במסגרת הפסקת האש המתוחה בגבול הצפון - יש מי שנגשו כבר לסכם את הנזקים שנגרמו מהמלחמה בין חיזבאללה לישראל, הנמשכת כבר למעלה משנה, וגבתה מחיר כבד מלבנון ומהווה נטל עצום על תושביה, שכבר סובלים מקריסה כלכלית חמורה בחמש השנים האחרונות. למרות מאמציה של ישראל למקד את התקיפות במטרות צבאיות של חיזבאללה, ההרס באזורי הלחימה נרחב, וההשלכות הכלכליות קשות מנשוא.
נזקים כלכליים אדירים: הבנק העולמי מעריך כי נזקי המלחמה לכלכלה הלבנונית עומדים על כ- 8.5 מיליארד דולר. סכום זה כולל נזקים פיזיים ישירים, כמו גם פגיעה קשה בפעילות הכלכלית. התחזיות קודרות, והבנק העולמי צופה כי המלחמה תביא לצמצום של לפחות 6.6% בצמיחה של התוצר המקומי הגולמי של לבנון בשנת 2024. נתון מדאיג זה מצטרף להתכווצות חדה ומתמשכת של למעלה מ-34% בתוצר המקומי הגולמי בחמש השנים האחרונות, מה שמצביע על מצב כלכלי נואש.
הריסות נרחבות: היקף הנזק הפיזי עצום. על פי הערכות שונות, כ-193,000 יחידות דיור ניזוקו, מתוכן כ-40,000 נהרסו לחלוטין. רוב הנזקים מרוכזים בכפרים הסמוכים לגבול עם ישראל, אך הפגיעה מורגשת בכל רחבי המדינה. שיקום ההריסות, שאורך עד ארבע שנים, מוערך בכ-4.25 מיליארד דולר.
משבר הומניטרי
מאות אלפי עקורים: כ-875,000 איש נאלצו לעזוב את בתיהם ולחפש מקלט בתוך לבנון. רבים מהם מתגוררים במקלטים צפופים בבנייני ציבור, בתנאים קשים. עם בוא החורף, המצב מחמיר עוד יותר, עקב מחסור באמצעי חימום, מזון, ושרותי רפואה.
הגירה מוגברת: המלחמה דחפה רבים מתושבי לבנון לעזוב את המדינה. על פי The Economist כ-500,000 איש עזבו את לבנון לאחרונה, כשני שליש מהם פליטים סורים שחוזרים למולדתם. השליש הנותר הם לבנונים שיעים שנמלטו מהמלחמה, ורבים מהם מוצאים מקלט דווקא בסוריה, שנתפסת כבטוחה יותר מלבנון.
פגיעה במערכת הבריאות: מערכת הבריאות הלבנונית, שכבר סובלת מקשיים רבים, קורסת תחת הנטל של המלחמה. למרות שמספר הנפגעים האזרחיים נמוך יחסית למלחמת לבנון השנייה, בתי החולים מתקשים להתמודד עם זרם הפצועים עקב מחסור בצוות רפואי, ציוד, ותרופות. המצב החמיר עוד יותר לאחר שצה"ל תקף שני בתי חולים גדולים בלבנון, ששימשו את חיזבאללה להסתרת פעילים ותשתיות צבאיות.
| נתונים -inss, וושינגטון פוסט, ועוד