הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה היום (שני) להוריד את הריבית הבסיסית במשק ברבע אחוז והיא תעמוד על 4.5 אחוזים. מדובר בהפחתת ריבית ראשונה מזה שלוש שנים וחצי.
ישראל היא המדינה הראשונה מבין המדינות המפותחות שמורידה לראשונה את הריבית - מאז תחילת משבר הקורונה, אחרי תקופה בלתי פוסקת של עליות בריבית.
ההורדה מגיעה על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.
הרקע להחלטה מבהירים בבנק ישראל: "מדינת ישראל מצויה במלחמה זה 3 חודשים. מעבר להשפעות הבטחוניות של המלחמה, למלחמה ישנן השלכות כלכליות משמעותיות, הן על הפעילות הריאלית והן על השווקים הפיננסיים. האינדיקטורים לפעילות הכלכלית מצביעים על שיפור הדרגתי בפעילות, זאת לאחר התכווצות משמעותית בפעילות העסקית עם פרוץ המלחמה. התנודתיות בשווקים התמתנה והשווקים הפיננסיים מתפקדים כיאות".
עוד נכתב: "מידת אי-הוודאות לגבי היקף ומשך הלחימה הצפויים גדולה מאוד, וזו משליכה גם לגבי מידת הפגיעה בפעילות. יסודות הכלכלה הישראלית איתנים– והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות. מפרוץ המלחמה, נקט בנק ישראל במגוון צעדי מדיניות לסיוע לציבור ולהתמודדות המשק עם השלכות המלחמה".
קצב האינפלציה במדינה יצוין, מוסיף לרדת תוך יציבות בציפיות האינפלציה המצויות בטווח היעד. מדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר 2023 ירד ב-0.3%. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים התמתנה אך נותרה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 3.3%. בניכוי אנרגיה ופו"י עמדה האינפלציה בשנה האחרונה על 2.9%. גם בניתוח דינמיקת האינפלציה, במדידה רבעונית וחצי שנתית, ניכר כי קצב האינפלציה מתמתן.
קצב העלייה השנתי של הרכיבים הלא-סחירים במדד, הכוללים בעיקר את שירותי הדיור וענפי השירותים, ירד אך נותר גבוה יחסית ועומד על 3.8%. קצב העלייה של הרכיבים הסחירים במדד ירד ל-2.4%. הציפיות מהמקורות השונים הן לכניסת האינפלציה ליעד ברבעון הראשון של השנה. גם הציפיות משוק ההון לאינפלציה לשנה הראשונה, והציפיות לשנה השנייה ואילך מצויות בתוך תחום היעד. עם זאת עדיין קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה: השפעות המלחמה והתפתחותה על הפעילות במשק, פיחות בשקל וההתנהלות הפיסקלית.
מאז החלטת הריבית הקודמת השקל התחזק מול הדולר ב-2.7%, מול האירו ב-1.7% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-2%. מתחילת השנה השקל נחלש לעומת מרבית המטבעות העיקריים בעולם תוך שנרשמת תנודתיות גבוהה.
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה, תוך שהיא לוקחת בחשבון את המידע שהצטבר מתחילת המלחמה. התחזית נבנתה תחת ההנחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה הגיעה לשיאה ברבעון הרביעי של 2023, ושהמלחמה תמשך עד לסוף 2024 אך בעצימות הולכת ופוחתת. בדומה לתחזיות הקודמות, התחזית מבוססת על הנחת עבודה לפיה המלחמה תתרכז בעיקר בחזית הדרומית.
על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בכל אחת מהשנים 2023-24, כמו בתחזית נובמבר, וב-5% בשנת 2025 כך שפער התוצר צפוי להיסגר בשנה זו. בשנים 2024 ו-2025 שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (25-64) צפוי לעמוד בממוצע על 5.3% ו-3.2% בהתאמה. האינפלציה השנתית במהלך ארבעת הרבעונים של שנת 2024 צפויה לעמוד על 2.4% ובמהלך 2025 על 2%. התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, בין היתר על רקע אי ודאות בנוגע להיקף ומשך המלחמה.
