המונים צפויים לחגוג מחר (חמישי) את 'יום ירושלים' - היום בו שוחררה העיר מהשליטה הירדנית לפני 56 שנים במהלך מלחמת ששת הימים. במהלך השנים מאז שוחררה העיר על ידי הכוח הפורץ בהובלת מוטה גור, ירושלים הכפילה ואף שילשה את עצמה בכמות תושביה היהודים והפכה לעיר הגדולה ביותר בישראל עם קרוב למיליון תושבים.
אז כמה אנשים גרים היום בעיר הבירה של ישראל? לפי הנתונים שמפרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות לרגל יום ירושלים, כ-966,200 אנשים גרים בעיר הבירה. יותר מפי 2 מהעיר השנייה בגודלה בישראל - תל אביב, שם מתגוררים 467,900 אזרחים.
576,000 מתושבי ירושלים הם יהודים המהווים שיעור של כ-60% מכלל האוכלוסייה בעיר. 375,000 ערבים מתגוררים לצידם בעיר הבירה ומתרכזים בשכונות במזרח ירושלים. 97% מהערבים בירושלים הם מוסלמים ורק כ-12,000 הם ערבים נוצרים.
ירושלים - בירת החרדים
רבע מהחרדים בישראל גרים כיום בירושלים. אם נדייק בנתונים - 281,400 אנשים המגדירים את עצמם חרדים. אם נתייחס לשיעור היהודים הגרים בירושלים, הרי שהחרדים מהווים 35% מהאוכלוסייה היהודית בעיר. אם נסתכל על הגיל הצעיר יותר - נגלה כי שיעור החרדים במערכת החינוך אף גדול יותר ועומד על 63% מכלל תלמידי החינוך היהודי-עברי בעיר.
החרדים בירושלים יותר עניים מהחרדים בשאר הארץ, אולם ישנן ערים חרדיות עניות יותר מירושלים. בעוד שיעור החרדים הממוצע מתחת לקו העוני ברחבי ישראל עומד על 40%, הרי שבירושלים - 43% מהתושבים החרדים חיים מתחת לקו העוני.
אולם שיעור החרדים החיים מתחת לקו העוני הגבוה ביותר נמצא דווקא בביתר עילית - שם 46% מהאוכלוסייה נמצאת מתחת לקו הלא סימפטי. בבית שמש שיעור העוני זהה לירושלים ועומד על 43% אולם זהו נתון מכלל תושבי העיר וכולל גם את התושבים שאינם חרדים. בבני ברק שיעור העוני עומד על 42%.
והנה עוד כמה נתונים:
- מתאוששת מהקורונה: ירושלים הכפילה בשנת 2022 את מספר התיירים מחו"ל בהשוואה לשנה שקדמה לה. תפוסת החדרים במלונות בירושלים עמדה על 55% בהשוואה ל-22% בלבד בשנת 2021
- מטרופולין ירושלים ממשיכה במגמת צמיחה: למעלה מ- 1.4 מיליון תושבים המתגוררים בירושלים וב–80 יישובים סביב העיר. היישובים הגדולים ביותר במטרופולין ירושלים, שאינם ירושלים, הם בית שמש, ביתר עילית, מעלה אדומים, מבשרת ציון וגבעת זאב.
- ירושלים היא עיר צעירה. בסוף שנת 2021 הגיל החציוני בקרב תושבי ירושלים עמד על 24.2 שנים לעומת 30.1 בכלל אוכלוסיית ישראל. כמו כן, ירושלים מתאפיינת באחוז גבוה של ילדים (בני 14-0) והם מהווים 33% מכלל אוכלוסיית העיר, בהשוואה ל-18% מאוכלוסיית תל אביב, 20% מאוכלוסיית חיפה, 23% במבשרת ציון, 27% במודיעין-מכבים-רעות, 41% בגבעת זאב, ו-56% במודיעין עילית.
- בשנת 2021 חיו מתחת לקו העוני 39% מהמשפחות בירושלים (125,900) וכמחצית (51%) מהילדים בעיר (202,400). תחולת העוני בירושלים גבוהה באופן ניכר בהשוואה לישראל כולה, שבה חיו מתחת לקו העוני 21% מהמשפחות ו-28% מהילדים.
- בשנת 2021 עברו לירושלים מיישובים אחרים בארץ 11,900 תושבים חדשים, מדובר בעלייה בהשוואה לשנה שקדמה לה (11,000). מרבית העוברים לעיר הם ממרכז הארץ 4,300 תושבים (36%) ומיהודה ושומרון – 2,800 תושבים (24% מהנכנסים).
- בשנת 2021 מספר העולים החדשים שבחרו לגור בירושלים היה הגבוה מבין ערי ישראל ועמד על 3,700 עולים. העולים שבחרו לגור בירושלים היוו כ-14% מכלל העולים לישראל, ונתון זה גבוה במקצת בהשוואה ל 13% שבחרו לגור בתל אביב עם 13%, 10% בנתניה ו-8% בחיפה.
- בשנה זו היגרו מירושלים 22,700 תושבים, נתון גבוה בהשוואה לשנת 2020 (18,800). עם זאת, חשוב לציין כי כמחצית מההגירה הבין-עירונית מירושלים הייתה אל יישובי המטרופולין הסובבים אותה וממשיכים לשמור על קשרי זיקה תעסוקתית, כלכלית וחינוכית עם העיר.
