ביקור שגרתי בסניף סופרפארם בבית שמש הסתיים בתאונה מצערת. אישה כבת 30 בחרה מספר מוצרים והלכה לכיוון הקופה, כאשר לפתע נפל מהתקרה אריח גדול, ופגע בה בצוואר ובכתף. האריח נפל, כך הסתבר, כתוצאה מעבודות התקנת מערכת חיווט לטלפון שבוצעו בסניף באותו בוקר.
לייעוץ בנזקי גוף:
האישה פונתה אל בית חולים במונית וקיבלה טיפול רפואי. בעקבות זאת היא הגישה תביעה נגד רשת סופר פארם בבימ"ש השלום בירושלים. היא סיפרה כי עובדי הסניף היו נחמדים והציעו לה עזרה ושתייה. לדבריה, היא אף דיברה עם מנהל הסניף, שהיה מאד נחמד ואף התנצל על התקרית.
מבחינה משפטית, התובעת טענה כי הרשת התרשלה כלפיה בכך שלא דאגה שהאריח יהיה מחובר באופן תקין, ובכך שלא הזהירה את הלקוחות מפני הסכנה, ולא מנעה כניסה למתחם שבו בוצעו העבודות.
סופרפארם הביאה לעדות רק את מנהל הסניף, שהכחיש כי פגש בתובעת וטען כי ראה אותה לראשונה בבית המשפט. בנוסף, הוא טען, בין היתר, כי מדובר באריח בידוד אקוסטי קל מאד, וכי העבודות בוצעו בלי לתאם עמו.
סופרפארם אף הגישה הודעת צד שלישי נגד הקבלן שביצע את העבודות, בטענה שהוא הגורם הישיר לנפילת האריח.
הקבלן מצדו טען, בין השאר, כי האחריות היא על סופרפארם ולו אין חובה כלפי התובעת, מה גם שהוא לא התרשל, שהרי דברים עלולים ליפול במהלך עבודות שכאלה.
לשיטתו, הרשת היא שהזמינה את התובעת לעשות אצלה קניות, ולכן היא זאת שהייתה צריכה לוודא שהמקום יהיה בטוח ונקי מסיכונים, כלומר לסגור את החנות או לתחום את האזור וליצור שטח סטרילי – דבר שאינו בסמכותו או ביכולתו לעשות.
סיכון בלתי סביר
סגנית הנשיא השופטת יעל ייטב קיבלה את התביעה. בנוגע לסופרפארם, השופטת ציינה כי "הנתבעת נמנעה מלזמן את אנשי הצוות שנכחו באירוע, אף נמנעה מלהציג תחקיר שנערך בעקבות האירוע, וקשה להימנע מהרושם שאילו היה מוצג בפני תחקיר שכזה, לא היה בו כדי לתמוך בטענות הנתבעת".
לטעמה, נפילת אריח מהתקרה היא בגדר "סיכון בלתי סביר", שניתן היה למנוע באמצעים פשוטים. לפי השופטת, סופרפארם הייתה חייבת לגדר את האזור שבו בוצעו העבודות, ולהזהיר את הלקוחות מפני סכנה.
לגבי הקבלן, השופטת הבהירה כי על אף שאין בסמכותו לסגור את החנות, היה עליו להימנע מלעבוד כל עוד שטח העבודה אינו סגור ובטיחותי.
לאחר שבחנה את נסיבות המקרה, השופטת החליטה להטיל 30% מהאחריות על סופרפארם, ו-70% מהאחריות על הקבלן, שכן הוא זה שיצר את המפגע וביצע עבודה מבלי לנקוט אמצעי בטיחות מינימליים.
על יסוד חוות דעת מומחית מטעם בית המשפט, השופטת קבעה שלתובעת נותרה נכות בשיעור של 8% בעקבות התאונה.
לאחר ניתוח מפורט של נזקיה, השופטת פסקה לתובעת פיצוי בסך 80,000 שקל עבור כאב וסבל, גריעה מכושר השתכרות, עזרה חיצונית והצאות רפואיות. עוד נקבע כי מסכום זה יופחתו תגמולי ביטוח לאומי שקיבלה התובעת בסך כ-19,000 שקל. בנוסף, הנתבעות ישלמו לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.6%.
- ב"כ התובע: עו"ד ר' ליפר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד נטלי נר גאון
- ב"כ הצד השלישי: עו"ד א' גדות
עורכי דין דיני נזיקין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין מיכאל בן עדי עוסק בדיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.