בית המשפט המחוזי בתל-אביב החליט לתת הפטר חובות לאישה בת 64 שפתחה בהליכי פשיטת רגל בשנת 2011. השופטת נועה גרוסמן שוכנעה כי "הגיעה השעה לשחררה מכבלי ההליך ולהחזירה לשמש גורם יצרני בחברה הישראלית".
לפני כחמש שנים, ולמרות התנגדויות מצד נושיה, החייבת הוכרזה כפושטת רגל, והוטל עליה צו תשלומים של 500 שקל לחודש. מקורם של החובות נעוץ בעובדה שלפני 25 שנה היא חתמה כערבה לחובות של מי שהיה בעלה באותה עת, וכיום הגרוש שלה. הבעל לשעבר – הוא החייב העיקרי – כבר קיבל הפטר מחובותיו, כך שבמצב זה הנושים תבעו ממנה את החובות בהוצאה לפועל, לאורך שנים רבות.
בהליך פשיטת הרגל, בין היתר, היתה נושה שטענה כי החייבת מסרה מידע לא נכון, שלפיו היא מרוויחה שכר נמוך, בעוד שבפועל היא עובדת כמנהלת מכירות בחברה להלבשה תחתונה ומשתכרת שכר "יפה".
בהקשר זה אף נטען, בין היתר, כי הנאמן בהליך לא חקר במידה מספקת את החייבת ונסיבות חייה, כאשר התייחס רק לדירה מתוך עזבונו של אביו של החייבת, אך לא לכספים בבנקים ולנכסים נוספים שלה.
גם נושה נוסף ביקר את הנאמן וציין כי "ככה לא עושים עבודה נאמנה". בין היתר, הוא טען כי כספים שנטענו להיות מוגנים, למשל קופה פנסיונית, צריכים להיות ברי מימוש מאחר שהחייבת כבר חצתה את גיל הפנסיה.
הנאמן מצדו טען בפירוט כי ביצע חקירה מעמיקה. בהקשר של כספי הפנסיה, הנאמן הבהיר כי מימוש קופה פנסיונית אינו חובה אלא נתון לשיקול דעת. באופן כללי, הנאמן ציין כי הוא רואה "אשה שמרבית חייב נמצאת בכלא משלה בהתחלה עם לחץ מנושים, לאחר מכן הוצל"פ ולאחר מכן נאמן, במשך 25 שנה כולם על ראשה".
עמדתו היתה שיש לתת הפטר לחייבת הפטר בכפוף לכך שהיא תשלם 20,000 שקל נוספים לקופת פשיטת הרגל.
החייבת עצמה סיפרה שאחת מבנותיה כיום סובלת ממחלת נפש ומאושפזת בבית החולים אברבנאל. בנוגע לחובות ולמשך ההליכים, החייבת אמרה בבכי, "אני פשוט לא יכולה לעמוד בזה יותר".
לקראת חוק חדש
לאחר שניתחה את הפרטים ושמעה את העדיות, השופטת גרוסמן קבעה כי לאחר שבעלה של החייבת קיבל הפטר, ולנוכח העובדה שהתהלותה של החייבת בתיק היא ללא דופי (הגישה דוחות בזמן ועמדה בכל התשלומים שהוטלו עליה), יש לתת לה את ההפטר.
בהתאם לכך השופטת אימצה את עמדת הנאמן, לאחר ששוכנעה כי בניגוד לעמדת הנושים, נכסיה של החייבת נמדדו ונשקלו על ידו "עד דק".
בתוך כך השופטת מתחה ביקורת על הנושים, שבעיניה העלו "טיעוני אווירה" ללא תימוכין, הפגינו "אקטיבית יתר" והכבידו על ההליך "באופן בלתי מידתי ובלתי הולם".
בפסק דינה השופטת אף הבהירה כי אנו צועדים לקראת חוק חדלות פירעון חדש (שעדיין לא הבשיל לחוק תקף), אשר שם את שיקום החייב כמטרה הראשונה והחשובה ביותר בהליכי פשיטת רגל, לפני מטרותיו הנוספות שהן הגדלת הסכומים שיגיעו לנושים והגברת ודאות וקיצור הברוקרטיה.
השופטת אף הבהירה כי אמנם החייבת הגיעה לגיל פנסיה וכספיה ישוחררו, אלא שלטעמה, המטרה השיקומית של הליך פשיטת רגל אינה להותיר את החייבת חסרת כל דווקא לעת זקנתה, בגין חובות בני 25 שנה.
לקריאת פסק הדין פש"ר 44132-01-11
- שמות ב"כ הצדדים מצוינים בפסק הדין
הכותב: עו"ד ניר נעים עוסק/ת ב- פשיטת רגל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עו"ד ניר נעים עוסק/ת ב- הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.