מחר בבוקר (חמישי) יתקיים בבג"ץ דיון בעתירות המבקשות לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בהוצאה לנבצרות של ראש ממשלה רק בשל אי מסוגלות פיזית או נפשית.
בדיון הדרמטי בהרכב מורחב ישתתפו אחד עשר שופטים, בהם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות.
על רקע הדיון הדרמטי שצפוי להשליך על יציבות הממשלה ועשוי לעורר משבר חוקתי וסערה תקשורתית וציבורית במקרה של פסילת החוק או אפילו דחיית תחולתו לכנסת הבאה בלבד, היום, שרים וחברי כנסת מהליכוד תקפו את עצם קיומו של הדיון בבג"ץ על חוק יסוד.
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אמרה: "מחר יתקיים דיון בבג"ץ האם לבטל את הדמוקרטיה הישראלית. יישבו שופטים ויחליטו האם לזרוק לפח שניים וחצי מיליון קולות שנבחרו ובחרו בסוף בשלטון הנוכחי, השאלה אם לזה אתם קוראים דמוקרטיה".
שר התקשורת שלמה קרעי אמר כי "הממשלה והכנסת כיבדו לאורך כל השנים את החלטות בג"ץ, ובג"ץ כיבד את הדמוקרטיה ואת חוקי היסוד. מה שבג"ץ הולך לעשות, אומרים שהוא הולך לעשות, אני מקווה מאד שלא, זה לומר לא מי המילה האחרונה במדינת ישראל אלא מי המילה הראשונה. האם לאזרחים יש זכות לבחור את ראש הממשלה שלהם או לא, ואת הדבר הזה אנחנו לא מוכנים לקבל".
כזכור, לפני כחודשיים, בג"ץ הוציא צו על תנאי והורה למדינה לנמק מדוע לא לדחות את כניסתו לתוקף של החוק לכנסת הבאה. אז גם הודיעו השופטים על ההרכב המורחב שידון בחוק, שלטענתם חוקק באופן ברור עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו - ולכן קיים בו השלכה ישירה לגופו של אדם"
החוק, שחוקק בעצם בעקבות עתירה שקראה להוציא את נתניהו לנבצרות, מאפשר לו להפר את הסדר ניגוד העניינים שלפיו הוא מנוע מלעסוק בחקיקה המשפטית על רקע ההליכים שמתנהלים נגדו בבית המשפט.
פעולות הממשלה הנוכחית
לפני כחצי שנה, העבירה הקואליציה את "תיקון מס' 12", שצמצם את עילת הנבצרות בחוק. לפי התיקון נבצרות תהיה רק במקרה שבו ראש הממשלה יודיע בעצמו שאינו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו, או במקרה שבו 75% מחברי הממשלה יבקשו להוציא אותו לנבצרות בניגוד לרצונו - אז תובא הבקשה להצבעה בכנסת - שם יידרש רוב של 80 ח"כים למהלך.
מה המשמעות לתיקון?
המשמעות הישירה של התיקון לחוק אומרת כי נבצרות תהיה רק בנסיבות מסוימות שאינן כוללות אפשרות להוציא לנבצרות בגלל הליכים משפטיים או בהחלטת היועמ"ש לממשלה, בעבר, בג"ץ העניק פרשנות לחוק ואיפשר בעצם ליועמ"ש לממשלה להכריז על נבצרות של ראש הממשלה בדומה להליך שהיה כנגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
מה עמדת בית המשפט העליון?
בעקבות עתירות שהוגשו בין היתר ע"י גורמים באופוזיציה כמו מפלגת 'ישראל ביתנו', נשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות כבר קיימה דיון על התיקון לחוק עם השופט עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית והם הבהירו כי בידי בג"ץ הסמכות לבקר חוקי יסוד מבחינה שיפוטית, מה שמעיד על התנגדות עקרונית לתיקון לחוק שעבר ברוב של 64 תומכים. דבר שכאמור מסעיר את הרוחות הפוליטיות.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה באופן נחרץ להחלת התיקון לחוק ובתשובתה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ - שניתנה לפני כשבוע - סברה כי יש לדחות את תחולתו לפחות עד לכנסת הבאה.
עמדת ראש הממשלה נתניהו
נתניהו טען כי התערבות בג"ץ בהליך שחוקקה הכנסת היא התערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע, ולא אקט פרשני. במדינה דמוקרטית-ליברלית, מנהיגים נבחרים ומודחים על ידי העם. לעתים נדירות כהונת מנהיג מופסקת שלא באמצעות הדחה, וזאת כשהמנהיג מאבד את מסוגלותו לתפקד - במקרים דוגמת אובדן דרמטי של יכולת פיזית או מנטלית".
כאמור, דריכות במערכת הפוליטית לקראת הדיון שיתקיים מחר החל מהשעה 10:00 בהרכב מורחב של שופטי בית המשפט העליון.
בתוך כך, יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן, כתב ברשתות החברתיות: ״מחר אגיע לדיון בבית המשפט העליון בעקבות העתירה שהגישה 'ישראל ביתנו' לביטול חוק הנבצרות. חוק הנבצרות נולד אך ורק בעקבות הפרנויה של נתניהו והאינטרסים האישיים שלו. החוק החדש נועד לשרת אדם אחד בלבד וקובע כי מי שיכול להכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו ובכך נטל את הסמכות שהייתה בחוק ליועצת המשפטית לממשלה. לא נאפשר שמדינת ישראל תהפוך למונרכיה של משפחת נתניהו, זהו חוק פרסונלי שראוי שיעבור מן העולם.״