לפני חמש שנים הגיע לקוח הבנק לאומי לסניף המסגר בנתניה על מנת להוציא כסף מזומן לשם רכישת רכב. עם קבלת הכסף יצא האיש מאזור הקופות ונתקל בחבל שנמתח בין עמודי האלומיניום שהוצבו במקום כדי לסמן את התור.
לייעוץ בתחום:
פנו ל-עורך דין נזיקין
האיש, כיום בן 61, נפל והתרומם בסיוע עובדי הבנק. הוא נפגע ברגל שמאל אך פנה לטיפול רפואי רק כחודש וחצי לאחר מכן.
בהסתמך על חוות דעת לפיה נגרמה לו נכות בברך שמאל עקב התאונה, הוא הגיש בשנת 2012 תביעה נגד הבנק וחברת הביטוח שלו, "הראל", בה דרש פיצויים עבור כאב וסבל, הפסדי השתכרות, ועזרת הזולת.
התובע טען כי נפל לאחר שחבל ההפרדה שחיבר בין עמודי האלומיניום באזור התור לפקידים "התלפף" על רגלו. לטענתו, החבל היה רפוי ונתלה בגובה נמוך מאוד, ממש במקביל לרצפה, והייתה זו רשלנות מצד הבנק כשהציב כך את העמודים.
הבנק לא הכחיש שהתובע נפל כתוצאה מהתקלות בחבל הסימון, אך ביקש לייחס לו את כל האחריות לתאונה. לדברי נציגי הבנק, התובע נתקל בחבל כאשר ניסה לקצר את היציאה והחליט לדלג מעליו. בנוסף, הבנק הכחיש שנגרמו לתובע אי אילו נזקים בעקבות התאונה.
העדויות שנשמעו בבית המשפט היו לכאן ולכאן. מצד אחד המאבטח שעבד בבנק ביום התאונה חיזק את גרסת התובע, אך מצד שני עובדת ההנהלה טענה שזכרה שהתובע היה לחוץ בשל רכישת הרכב והתנהל בפזיזות. בנוסף, מנהל הסניף סיפר כי העמודים הוצבו בסניף מדי יום במשך שנים רבות, ולמיטב ידיעתו לא אירע בעבר מקרה דומה.
יש נהלים?
השופטת הבכירה גלית ציגלר ציינה כי ההתחקות אחר מה שבאמת אירע באותו יום גורלי בבנק – בעיקר בנוגע למיקום החבל ואופן הצבתו – הייתה קשה משום שהעדויות ניתנו שנים אחרי שהתאונה התרחשה.
עם זאת, השופטת ציינה כי ניכר מעדותו של התובע שהתאונה הותירה עליו רושם כואב ולא קל, וקיבלה את עדות המאבטח שחיזק את גרסתו לפיה נפל לאחר שרגלו הסתבכה בחבל.
לעומת זאת, השופטת לא קיבלה את עדות נציגת הבנק, לפיה התובע ניסה לדלג מעל החבל, בעיקר משום שהודתה במהלך העדות כי לא הבחינה במיקום המדויק של החבל או של העמודים בעת הנפילה.
השופטת הוסיפה כי הבנק לא הציג עדויות או ראיות לגבי נהלי הבטיחות וההנחיות לעובדים האמונים על סידור העמודים ומתיחת החבל, וקבעה כי הבנק לא הוכיח שהוצבו באופן בטיחותי. על כן, השופטת פסקה כי הבנק לא הוכיח שמילא את חובתו לשמור על בטיחות הבאים בשעריו, ולא דאג לכך שיוכלו לנוע בבטחה ברחבי הסניף.
עם זאת, השופטת ייחסה מחצית מהאחריות לנזקי התאונה לתובע עצמו. לשיטתה, הוא שהה בבנק מספיק זמן כדי לבחון את סביבתו ולדעת שצריך לצאת באופן מסודר מהתור המסומן. למרות זאת, הוא בחר לצאת דרך החבלים ובכך סיכן את עצמו.
באשר לנזקי התובע, השופטת קבעה כי הוא לא הוכיח חלק משמעותי מהנזקים שתבע, ובהתחשב בכך שהוא סובל מנכות תפקודית נמוכה היא קבעה כי הוא זכאי לפיצוי של 14,000 שקל עבור כאב וסבל והפסדי השתכרות.
לפיכך, הנתבעים חויבו לשלם לתובע 7,000 שקל – מחצית משיעור הנזקים, בתוספת מחצית מהוצאות המשפט. בנוסף הבנק ישלם 1,800 שקל על שכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד צחי פרום
- ב"כ הנתבעים: עו"ד אסף רוטשטיין
עורכי דין דיני נזיקין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עורכת דין ניקול הילה וינגרטן ממשרד שפי-וינגרטן עוסקת בנזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.