האם עיתונאים אשמים בהרשעת אולמרט? לפי השופטת בדימוס ורדה אלשיך, ייתכן מאוד שכן.
אתמול (ב') הצטופפו עשרות עיתונאים באולם בית המשפט המחוזי בתל אביב כדי לתעד כל מילה שיצאה מפי כבוד השופט רוזן בעת הכרעת דינם של ראש הממשלה לשעבר אולמרט ושאר חברי פרשת הולילנד. אולם בכנס שנערך השבוע באוניברסיטת בר אילן, השופטת הפורשת, ורדה אלשיך, נשאה נאום בו התבטאה בחריפות נגד העבודה שעושים העיתונאים בסיקור הליכים משפטיים.
בזמן כהונתה כשופטת, ניהלה אלשיך תיקים כלכליים בעלי חשיבות ציבורית רבה. כעת, לאחר פרישתה, היא תוקפת את העיתונאים על בחירתם בנושאי דיווח ודרך הדיווח שלהם.
לדבריה, "לנושא של דרך הדיווח ומה מדווחים ואיזה טוויסט עושה הכותרת, יש הרבה משמעות. עיתונאי נכנס לבית המשפט כדי לדווח. הרבה פעמים כשהיו דיווחים על דיונים שהיו אצלי, קראתי את הכתבה ואמרתי, 'סליחה, כנראה שלא היינו באותו מקום', פשוט לא דומה למה שהיה, לא דומה למה שנאמר. זה לא דיווח עיתונאי. העיתונאי מרבה לדווח מה שהוא מרגיש ומה שהוא חושב, ועושה מניפולציות".
לדברי אלשיך, למרות ש"כל יום שני וחמישי ניחשו מה אני אחליט, מה אני אגיד, גם פירשו כל תנועת אצבע שלי. זה לא השפיע עלי. השופטים לא מושפעים" הדגישה. "יכול להיות שהגיע הזמן לטפל בדיווח הלא נכון ובדיווח עם ההטיות הקשות. אולי מועצת העיתונות יכולה לקבל שיניים הרבה יותר חדות וגדולות כדי להתחיל לטפל בדברים האלה. ראיתי מעט מאד תביעות על הוצאת דיבה נגד עיתון או נגד עיתונאי. אם פעם אחת או פעמיים היו קורים דברים כאלה, היו הדברים מקבלים פנים הרבה יותר מאוזנות".
על אף הטענה ששופטים לא מושפעים, אלשיך אמרה שעורכי הדין והעומדים לדין מושפעים. "הם מדברים אלי ומסתכלים אחורה, אל העיתונאים לראות אם זה עושה מספיק רושם טוב, וכך הדיון הוא לא דיון נקי, לא דיון לגופו של עניין".
אלשיך הזכירה את מורת רוחה מהעובדה שחלק מעורכי הדין מופיעים בתקשורת כדי להתפרסם, ולאו דווקא רק לשם הגנה על הלקוחות שלהם. "הראיה היא שהם מתראיינים על ימין ועל שמאל" טענה אלשיך והוסיפה כי היא "מתחילה להתגעגע לימי הסוב-יודיצה", עקרון האוסר על פרסום הערכות הנוגעות לפסק הדין, לפני שהוא מוכרז על ידי השופטים. כיום, טיעוני "חופש הביטוי" וגופי התקשורת הרבים, מקשים על אכיפת העיקרון והופכים אותה לכמעט בלתי אפשרית.