- ששת היישובים שאליהם עבר מספר היוצאים הגדול ביותר הם: בית שמש (3,570), תל אביב (1,580), ביתר עילית (1,170), גבעת זאב (900), מודיעין-מכבים-רעות (810) ומבשרת ציון (780). גם בקרב המהגרים מירושלים בלט אחוז הצעירים הגבוה (אם כי פחות מאשר בקרב הנכנסים לעיר) 31% מהם (7,100) היו צעירים בני 20-29.
- בשנת 2022 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים בגילאי העבודה העיקריים (64-25) עמד על 67% (בהשוואה ל-82% בישראל). בקרב גברים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בירושלים עמד על 74% (בהשוואה ל-85% בישראל).
- ענפי הכלכלה העיקריים שבהם עבדו המועסקים בירושלים הם: חינוך – 18% (12% בישראל ו-6% בתל אביב), שירותי בריאות ורווחה – 15% (12% בישראל ו-9% בתל אביב) ומִנהל מקומי וציבורי – 10% (10% בישראל ו -7% בתל אביב). בתחום ההייטק עבדו 6% מהמועסקים בירושלים (11% בישראל ו-20% בתל אביב).
- בשנת 2022 הוצאו מספר שיא של 7,300 היתרים להתחלות בניה בירושלים ולאחר עלייה גדולה בשנת 2021 בה הוצאו 5,400 היתרים להתחלות בנייה. מספר זה גדול פי שלושה בהשוואה לשנים קודמות בהן הוצאו בממוצע של 2,000-2,300 היתרי בניה מדי שנה.
- בשנה זו 9% מהתחלות הבנייה היו של דירות בנות 2-1 חדרים (בהשוואה ל-6% בישראל). חלקן של דירות בנות 3 חדרים בהתחלות הבנייה בירושלים עמד על 24% (לעומת 12% בישראל). חלקן של הדירות בנות 4 חדרים בירושלים עמד על 42% (לעומת 43% בישראל), וחלקן של דירות בנות 5 חדרים ומעלה היה 26% (לעומת 40% בישראל).
- בשנת 2022 הסתיימה בנייתן של 3,100 דירות למגורים בירושלים. 7% מהדירות שהסתיימה בנייתן היו בנות 2-1 חדרים (לעומת 5% בישראל), 20% מהדירות היו בנות 3 חדרים (12% בישראל), 33% מהדירות היו בנות 4 חדרים (39% בישראל), ו-41% היו בנות 5 חדרים ומעלה (44% בישראל).
- בשנת 2022 נמכרו 4,700 דירות בירושלים , לעומת 5,500 דירות בשנת 2021. ערים גדולות אחרות שבלטו במספר העסקאות היו באר שבע (4,500) וחיפה (4,300). בתל אביב נמכרו בשנה זו 2,200 דירות.
- המחיר הממוצע שבו נמכרה דירת 4-3.5 חדרים בירושלים עמד על 2,777,800 ש"ח, עלייה של 16% בהשוואה למחיר בשנת 2021. מחיר זה היה גבוה בהשוואה לישראל (1,885,500 ש"ח) ולחיפה (1,610,300 ש"ח), אך נמוך באופן ניכר בהשוואה לתל אביב (4,643,700 ש"ח).
"ירושלים בפריחה וצמיחה"
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים, אמר כי "ירושלים נמצאת בעיצומה של מהפכה שאותותיה כבר נראים בשטח: העיר בפריחה וצמיחה והעסקים והתיירות גואים. ירושלים במקום ראשון בישראל בהתחדשות עירונית, ובתחום הדיור נרשמה עלייה של פי 3 בהיתרי הבנייה החדשים. הרחובות מרהיבים ומטופחים, וצעירים ממרכז הארץ שוב החלו לבוא בשעריה, לצד ענקי היי-טק מהארץ ומהעולם שמביאים עמם תעסוקה איכותית. נראה כי כבר אין ספק בדבר היות ירושלים 'הדבר הבא של ישראל'".
ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות, אמר כי "מזה כמעט 40 שנה, מכון ירושלים למחקרי מדיניות אמון על הכנת השנתון הסטטיסטי לירושלים. השנתון משקף את תמונת המצב בבירת ישראל במכלול היבטים ואת מגמות השינוי לאורך זמן, ומהווה את 'גולת הכותרת' של הפעילות המחקרית של המכון. לאחר שלוש שנות קורונה לא פשוטות, שפגעו באופן אנוש בתיירות הנכנסת לעיר, משמח לראות כי ירושלים חוזרת בהדרגה למשוך אליה תיירות במספרים שהכרנו לפני פרוץ המגפה. במקביל, ניתן לשאוב עידוד ממגמות חיוביות נוספות, למשל העובדה שירושלים היא היעד המועדף על עולים חדשים וכן נתונים המלמדים על התחזקות מטרופולין ירושלים ויצירת קשרי זיקה הדוקים בין ירושלים ליישובים סביבה בהיבטי חיים רבים, ובהם תעסוקה, חינוך, בילוי ופנאי".
הצגת כל התגובות