הביטוח הלאומי הכיר בפיטוריו הלא צפויים של טבח ואיש אחזקה בישיבה, כתאונת עבודה וישלם לו פיצוי. כך עולה מפסק דין של שופטת בית הדין לעבודה בירושלים, בעקבות תביעה שהגיש הטבח נגד הביטוח הלאומי, באמצעות עו"ד אלי דמרי.
התובע הועסק בישיבה שממוקמת בישוב חרדי וביצע עבודתו ללא רבב עד שנקלע לאירוע נקודתי עם מנכ"ל הישיבה. הטבח היה משוכנע כי לאחר שהאירוע לובן בין השניים, הפרשה נמצאת מאחוריו. אך להפתעתו המנכ"ל החליט לפטרו ללא כל הודעה מוקדמת. כשלראש הישיבה נודע על הפיטורים, הוא שלח הודעה לעובד לפיה אין כל תוקף להודעת המנכ"ל וכי עליו להמשיך לעבוד כרגיל.
לאחר שחזר לעבודתו הוא ניהל שיחה עם המנכ"ל והכל התנהל כשורה ובנוסף ראש הישיבה מסר לו שהמנכ"ל זומן לשיחה בעניין ויושרו ההדורים וכך אכן הרגיש.
לא עבר חודש והעובד זומן להתייצב במשרדיו של ראש הישיבה וכשהגיע נדהם לשמוע ללא כל התראה מוקדמת כי החליט לפטרו. ראש הישיבה מסר לו, כי אביו של ראש הישיבה דרש ממנו לפטרו לאלתר, לאור מצבו הלא טוב של הטבח.
העובד נדרש לפנות את מקום העבודה מיד, מבלי יכולת להיפרד מהצוות ומבחורי הישיבה ואפילו מבלי שתינתן לו האפשרות לאסוף את ציודו. גם בקשתו לדחות הפיטורין בימים אחדים כדי שיוכל להיפרד מהצוות ומבחורי הישיבה, נדחתה על הסף.
כל ניסיונותיו להבין את העילה האמיתית לפיטוריו עלו בתוהו. הטבח חש מפח נפש, צער ובושה שכן נדרש לעזוב את מקום העבודה כאחרון הגנבים. הטבח הלך אל ביתו בראש חפוי, המום ופגוע ולא יצא את ביתו משך ארבעה ימים. כעבור ארבעה ימים, מכריו שכנעו אותו לקבל טיפול רפואי. זמן מה אחר כך הרגיש לחץ בחזהו, קוצר נשימה ופיתח פגיעה נפשית והוא פונה לחדר המיון.
לדבריו של הטבח, הוא היה המום, פגוע, כעוס, כבודו נרמס והרגיש כי הוא נקלע לשוקת שבורה לאחר שנטל על עצמו התחייבויות כלכליות לא מבוטלות שבאותו זמן יכול היה לעמוד בהן. רופאיו קבעו כי לאור מצבו הוא נמצא באי כושר עבודה מוחלט ומאז לא חזר לעבוד.
המוסד לביטוח לאומי טען בכתב ההגנה כי פיטוריו לא הגיעו בהפתעה מכיוון שבמקום העבודה ערכו לו מספר ישיבות שימוע וכי מצבו הנפשי נובע בעיקר מגירושיו הקשים על רק מצב כלכלי קשה ומניתוק הקשר עם חלק מילדיו.
בא כוחו עו"ד אלי דמרי, הצליח לשכנע בסופו של דבר את בית הדין, שהתובע שהועסק כטבח וכאיש אחזקה בישיבה, פוטר בהפתעה ומאז נקלע למצוקה נפשית שאינה מאפשרת לו לחזור למעגל עבודה. בעקבות כך הביטוח הלאומי שינה עמדתו והחליט להכיר בקשר הסיבתי בין פיטוריו לבין מצבו הנפשי ולכן אירוע הפיטורים הוכר כתאונת עבודה.
הכרת הביטוח הלאומי קיבלה תוקף של פסק דין והשופטת רחל בר"ג-הירשברג פסקה כי על הביטוח הלאומי לשלם לתובע שכר טרחת עורך דינו בסך 5,500 ש"ח.
בעקבות פסק הדין הטבח יתייצב לוועדה רפואית שתקבע את שיעור הנכות ואת סכום הפיצוי המגיע לו כתוצאה מתאונת העבודה.