לקראת הדיון הדרמטי בבג"ץ שייערך ביום ראשון בעניין גיוס תלמידי הישיבות, הגישה הערב (חמישי) היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, תצהיר משלים לבג"ץ
מיארה הבהירה כי במצב החוקי הקיים, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין, והעברת תמיכות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית.
כמו כן, הודיעה, לא ניתן לקדם הצעות חוק גיוס "המנותקות מהצרכים העדכניים של הצבא ומהגדלת הנטל על המשרתים, על רקע מלחמת חרבות ברזל".
בתצהיר נכללו עדכונים מטעם מערכת הביטחון לפיה על פי התוכנית המתגבשת רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-3000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי במהלך שנת הגיוס 2024. עוד עודכן בית המשפט כי עבודת המטה לגיבוש תכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי נמשכת.
כזכור, בשל אי היכולת להגיע להבנה על חוק מוסכם, ולקראת הדיון הדרמטי בבג"צ ביום ראשון הקרוב, ראש הממשלה נתניהו החליט לשלוף את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד, ומי שכיהן אז כשר הביטחון היה בני גנץ.
מאז ההחלטה של נתניהו, בסיעות החרדיות שותקים ולא הגיבו באופן רשמי ובהצבעות בוועדת שרים לענייני חקיקה ובמליאת הממשלה - השרים החרדים נעדרו.
במקביל, בהנהגה הרוחנית חרדית נשמעה ביקורת בשיחות עם ראשי הסיעות על העובדה שהממשלה, לה שותפות הסיעות החרדיות, מקדמים חוק שהוגדר בזמן אמת כ'אסון' ו'חרבן' לעולם התורה.
אלא שהבוקר הבהירו בש"ס כי החוק נועד בכדי לקנות עוד זמן מבג"צ ואכן החוק לא מקובל על הסיעות החרדיות.
בטקסט שפורסם בביטאון ש"ס נכתב: "החוק עצמו בוודאי שאינו לרוחה של היהדות החרדית אבל המטרה כעת להוכיח לבג״צ שהממשלה כבר פועלת ומקדמת את הנושא, ושלא ייקבעו מסמרות משפטיים בלתי הפיכים״. מי שחתום על הטקסט הוא דובר המפלגה, אשר מדינה.
כעת עוקבים בסיעות החרדיות בדריכות לקראת הדיון בבג"צ בשבוע הבא בכדי להבין האם השופטים יאפשר הארכת זמן לממשלה כדי להגיע לפתרון לסוגיה או שמא יוטלו גזירות כלכליות נוספות ודחיה של האפשרות לחוקק את החוק ממשלת בנט-לפיד, מה שיכול לסכן את המשך קיום הממשלה.
הצגת כל התגובות