כ 10% מילדי ישראל סובלים מהפרעות קשב וריכוז, כאשר רבים מהם חווים גם אימפולסיביות, פעילות יתר, ולעיתים גם בעיית התנהגות. ילדים אלו מעמידים אתגר של ממש בפני הוריהם המתקשים, לעיתים קרובות, להתמודד עם התנהגותם בביה"ס ובבית. מדובר בדרך כלל בילדים אינטליגנטיים מאד אולם מקובל לכנותם "בודקי גבולות". ילדים אלו נוטים לשחק משחקים מסוכנים, בעיקר תוך משיכה לאש, לטפס למקומות גבוהים, לשוטט במקומות מועדים לפורענות וכד'.
המוסד לביטוח לאומי מכיר בקשיים מהם סובלים הילדים הללו ומזכה את הוריהם בגמלה בגין השגחה בגובה 1,095 ₪ לחודש. הגמלה אמורה לסייע להורים הן במישור הטיפולי לממן טיפולים משלימים כגון תראפיה באמנות, רכיבה טיפולית וכיוצ"ב הידועים במיטיבים וכמאזנים את הילדים הסובלים מהבעיות הללו. כמו כן נועדה הגמלה לסייע להורים לשלם בעבור חונך או מלווה לשעות שבהם הילד לא נמצא בהשגחתם.
עם זאת, המוסד, באמצעות הנחיות פנימיות לוועדות הרפואיות מערים קשיים גדולים על הוכחת הזכאות בין השאר באמצעות הבדיקה כיצד הולך הילד לביה"ס. הטענה המרכזית של הוועדה היא כי ילד הזקוק להשגחה, זקוק לה באופן קבוע ולא רק בסיטואציות מסוימות. לגבי הדרך לביה"ס קל יותר לוועדה לבדוק את טענות ההורים בעניין הזה שכן גם ביה"ס נדרש למלא טופס ובו תשובה לשאלה כיצד מגיע הילד לביה"ס.
אני מבקשת להסב את שימת הלב לעניין ההנחיות הפנימיות הללו של הוועדות הרפואיות, אשר יש בהם בכדי למנוע זכאות לקצבה גם כאשר הילד עומד בכל הקריטריונים המופיעים בחוק ובתקנות. המשמעות היא שהמוסד לביטוח לאומי מחמיר את תנאי הזכאות, מעבר לאמור בחוק באמצעות ההנחיות הפנימיות הלא רשמיות הללו וזאת בכדי להימנע מתשלום קצבאות. למעשה, בדרך זו, עוקף המוסד את המחוקק ומותיר את ההורים והילדים חסרי אונים.
במשפחות רבות נהוג כי אחים בוגרים, לעיתים בשנים ספורות ממש, מלווים את אחיהם למקום הלימוד. במשפחות רבות, אין כל אפשרות לנהוג אחרת בהעדר תקציב לליווי אחר. חשוב לציין כי ילד שמלווה ע"י אח בוגר שבמידה ותהיה סכנה לא יוכל למנוע אותה אינה נחשבת לליווי בעיני המוסד. מה שמעיד, לדעת הוועדה על כך שההורים מאפשרים לילד להישאר לבד הואיל ואינו מהווה סכנה לעצמו או לסביבה.
כמי שמייצגת במשך שנים ארוכות בוועדות ילד נכה של המוסד לביטוח לאומי אני סבורה שגישה זו פוגעת ומקפחת את הילדים הללו תוך מתן משקל בלתי ראוי לחלוטין לגורם אחד מתוך מכלול שלם של גורמים שיש להביא בחשבון לגבי הילדים הללו.
הופעת עו"ד בוועדה, הבקי ברזי החוק והפסיקה העדכנית יכול להטות את הכף ובמקרים רבים להדריך את ההורים לגבי הדגשים המתאימים. הורים המייצגים את עצמם עלולים להיקלע לסיטואציה שבה באופן תמים יישאלו ויענו לגבי הדרך לביה"ס ובכך ייסתם הגולל על תביעתם.
לאחרונה ייצגתי את ד.פ מביתר עילית, ילד בן 8 המרבה להיפצע עקב התנהגותו המסוכנת. בין היתר אוהב אש ושרף ארון חשמל ליד בניין, נפגע ממכונית עוברת לאחר שקפץ לכביש, נפצע ברגליו והיה יום במיון, חסר שיקול דעת מינימאלי ותחושת פחד, מתנהל באומץ יתר עם ביטחון עצמי מופרז. נוהג באלימות כלפי חבריו, תזזיתי ולא ניתן לצפות את התנהגותו.
במשפחתו של ד.פ 12 ילדים והוריו אינם מסוגלים ללוות אותו לביה"ס מדי יום. לכן, הוא מלווה ע"י אחיו בן ה11.
בהופעה בפני הוועדה טענתי בהסכמת ההורים כי העובדה שהילד נוסע בתחבורה ציבורית לבית הספר למרות שזקוק בשל מסוכנתו לליווי לא נובעת מאי מסוכנותו אלא מהתנהלות ההורים אשר אינם מסוגלים להשגיח על הקטין באופן הראוי והרצוי. הוריו של ד.פ טענו בפני הוועדה כי לו היתה ידם משגת היו משלמים עבור ליווי ראוי של בוגר וכי הם מודעים לעובדה כי הליווי ע"י האח אינו מספק ולעיתים קרובות אינו מצליח למנוע מד.פ להסתבך בצרות בדרך לביה"ס.
הדיון בעניינו של ד.פ טרם הסתיים, פעמיים פנינו לביה"ד עמ"נ שיכפה על הוועדה דיון ענייני ועד כה הוועדה איתנה בדעתה כי הואיל והולך לבד לביה"ס משמעות הדבר שהוא אינו זקוק להשגחה וזאת חרף המסמכים החד משמעיים המעידים על התנהגותו המסוכנת.
לעומתו, בעניינו של ס.ח מבית שמש הצלחנו להוכיח כי הילד מושגח באופן הדוק הן בביה"ס כולל בהפסקות והן בבית. בנסיבות אותו עניין הצלחנו לשכנע את הוועדה כי מתקיימת השגחה הדוקה במשך החלק הארי של היום באופן שחייב את הוועדה לשקול מידה כנגד מידה את העובדה שהולך, בלית ברירה, לבד לביה"ס מול ההשגחה בשאר הזמן. כמו כן הצלחנו להוכיח כי בעת ההליכה לביה"ס הסתבך לא פעם ולא פעמיים בקטטות, בבריחה וכד' באופן שהדגיש את הצורך בהשגחה.
כידוע לשיטתי תביעת ביטוח לאומי איננה מילוי טפסים בלבד ולעיתים קרובות הופעת עורך הדין בפני הוועדה יכולה לשנות את התמונה מקצה לקצה באמצעות מתן המשקל הנכון לטענות שהן לטובת תשלום הגמלה לילד. ההכרעה נופלת לעיתים קרובות בחדר הוועדה ומכאן חשיבות קבלת הייעוץ.
שנת לימודים פוריה.
*מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי
הכותבת: עו"ד שרונה תגר, עורכת דין המתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי
להערות ולפניות – לחץ כאן – או במייל: stagar.adv@gmail.com
הצגת כל התגובות