לואיס הר, שחולץ מלב רפיח במבצע הרואי של הימ"מ אחרי 129 ימים בשבי, התארח אצל שניאור ובר בפודקאסט 'כור ההיתוך' וסיפר על החוויה המטלטלת בשבי חמאס וההתפכחות האישית. לואיס תיאר בהרחבה את החטיפה האכזרית מהבית בניר יצחק, רגעי המשבר, החילוץ המדהים והחיים החדשים.
לואיס אמר לשניאור ובר כי "הדעות שלי השתנו מאוד מהשישי באוקטובר ועד היום. אני לא מאמין לאף אחד מהם. אני יודע שבאיזושהי צורה כולם בעזה מעורבים. הם נולדו לשנוא. שמים להם נשק כבר כשהם תינוקות. לא אכפת להם להקריב את הילדים שלהם על מנת שייהרגו יהודים. ככה הם חיים.
"בשביל", הוסיף הר ואמר: "להגיע לדו שיח ודו קיום, צריכים לעבור כמה דורות של חינוך נכון, שבהם לא יחנכו לשנאה. זה לא קיים. אין עם מי לדבר. אפילו שנרצה להיות צודקים טובים. לפני שנחטפתי רציתי לחיות בארץ בשלום ובדו קיום. אנחנו לא שונאים. אנחנו באמת מנסים להתקדם הלאה".
This browser does not support the video element.
לואיס שחזר את החטיפה בבוקר שמחת תורה: "הבנו שהם מתקרבים אלינו. שמענו שהמחבלים שוברים לנו את החלונות ונכנסים לתוך הבית, יורים לכל עבר, שוברים הכל. הם ירו לכיוון דלת הממ"ד. למזלנו היינו ליד הפינה של החדר והתכופפנו. בדיעבד זה מה שהציל את חיינו. כשהם פרצו את דלת הממ"ד ונכנסו פנימה, הם ירו כל הזמן. הכדורים עברו מעלינו ומהצד".
"צעקנו: 'לא לירות!’", סיפר הר והוסיף: "המחבלים משכו אותנו בצורה ברברית והוציאו אותנו מחוץ לממ"ד. היו מחבלים בכל פינה בבית. הם ביקשו מאיתנו את המפתח של האוטו. דיברנו בינינו בספרדית והחלטנו לא להגיב ולא להסתכל עליהם. אחרי זה הם הוציאו אותנו לכיוון הגדר. את גבריאלה והבת של מיאה הם העלו לטנדר לבן ויצאו מהשער של הקיבוץ לכיוון עזה. זה היה בדיוק ב־11:12. אחר כך הם חזרו והעלו את פרננדו, קלרה ואותי לאותו טנדר".
עוד הוא סיפר: "ישבנו בטנדר על נשק. חמישה מחבלי חמאס עלו לטנדר, לכל אחד היו שני נשקים. אחד תלוי על הצוואר והשני ביד, שאיתו הם ירו לשמיים וצעקו ‘אללה אכבר’. מסביב ראינו הרבה אזרחים עזתים לא חמושים שבאו לשדוד כל מה שאפשר מהבתים של הקיבוץ. ראינו אותם מסתובבים עם מחשבים וציוד שהם גנבו".
על החילוץ הלילי, סיפר לואיס ב'כור ההיתוך': "המחשבה הראשונה הייתה שהמבנה הופצץ על ידי צה"ל, נפלתי מהמזרן, דווקא לכיוון שבו היו המחבלים. לפתע שמעתי קריאות: 'לואיס, בוא לכאן!' מישהו תפס לי את הרגל ואמר: 'צה"ל כאן. אנחנו מחזירים אתכם הביתה'."
"הורידו לנו את הראש ושכבו עלינו. זה היה טירוף", המשיך. "אפילו בסרטים לא ראיתי דברים כאלה. אמרתי לחייל שישב לידי: 'תגיד, אתה בטוח שאנחנו לא בסרט?', הייתי צריך לצבוט את עצמי, לראות שאני ער. שזה לא עוד אחד מהחלומות שלי".