מעט יותר משבוע אחרי ששוחררה מהשבי, פרסמה היום (ראשון) דניאלה גלבוע, שנחטפה ממוצב נחל עוז בשמחת תורה תשפ"ד, פוסט ראשון - שבו התייחסה לרגעי החטיפה ולתקופתה בשבי. היא הודתה לבורא עולם ולכל מי שפעלו למענה וסיפרה על התפילות שהתפללה ועל האמונה שחיזקה אותה.
"היי אהובים", פתחה גלבוע, "איזה שנה הזויה עברה עלי ואני לא יודעת מאיפה להתחיל... אני חושבת שקודם כל אגיד לכולם תודה. לאנשים שבמשך שנה ושלושה חודשים תמכו במשפחה שלי, שלא עזבו ולא התייאשו או איבדו תקווה לרגע. תודה שחיכיתם לי, תודה שלא האמנתם לשמועות הנוראיות. לא רציתי להתייאש ולהיפרד, אז במקום התפללתי והאמנתי בכל ליבי שהסוף שלי הוא לא שם, במיגונית הזאת".
היא הוסיפה כשתיארה את רגעי החטיפה: "התפללתי על כל הבנות שאיתי במשך חצי שעה כי הרגשתי שלא יכולתי לעשות שום דבר יותר טוב חוץ מזה באותו הזמן. לא יכולתי להאחז בביטחון שאולי יתן לי הצבא ואולי יבוא להגן עלי, לא יכולתי להאחז בבטחון שאולי תתן לי המיגונית, כי לא מדובר רק בטילים; לא יכולתי להאחז באותו רגע גם בבנות הבודדות שהיו חמושות. ידעתי שהדבר היחידי שיכול להציל אותנו זה האמונה.
"אתמול בבוקר קראנו אני, קרינה, נעמה, לירי ואגם את ברכת ״הגומל״ בבית הכנסת. לרגע הזה חיכיתי מהיום ששרדתי את השביעי באוקטובר. להודות לה׳ שכנגד כל הסיכויים הציל אותנו מהדבר הנורא מכל. לפני שמונה ימים, אחרי 477 ימים בשבי, נפגשתי סוף סוף עם האהובים שלי, עם המשפחה שחשבתי עליה ודאגתי לה יותר משדאגתי לעצמי. עם האנשים שהיו איתי שם אומנם לא פיזית אבל בלב, שלא ויתרו ועשו הכל כדי שאחזור".
היא הוסיפה: "הם חיזקו אותי כל הזמן אפילו בלי שהם ידעו. תודה לכם משפחה יקרה שלי, תודה לכם חברים וחברות אהובים שנלחמו עלי עד שאחזור, תודה לך רועיקו שלי... ותודה לכל החיילים הגיבורים שנלחמו באומץ לב ענק ולאלו שמסרו את נפשם במטרה אחת גדולה מול העיניים: למצוא ולהחזיר את כולם הביתה. את כל אחד ואחת מאיתנו. אני כל כך מעריכה ואוהבת אותכם ושולחת לכם חיזוקים גם להמשך, אתם א ל ו פ י ם".
עוד כתבה: "בעזרת השם ממש עוד מעט נזכה לראות את כולם, את כל החטופים החיים והמתים, בבית עם המשפחות והאהובים שלהם שוב. אסור לוותר עכשיו, זה עוד לא נגמר כי יש עדיין אנשים שצריכים לחזור ומי כמוני יודעת שאתם, עם ישראל, אלה שנלחמים בכל הכוח נותנים להם את התקווה הקטנה בחושך הגדול???? חשוב לי לסיים ולהגיד שאני מוכירת תודה על ההזדמנות המדהימה שקיבלתי לחיות ולהנציח את כל החברות והחברים שנרצחו באכזריות מהחמ״ל ונחל עוז יהי זכרם ברוך ולא אפסיק עד סוף חיי ".
הצגת כל התגובות