ההערכה לגבי תקציב המדינה לשנת 2024 בעת הנוכחית חשופה עדיין לאי-ודאות בנוגע להחלטות שתקבל הממשלה לגבי ההתמודדות התקציבית עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה. לנוכח השפעות המלחמה צפוי כי הפגיעה בפעילות המשקית תוביל לירידה בהכנסות ממסים כשבמקביל יגדלו הוצאות הממשלה על הביטחון והתכניות לסיוע אזרחי. להערכת החטיבה, כל אלו צפויים להתבטא בגידול ניכר בגרעון בתקציב הממשלה, הצפוי להסתכם ב-4% תוצר בשנת 2023, ב-5.7% תוצר בשנת 2024 וב-3.8% בשנת 2025. החטיבה מניחה שהממשלה תבצע התאמות מצטברות, בעלות אופי פרמננטי, שיגיעו בסוף שנת 2025 להיקף שנתי של כ-30 מיליארדי שקלים. רצוי שהתאמות אלו תקבענה כבר ב-2024 ושחלק ניכר מהן ימומש כבר השנה. התאמה זו תביא לכך שיחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-66 אחוזי תוצר בסוף 2024 ובסוף 2025. בהמשך, התאמות אלו יאפשרו תוואי רצוי של יחס חוב תוצר יורד, כך שבשנת 2030 יחס זה ירד לכ-63%.
בשוק האשראי טוענים בבנק ישראל, נמשכת מגמת ההאטה באשראי הבנקאי לעסקים ולמשקי הבית, במקביל להאטה הכללית של הפעילות במשק. הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הרחיבו והאריכו את המתווה לדחיית הלוואות שגובש ע"י הפיקוח על הבנקים שמקל על תזרים המזומנים של משקי הבית והעסקים בתקופה הקרובה. במדדי הסיכון באשראי לעסקים בינוניים, קטנים וזעירים חלה עלייה קלה.
הפעילות הכלכלית במדינות המובילות מתמתנת, כשברקע סקטור התעשייה הגלובלי והסחר העולמי ממשיכים להצביע על חולשה. האירועים הביטחוניים בישראל שגרמו לעלייה במתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון, השפיעו באופן מתון על השווקים הפיננסיים הגלובליים. תחזיות הצמיחה של בתי ההשקעות נותרו ללא שינוי והערכתם היא לצמיחה גלובלית של 2.7% בשנת 2024.
מדד מנהלי הרכש של המדינות המפותחות עלה מעט בחודש נובמבר אך הוא מוסיף לשהות ברמה המעידה על התכווצת כלכלית. לעומת זאת, מדד מנהלי הרכש של המדינות המתעוררות, שגם הוא עלה במעט, נמצא ברמה המעידה על התרחבות בפעילות. בארה"ב מדדי ה-PCE, כללי וליבה, ירדו מעבר לצפי ל-2.6% ול-3.2%, בהתאמה, והאינפלציה ממשיכה להתקרב אל היעד. גם בגוש האירו נרשמה ירידה חדה מהצפוי באינפלציה והמדד הכללי עומד על 2.4%, ומדד הליבה עומד על 3.6%. מחירי הנפט הוסיפו לרדת מעט, ונסחרו בתנודתיות גבוהה ורמת מחיריהם נמוכה מהתקופה טרם פרוץ המלחמה.
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מסר בתגובה: "אני שמח על ההחלטה להוריד את עלות האשראי. חודשים ארוכים שאנו נאבקים על כך, מה שככל הנראה הואיל בסופו של דבר להגיע לכך שהוועדה המוניטרית בבנק ישראל ראתה יעד להורדת הריבית שתקל על משפחות רבות בתשלומי המשכנתא ובתשלומים נוספים. נמשיך לפעול להוריד עוד את עלות האשראי לטובת אזרחי ישראל".