו ונצא לקראת שבת´ – התחנן האר"י הקדוש. הבה ´נצא´ לקראת שבת, יציאה מלאת רושם. משהו שיוציא מאיתנו את העומס ואת כבדות החיים ואת הלחצים ואת כל התסמינים של חוסר הנשימה.

והנה, ערב שבת אחד, פונה האר"י הקדוש לתלמידיו ומציע להם לפנות עכשיו ולצאת לכיוון ירושלים. למה? "הבה נקבל פני משיח".

יש לי ממתינה

ידעו התלמידים כי מה שאומר האר"י הקדוש הוא מדויק להפליא. וכי בוודאי יוכלו עוד היום לקבל פני משיח.

ומה ענו? שהם מסכימים לבוא עמו בשמחה. רק עליהם קודם ללכת להודיע בביתם, לקבל רשות מהמשפחה לטיול הארוך הזה. ואחר כך מוכנים להפגש ביציאה מהעיר ולעלות לירושלים.

רק אמרו כך, וכבר חוורו פני הצדיק בצער. היתה אז עת רצון, כך הסביר, כדי להביא את הגאולה . ובהשתהות החמצנו את הרגע.

לפעמים נדמה לנו שזה היה רק שם אצל האר"י ורק בסיפור שלפני מאות שנים. והאמת היא? שכל הזמן הסיפור הזה ממשיך.

רוצים משיח עכשיו? מה אנחנו מוכנים לעשות בשביל זה? איזה דברים מעבר לגדר הטבע? כולנו כל כך מקובעים ביומיום תובעני, בתכניות אינסופיות שכבר קבענו והשקענו כדי שימומשו.

ללכת להביא את המשיח? אין בעיה. בשמחה. רק תתנו לנו קודם כל להוריד את הסיר מהאש. לסיים את המצגת של העבודה. לצאת לחופש שתיכננו. לסיים את הממתינה שעל הקו השני. אחר כך נדבר על זה....

הרבי מקוצק אמר, כי שוטה הוא מי שמחכה לאליהו הנביא שיבוא דרך הדלת. אליהו הנביא - עובר דרך הלב.

מעשה לא שובב

בימי השובבי"ם הזמן דופק על דלתות הלב. אנחנו חייבים משהו אמיתי להתחזק בו למרות כל העומס העצום. תפילה נוספת, חסד לחברים, לא לכעוס, להאדיר את כבוד השבת. כיבוד הורים, לימוד תורה.... משהו אמיתי של תקווה. כך נוכל לנשום בלי שום קוצר רוח, נשימה ארוכה ומעודדת. עם תקווה ואמון לעולם שבו הטוב המוחלט הוא השליט האמיתי.

תוכן שאסור לפספס
17 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
11
האם יש קשר ביו קבלת שבת בזמן לקירוב משיח
אלישע
10
עם המוזיקה לש שירי השבת. שתי יוזמות מוברכות
יוסף
9
יישר כוח ושבת שלום
רחל

הצגת כל התגובות

8
האם יש קשר בין קבלת שבת בזמן לקירוב הגאולה?
אלישע
7
התוכן עמוק ויחד עם זאת נהיר וברור לקריאה. היה מרגש לקרוא את הדברים וכמה שזה אמיתי. מעולם לא חשבתי על הנקודה הזו אבל כשקראתי את הדוגמאות המציאותיות צחקתי והפנמתי. הכתיבה משובחת ו.. תודה רבה
סיהרא
יישר כח על הכתבות הנפלאות
ישראלה
זה באמת מעניין לקרא כתבות עם אקטואליה. יש משמעות לחיים ולטירדות גם יחד. ישר כח
אבייתר
6
סליחה, אז מה המסר- שאסור להיות קשורים למשפחה? לספור הנפוץ הנ"ל, אין אף מקור מהימן. "טעמו וראו כי טוב ה'".
הבעש"ט the best
5
סעודה - א' אתקינו סעודתא דמיהמנותא שלמתא, חדותא דמלכא קדישא. אתקינו סעדתא דמלכא. דא היא סעודתא דחקל תפוחין קדישין, וזעיר אנפין ועתיקא קדישא אתין לסעדא בהדה. הכינו סעודת האמונה השלמה, חדוות המלך הקדוש, הכינו סעודת המלך. זו היא סעודא של שדה תפוחים קדושים. וזעיר אנפין ועתיק יומין הקדוש באים לסעוד ב
האר"י ז"ל
אם תוכל לצרף ביאור של השיר אסדר לסעודתא הנאמר בשבת בבוקר
מוקיר שבת
4
האם יש קשר ביו קבלת שבת בזמן לקירוב משיח
אלישע
3
מזכיר את השיחות של המגידים ר' שלום ור' שבתאי. נפלא. ואם במשיח קא עסקינן נחדד את הנקודה שהובהרה כאן במאמר. כמו במקרה של עבדות מצריים ההשתהות בגאולה לא הייתה בגלל חטאים וכדומה אלא בגלל מחסור באמונה, באמונה שאפשר להיגאל מהמצב, ייאוש. כך גם בימינו רק ע"י אמונה אמיתית שנובעת מתוך ידיעה ברורה ובהירה שהג
יואליש1
2
הרבי מליובאוויטש סיפר סיפור זה, והעלה תמיהה: וכי מה לנו כי נלין על תלמידי האריז"ל? והרי הם פעלו לפי השולחן-ערוך?! יש צורך לבקש את רשות האישה להיעדר מהבית לשבת! אלא, מסביר הרבי: הוראה של צדיק אמיתי יש לקיים מתוך קבלת עול! עלינו לסמוך על הצדיק שגם הוא מכיר את פסק השולחן ערוך, והוא לא יכשיל אותנו באף
א.מ
1
כתוב נהדר, כתוב יפה, מביא את הטופ בפשטות נעימה, כובשת לב. חי את החיים שלנו. היומיומיים. ולגבי התוכן עצמו: אנחנו מאוהבים בגלות הקשה, ועל כך אמר הקוצער, שיצטרכו להוציא את הגלות מהיהודים לפני שיוציאו את היהוודים מהגלות. ועל דא נאמר "כי ברח העם". אחרת אנחנו נשארים מאוהבים במשבצת הקטנה המוכרת (גם אם ה
מנחם
אולי גם יעניין אותך
פרשת השבוע