ב-1985, 12 שנה אחרי שנישאו והביאו לעולם שני ילדים, נפרדו בני הזוג. בשלושים השנים שעברו מאז התנהלו ביניהם הליכים משפטיים, אולם אלו לא הבשילו לכדי גירושין.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין משפחה
במהלך השנים פסק בית הדין הרבני בפתח תקווה מזונות לטובת האישה, בהתבסס על הכלל שאישה זכאית להם כל עוד בני הזוג נשואים. בתחילה הבעל חויב ב-110$, שעלו ל-$220, וב-2004 שוב פחתו והתייצבו על 73$ לחודש, לאחר שהבעל הוכיח כי פוטר מעבודתו וצריך לכלכל את ילדו השלישי שנולד לו מבת זוג חדשה.
ב-2007 פנו הצדדים לבית הדין בתביעה לגירושין. האישה ביקשה לקבל גט בתמורה לסכום הכתובה העומד על 70 אלף דולר. הבעל, לעומתה, טען שהיא "זנתה תחתיו" (בגדה בו) וסירב לבקשה.
בית הדין קבע כי מאחר ששניהם מעוניינים בגט, יש להוציאו לפועל בלי קשר לכתובה. מאוחר יותר, בדיון נפרד נקבע כי לאישה מגיע סכום הכתובה.
הבעל ערער על ההחלטה לחייבו בכתובה, ובית הדין הרבני הארצי הסכים כי אין קשר בין הגט לכתובה, והורה לו לפתוח בהליך לסידור הגט.
בינתיים האישה חזרה בה מבקשתה לכתובתה, והעלתה את הסכום ל-800 אלף שקל – שיאפשר לה לרכוש דירה צנועה.
באוקטובר 2013 פנה הבעל בהליך נפרד לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, וביקש לבטל את חיובו במזונות האישה.
הוא סיפר כי כבר 30 שנה שאין קשר בינו לבין אשתו למעט "הקשר" המתנהל בהליכים משפטיים, ועל כן אין היגיון בכך שהוא עדיין מממן את מזונותיה, בייחוד כשהיא מסרבת לקבל ממנו גט.
עוד טען הבעל כי האישה מתנהלת כלפיו בחוסר תום לב שמצדיק גם הוא את שלילת מזונותיה. בהתחלה היא ביקשה את סכום הכתובה, ולפתע טוענת כי גם זה לא מספיק וכעת דורשת 800 אלף שקל, ללא כל ביסוס הלכתי או משפטי.
האישה מנגד, טענה כי בית הדין האזורי התנה את הגט בכתובתה. היא מבחינתה מעולם לא סירבה לגט, אולם לנוכח מצבה הכלכלי והבריאותי הקשה, היא מתעקשת שמגיעה לה "דירה צנועה", כאמור, אותה ניתן לרכוש ב-800 אלף שקל לכל הפחות. ברגע שהכסף יועבר היא תקבל את הגט, והבעל יהיה פטור ממזונותיה.
פירוד ממושך
השופטת אילת גולן-תבורי הצביעה על כך שכבר ב-2007 בית הדין הרבני חִייב את השניים בגט במסגרת תביעותיהם ההדדיות. בית הדין קבע כי על הצדדים להתגרש בשל הפירוד הממושך ביניהם, ולא התנה את הגט בתשלום הכתובה.
מאז, ציינה השופטת, הבעל פעל לסידור הגט, אולם האישה סירבה להתגרש. בנסיבות אלו, הותרת החיוב במזונות אחרי 30 שנה – גם אם מדובר בחיוב נמוך – אינה מוצדקת ועולה כדי חוסר תום לב.
אמנם, ציינה השופטת, האישה אינה רשאית לעכב את סידור הגט, אך נותרת לה זכותה לחזור ולתבוע את כתובתה או להגיש תביעה לפיצויים.
לא נפסקו הוצאות.
לקריאת פסק הדין
- ב"כ התובע: עו"ד שרלי פז
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שאול נבוני
לעורכי דין משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין חגי שומרון עוסק בדיני משפחה.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
* הכותב לא ייצג בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.